מאחר ולא הייתי בבית מאתמול

[אפי 7]

מאחר ולא הייתי בבית מאתמול ../images/Emo6.gif

בלילה - נכנסתי עכשיו לפורום - לקח לי כמעט שעה לכתוב את אוצר ההודעות שלכם - ובכייף. חשק להגיב, אולם מה קודם? קודם כל - אנפה - לא יאומן איך את יושבת מרחק שנות אור מאתנו ומחליפה חוויות - תהני ותהני בחברת משפחתך. גם אני הייתי בפלורידה בחג המולד - היה מדהים - חלמתי תמיד פעם אחת לראות את חג המולד והתכונה סביבו - והגשמתי. שנית - לכל האמהות שצאצאיהן מתגוררים בחו"ל - מצדיעה לכן ומוזגת קצת הקלה לתוך געגועיכן. אני אישית לא הייתי עומדת בכך. כנראה האנשים יותר חזקים מהחיים. מועדון האלמנות העליזות: זו הסיבה שלא ישנתי אתמול בבית, אלא בבית אחותי שהלכנו שתינו לראות את ההצגה. אני כאלמנה, הזדהיתי מאוד, שתינו צחקנו מלא פינו. ליאה קניג גדולה מהחיים. ושתי השחקניות לידה גם הן מצוינות כפי שציינה ננה. כן - מאוד מומלץ. והבוקר - בית קפה - אנחנו חמש אחיות יושבות לארוחת בוקר ומפטפטות. חזרתי הבייתה עייפה אך מרוצה. גשר הזהב: מכל הטיול הגדול שערכנו בארה"ב - מכונית צמודה ולדרך. אני ישבתי עם מפה על ברכיי וניווטתי את בעלי בכל הדרכים. בוקר אחד יצאנו מסן-פרנסיסקו - לכוון לוס אנג'לס - דרך גשר הזהב - נסענו שמחים ועליזים - ולאחר שעה - פתאום ראינו שאנחנו מאבדים עצמנו בנתיבי המפה - שאלנו - והתברר שעשינו טעות - עשינו אחורה פנה - הגענו למקום תחילת הדרך - ונסענו שוב - והפעם בדרך הנכונה - ובמשך חודש זו הייתה הטעות היחידה. ואם דברו פה על מקווה - הוריי היו בעלי בית מרחץ - שנמכר - וגם לאחר מכן היינו ממשיכים ללכת לרחוץ שם - מאחר ובבית לא היו שום שירותים. אני זוכרת כילדה קטנה - אולם ענקי - אמבטיות בשורות - ובפינה מקווה - וכל אותן נשים עירומות מתרוצצות - מאחר והייתי ילדה מאוד ביישנית - לא הבנתי את החופשיות הזו. בהודעה הבאה - סיפור הקשור לגברים שלא יכולים בלי נשים. שבת נעימה אפי

 

[אנימו]

מוכרחה להודות שלמרות שבקרתי במקוה

לפני טכס הנישואים, זו לא זכורה לי כחויה מרנינה. ובביקור בחמאם (ככה קראו לזה?) בירושלים שסיפרו לי עליו נסים ונפלאות (מדובר על שנות ה-70) הרגשתי שאני נפרדת לאט לאט מכל הקהל והמקום והשתרעתי (לא זכור לי איפה...)האדים והחליקות והפיגורות שכיכבו שם עוד העצימו את החויה המפוקפקת...פעם ראשונה ואחרונה!

 

[אפי 7]

