מאחר והתעקשתם להגיב לחופשי ומאושר
המציאות הנוכחית של כולכם קשה מאד, ובעקר אינכם רואים אור בקצה המנהרה. לכן אין מקום לביקורת שלילית, חשדנות, והתמקדות בחצי הכוס הריקה שהצעתי לכם. קל לקטר אך קשה לשנות. אין קיצורי דרך ולעולם לא מאוחר. כמו כן, מלבד תמיכה הדדית שעיקרה צרת רבים נחמת טיפשים (צר לי אך זו האמת) לא מצאתי ולו סיפור אחד של נסיון להתגבר על הפחד המשתק, שכן זו הבעייה האמיתית. אני מזדהה עם כל שנאמר בפורום אך בדיוק בנקודה זו מסתיים הדימיון בינינו. וכן, חל בי שיפור עצום!!! ולא, אני לא איש שיווק של CTI, ולכן הדגשתי שיש הרבה דרכים נוספות. כל מגמגם שיאזור אומץ ויתמיד בכל רגע ורגע בו ידרש לדבר ולו הברה אחת (מאד מאד קשה לביצוע) ביום ובלילה לאורך זמן (מספר חודשים) בנחישות לא מתפשרת לסגל הרגל דיבור נכון יותר שנשמע נורמלי וטבעי ועקרו פשוט: קצב איטי יותר, הפקת צלילים רכים יותר, ביטוי כל הברה במלה והתמקדות ברעיון בלבד, ובמקביל כפי שצויין קודם גם חשיבה חיובית וקבלה עצמית, יתקדם משמעותית בדרך להיות חופשי ומאושר!!! אני מודה הקושי רב אך ההצלחה מחזקת. ראו את עצמכם כספורטאים או אומנים מקצוענים שמחוייבים באימון יומיומי ממושך כדי להגיע לתוצאות. לא לכולכם יהיו האומץ, הכנות וכוח הרצון אבל חלקכם מסוגלים להצליח!!! ובכך אף לסחוף אחרים. שוב, במקום להגיב מייד מנקודה של תסכול, פשוט נסו ותווכחו. אני מכיר בחשיבות של קבוצת תמיכה, (כל הכבוד), אולם עד כה קבוצה זו נעדרת אלמנט קריטי של דחיפה ללקיחת אחריות אישית למצב, תוך נקיטת פעולה אקטיבית, לכן ברשותכם מספיק עם השאלות אלי, בתיאוריות כולנו חכמים תתחילו להציג קבלות כנגד מעשים ושתפו אותנו בתוצאות. תתבוננו עמוק פנימה ותשאלו את עצמכם בכנות: האם במשך כל שנות חיי באמת ניסיתי ולו פעם אחת ברצינות באופן שתואר? בהצלחה. נ.ב. גם אני עדיין בדרך אולם בתנועה מתמדת קדימה.
המציאות הנוכחית של כולכם קשה מאד, ובעקר אינכם רואים אור בקצה המנהרה. לכן אין מקום לביקורת שלילית, חשדנות, והתמקדות בחצי הכוס הריקה שהצעתי לכם. קל לקטר אך קשה לשנות. אין קיצורי דרך ולעולם לא מאוחר. כמו כן, מלבד תמיכה הדדית שעיקרה צרת רבים נחמת טיפשים (צר לי אך זו האמת) לא מצאתי ולו סיפור אחד של נסיון להתגבר על הפחד המשתק, שכן זו הבעייה האמיתית. אני מזדהה עם כל שנאמר בפורום אך בדיוק בנקודה זו מסתיים הדימיון בינינו. וכן, חל בי שיפור עצום!!! ולא, אני לא איש שיווק של CTI, ולכן הדגשתי שיש הרבה דרכים נוספות. כל מגמגם שיאזור אומץ ויתמיד בכל רגע ורגע בו ידרש לדבר ולו הברה אחת (מאד מאד קשה לביצוע) ביום ובלילה לאורך זמן (מספר חודשים) בנחישות לא מתפשרת לסגל הרגל דיבור נכון יותר שנשמע נורמלי וטבעי ועקרו פשוט: קצב איטי יותר, הפקת צלילים רכים יותר, ביטוי כל הברה במלה והתמקדות ברעיון בלבד, ובמקביל כפי שצויין קודם גם חשיבה חיובית וקבלה עצמית, יתקדם משמעותית בדרך להיות חופשי ומאושר!!! אני מודה הקושי רב אך ההצלחה מחזקת. ראו את עצמכם כספורטאים או אומנים מקצוענים שמחוייבים באימון יומיומי ממושך כדי להגיע לתוצאות. לא לכולכם יהיו האומץ, הכנות וכוח הרצון אבל חלקכם מסוגלים להצליח!!! ובכך אף לסחוף אחרים. שוב, במקום להגיב מייד מנקודה של תסכול, פשוט נסו ותווכחו. אני מכיר בחשיבות של קבוצת תמיכה, (כל הכבוד), אולם עד כה קבוצה זו נעדרת אלמנט קריטי של דחיפה ללקיחת אחריות אישית למצב, תוך נקיטת פעולה אקטיבית, לכן ברשותכם מספיק עם השאלות אלי, בתיאוריות כולנו חכמים תתחילו להציג קבלות כנגד מעשים ושתפו אותנו בתוצאות. תתבוננו עמוק פנימה ותשאלו את עצמכם בכנות: האם במשך כל שנות חיי באמת ניסיתי ולו פעם אחת ברצינות באופן שתואר? בהצלחה. נ.ב. גם אני עדיין בדרך אולם בתנועה מתמדת קדימה.