נושא החיים ללא ../images/Emo89.gif או ללא ../images/Emo90.gif

בתוך מבחר סיפוריי שכותבת - כתבתי גם על נושא זה - לאחר שידיד שאשתו נפטרה - היה חסר אונים - נכנסתי לביתו - הפכתי לו את כל הבית - זרקנו כמעט מחצית - כולל קופסאות שימורים שזמנן עבר - תרופות שפג תוקפן. וזה העלה לי את הרעיון לכתוב את הסיפור הבא, ולאחר שהקראתי לו אותו, אמר לי, אפי, את יודעת זה ממש כאילו וכתוב עלי. חייכתי במלוא פי ואמרתי - זה באמת עליך בתוספת הדמיון שלי. מצא אישה מצא טוב © עם סחיטה או בלי סחיטה? 30 מעלות או 60? השאלה שאלדד שאל עצמו כשמצעי המיטה הוכנסו למכונת הכביסה בפינת האמבטיה אשר סימלה בעיניו מכשיר ממנו יוצאים בגדיו נקיים וריחניים. מעולם לא נגע בה, לא התעסק עם כפתוריה, רק מדי ערב שמע אותה מקפצת. "עוגניה עזרי לי! אני לא מסתדר עם המפלצת הזאת". עוגניה לא עונה. בוודאי עסוקה במטבח. "כל כמה זמן להחליף מצעים? שבוע? שבועיים? חודש? כמה? עוגניה עזרי לי! איני יודע, אולי כל יום?" עוגניה לא עונה. היא כנראה שוטפת את הרצפות. "עוגניה, משפחת דנישבסקי הזמינה אותנו היום לארוחת ערב, מה ללבוש, החולצה הירוקה עם המכנסיים הכחולים מתאימים? לא, נדמה לי שלא. איזה נעליים מתאימות – נו, עוגניה בואי כבר, אני לא רוצה להתלבש כמו ליצן, רגע, החולצה מגוהצת, לא, לא גיהצתי, הרי את יודעת ששנים את מנסה ללמד אותי לגהץ והידיים השמאליות שלי כל הזמן שורפות את החולצות. מה שגבר עושה הוא עושה ומה שאשה עושה היא עושה, לא מערבבים חלב ובשר, מה קרה לך? תסגרי את הרדיו, כל היום מוזיקה". בירה, אני כל כך צמא, למה אין בירה במקרר כמו שאני אוהב? בכלל אין פה כלום, מה נאכל מחר. טוב, אני אלך הפעם לסופר, רק תכיני לי רשימה. "נו, את זזה, הטלנובלה לא תברח לך, תראי אותה מחר בבוקר בשידור חוזר". בהבזק חדרה לתודעתו ההכרה שעוגניה לא תעזור לו יותר, היא פשוט הלכה לדרכה האחרונה ממנה לא תשוב עוד. השאירה אותו חסר-אונים כתינוק בן יומו במציאות שלא הורגל אליה. את בנו וכלתו לא היה נעים לו להטריד בשאלות חולין, עבדו קשה מבוקר עד ערב ועוד מטופלים בשלושת נכדיו הצעירים. יהיה חייב ללמוד כלכלת הבית שלב אחר שלב. בשיחות ליד הבריכה, אליה היה הולך כהרגלו מדי יום, הציעה לו נילי, כי מוכנה לבוא לביתו לבשל עבורו מאכלים טעימים. זו לא טרחה עבורה וייגרם לה נחת, מאחר וכיום אין לה יותר עבור מי לבשל וכן, גם בן-זוגה פסע באותה דרך שאין חזרה ממנה. בשלנית מעולה הייתה וזאת ידע לפי המתכונים שהעבירה לכל דורש ורק מלשמוע את אופן הכנת התבשילים, נזל הריר מפיו. היסס. זרי הפרחים לזכר יום השנה עדיין מונחים מעל חלקת האדמה בו מוטמנת אשתו ז"ל, איך יוכל להכניס לביתו אישה. מה יאמרו השכנים? מה יאמרו החברים? מה יאמרו בנו וכלתו? עדיין שבוי היה בביטוי: "מה יאמרו". כשפתח את דלת המקרר, ומול עיניו ראה את קופסאות החומוס והתירס המרוקנות בחציין, מבטו נח על התאריכים שזמנם פג, לא היה רגיל לעקוב אחר תאריכי התפוגה. ירקות שהעובש עטף אותם, הגבינה צהובה שהחליפה צבעה למשהו בלתי מזוהה. אגלי דמעות נצצו בזוויות עיניו. הו, כמה מתגעגע אני למקרר המלא כל טוב. הסכים. ריח התבשילים נישא בחלל המטבח. נילי עטויה סינר המוכר לו היטב, גבה מופנה אליו. "עוגניה, כמה אני אוהב את ידי זהב שלך, כל נישואינו לא היה יום שבו החסרתי תפילה לבורא עולם על הזוגיות שלנו, והנה שוב חזרת אלי, יודע אני כי לא היית מסוגלת לנטוש אותי לחסדי האובדן". את יודעת עוגניצ'קה, בקרוב תחליפי קידומת בגיליון השנים שלך, ויש לי הפתעה מקסימה כיצד נחגוג יום זה, כבר הזמנתי מקום בצימר בגליל, משהו משהו, כן, זה קרוב לאותו מלון בו בילינו את ליל החתונה שלנו, את זוכרת כמה חיכינו ללילה זה, כמה התאפקנו לא להתעלס – היום קוראים לזה לעשות סקס, אך היו ימים, ועוד יבואו טובים מהם. נילי הסתובבה במהירות. מבטה הנדהם הקפיץ פעימות ליבו, ירד על ברכיו, כאב חד פילח בם, ביקש סליחה על המשגה האיום בחוסר הבדילו בינה לבין המנוחה. נילי הושיטה ידיה ועזרה לו להתרומם. מבטה התרכך ובקול מרגיע סלחה לו על טעותו. כשהתבוננה נילי בעיניו, מתוך הכחול נצנצו קרני אור שנגעו בה ועטפו אותה בחמימות נילי! כן. שמה הופנם. את עוגניה אהובת נעוריו לא ישכח, פשוט הטמין אותה במרתף ליבו. הכבסים מכובסים במעלות הנכונות, המקרר מלא כל טוב, ומגע ידיה של נילי מורגש בכל הבית. האור והשמחה חזרו לשכון במעונו. שבת הכי נעימה אפי

 

[דרדרית]

../images/Emo51.gifעל הסיפור אפיל'ה

הוא מרגש ומדהים המשיכי להביא לנו מסיפורייך

חגית

 

[מיכה רגב]

אפי את כשרון מבוזבז. ../images/Emo140.gif

הסיפור כל טאצ'י, שהוצאת לי את החיישק להגיב למסר, פשוט כדי לא לקלקל את היופי הרגשי הזה שכתבת לנו

 

[מיכה רגב]

שני תיקונים קלים

כל = כל כך מסר = המסר שבתוכן ולא תיבת המסרים

 

[אפי 7]

מיכה - תודה מקרב לב - למה מבוזבז

רק לקבל את המחמאות שלכם - מחמם את הלב ואין פה בזבוז. כן, יש לי כוונה לאסוף סיפוריי לספר - אבל אמא'לה - כמה אני עצלנית - בינתיים אספתי 42 סיפורים - אבל צריך לפחות 100 - מקווה שעד גיל 100 אצליח לעשות זאת. שבת מחוייכת לפני הסערה. אפי

 

[מיכה רגב]

למה כשרון מבוזבז אפי?

כי לפי הסיפורים שאת כותבת, נועדת לגדולות, ואני מתכוון לכך במלוא הרצינות

 

[דולציניה]

תודה על הסיפור אפי../images/Emo45.gif להזכירכם

שהיום ברשת ב' בשעה 21.05 שעת סיפור, הקראה ודיון פרשני של הטקסט

 

[אנימו]

דולצי-../images/Emo6.gif ואפי-היי עימנו בשרשור

הלילה בהופעת אורח....הסיפור מרגש וכרגיל כתוב בכשרון. יודעת שעלי להעלות אותו למאמרים. בונה על זה שיש לך העתק וכשארתם לפעולה בימים הקרובים ואעשה שם סדר - תשלחי אותו אלי.

 

[אפי 7]

כל החומרים שמורים בכספת אין בעיה

 

[מנורה]

אפי ../images/Emo47.gif התאורים כל כך יפים

שאפשר היה לחוש את האווירה ולהרגיש את הדמויות. המשיכי להנעים זמננו בסיפוריך

 

[נֵנָה]

אפי יקרה, הסיפור ממש נפלא וכתוב

ביד אמן

בקשר לצאצאים שגרים בחו"ל, תודה לך על האמפטיה, אבל רוצה להסביר לך, שזה כלל לא עניין של חוזר או גבורה, אלא כורח המציאות שיש לקבל ולהשלים עמו, עם הזמן מתרגלים, כי אנו בני האדם סתגלנים לכל מצב ומשתדלים למצות ממנו את מעט הטוב שניתן... גם אני מעריכה את הודעותיך המרנינות אנפה, שמחה שאת נהנית עכשיו בחברת ילדיך ונכדיך, ועוד מוצאת זמן לכתוב לנו ולהתחלק אתנו בהנאתך

המשיכי להינות, למצות ולאגור את המיטב כדי שיספיק לך עד הביקור הבא

 

[בת אל 7]

יפה אפי, כתוב יפה ומציאותי.

 

[נֵנָה]

חוזר=חוזק מיטב=מירב ../images/Emo6.gif

 

[yuli139]

אפי,כרגיל,מקסים ותודה.

 

[אפי 7]

ועוד תודה לכל המגיבים

ושאלה: כבר הרבה זמן אני מתה (לא חיה) לנסוע לעמוקה לקברי צדיקים - יש לי כמה בקשות: למצוא חתן להיכנס להריון להרוויח בלוטו נכון אלה הן הבקשות השגרתיות שם (סססתתםםם) באמת - רוצה להגיע לשם רק כדי לספוג את האווירה במקום - אני חושבת שאני אחרונה בארצנו שעדיין לא הייתה שם - איזה חור בהשכלה. אפי

 

[אפי 7]

איזה אהבלה - אולי מישהו מכם יודע

אלו חברות מהמרכז או מהשרון מסיעות מאמינים לשם.

 

[אנימו]

אפי-תתקשרי עם זהבה בן או עם הספרית

הנודעת

שכחתי שמה , שמקורבת לכל המי ומי. גם פנינה רוזנבלום מעורה. נסיעה טובה

 

[אנימו]

אפי- גם ג'ודי ניר-מוזס שלום שחזרה

היום מתוניס - יכולה לעדכן אותך....