מאיזה גיל אפשר להתחיל עם הרגלי שינה

[יונית ש]

מאיזה גיל אפשר להתחיל עם הרגלי שינה

לצערי ביתי הקטנה נרדמת רק עם נידנוד. בדרך כלל במיטה. (מסכנים השכנים). או בעגלה ובטח שעל הידיים. היום היא כבר בת חצי שנה. ורציתי לדעת אם זה הזמן המתאים, עדיין לא החלטתי אם ליישם את שיטת החמש דקות שנראית לי קשה לביצוע עבורי ועבורה כמובן. הלוואי והייתה שיטה קלה יותר. ניסיתי לשים אותה במיטה על ידי ורק ללטף אותה או להיות על ידה עד שתירדם אך הכל ללא הצלחה - היא פשוט לא נרדמת ללא נידנוד מה דעתכם? יונית

 

[מלכה ב.]

עד כמה מפריעים לך ההרגלים הנוכחיים

לנו למשל זה לא ממש מפריע אז ברק היה נרדם עד גיל מאוחר יחסית על הידיים, ואח"כ על הספה בסלון. ואפילו כשהייתי כבר בהריון עם קרן היו פעמים שהיינו מניחים כרית על הברכיים שלי והוא היה מניח ראש ונרדם... מיותר לציין שגם קרן (שמבוגרת אך במעט מבתך) נרדמת בדר"כ על הידיים וכשהיא ממש עייפה היא נרדמת לבד, איפה שהיא מוצאת מנוחה, רצוי שהיד של אמא תהיה באיזור ותלטף... את שיטת חמש הדקות לגרסאותיה השונות לא ניסינו, כי לא נראה לנו שווה המחיר... אבל אצלנו כידוע לך לא ממש נורמליים... מלכה.

 

[אמא של ...]

זה "רק" ענין של החלטה.

הכל תלוי בהחלטה שלכם. כשתחליטו שהגיע הזמן זה אולי יהיה קשה אך בהחלט אפשרי. אצלינו בבית נשארו ממש חריצים על הרצפה מהנדנוד של המיטה משני הבנים הגדולים. הקטן (בן 4 חודשים) נרדם לרוב לבד במיטה. באופן שמאוד הפתיע אותי הוא נולד עם היכולת הזו. (תמיד חשבתי שאין חיה כזאת - תינוק שנרדם לבד - ואם כבר יש אז זה לא אצלי...). שיהיה לכם בהצלחה במה שתבחרו וזכרי, כל בחירה אפשר לשנות וכמעט כל החלטה "חינוכית" אינה לנצח אם לא רוצים שהיא תהיה כזו. בהצלחה!!!

 

[אמא של שירה1]

הירדמות

שירה היתה נרדמת לבד במיטה על גיל חצי שנה, בגיל הזה חזרתי לעבודה והמטפלת הרגילה אותה להירדם על הידיים, היום היא בת 9 חודשים והיא נרדמת לרוב על הידיים אלא אם כן היא מאוד עייפה ואז היא נרדמת בכל מצב ובכל מקום. בעינני כדאי לדחות את ה"חינוך" להירדמות במיטה לבד עד שהתינוק כבר מבין כי ככה הם שוכבים חסרי אונים ולא מבינים למה שמנו אותם במיטה

 

[triniti_b]

לגבי רגרסיה אפשרית

בני בן ה-10 שבועות נרדם במיטתו עם מוצץ. בד"כ לוקח לו כ- 20 דקות להרדם ועלינו לבוא אליו מספר פעמים כדי להכניס בחזרה את המוצץ שנפל. אנחנו מרגישים כי הוא בהחלט יודע שבמיטה ישנים, מפני שהוא תמיד נרדם ומפני שאינו בוכה בעצבנות שנרים אותו או שנהפוך אותו, כפי שקורה כשהוא באוניברסיטה שלו. כמובן, שכל זה מאד נוח לנו, אבל מאחר שזה ילד ראשון אינני יודעת אם תינוקות רבים מגיבים כך בהתחלה ורק בהמשך מפתחים את ההרגלים לנידנוד, שינה על הידים וכדומה. מנסיונכם, האם צפויה לנו רגרסיה בעניין הזה?

 

[אילנה של יובל ומיכל]

עד גיל חמישה וחצי חודשים, היינו

מניחים את מיכל במיאה, היא הייתה מתגלגלת מצד לצד קצת ואז נרדמת לבד, ל 10 עד 12 שעות רצופות. בגיל חמישה וחצי חודשים נגמרה האידיליה, היא לא נרדמת לבד, כל הרדמות זה סיוט - הילדה צורחת (ואחד מאיתנו עומד לידה ומלטף אותה ומדבר אליה בשקט) עד שהיא כאילו "נכנעת" לשינה ונרדמת, והיא מתעוררת כל שעתיים מאידך, יובל נרדמה לבד עד גיל עשרה חודשים ואז באה תקופה שהיה צריך להרדים אותה על הידיים (בערך חודש וחצי) ואחר כך תקופה של לשבת לידה עד שהיא נרדמת (עוד חודש וחצי בערך). ואז בא לעייפים גואל והיא שוב חזרה להרדם לבד. אז גם אם יש רגרסיה - ההמלצה שלי היא לזרום עם הילד והכל עובר,במוקדם או במאוחר.

 

[ניריתי של יותם]

לפי "הספר" שינויים בדפוסי השינה

צפויים בין גיל חצי שנה לשנה. אצלנו, יותם תמיד היה נרדם על הציצי של אמא או תוך כדי נדנוד בידיים של אבא. אבל, הוא "צ´יפר" אותנו וישן לילה שלם בן 8-9 שעות רצוף עד גיל 7 חודשים. בגיל 7 חודשים חל מהפך והוא התחיל להתעורר המון פעמים במהלך הלילה. עברו מאז כמעט 3 חודשים ולצערי הוא לא מסכים לחזור להרגליו הקודמים.

 

[לימור של עמית]

אנחנו התחלנו בגיל שבעה חודשים

ובהדרגה...אמבטיה,בקבוק..ולמיטה..בהתחלה עם אור ודיסק ברקע... עמית שיחק במיטה...אחרי רבע שעה כיבינו את האור בחדר והדלקנו במסדרון..הוא עדיין שיחק...וכשנגמר הדיסק...אחרי 40 דקות... הייתי נכנסת לחדר ומשכיבה אותו..הוא קם..אני משכיבה וחוזר חלילה.. עד למצב שהוא פשוט שכב כי היה כבר עייף מלקום..ונרדם. אני חייבת לציין, שהיום , אחרי חודשיים וחצי..יש לי הרבה יותר אנרגיות.. לפני הרגלי השינה הייתי פשוט מותשת..הנדנוד,על הידיים, ההשכבה במיטה והופ שוב מתעורר היה פשוט סיוט. תנסי להתחיל בהדרגה ותזרמי עם הילד שלך, אני לא בעד להתיש מבכי.. (יש כאלה שעושות את זה!) לילה טוב

 

[דיאנה1]

../images/Emo32.gif ניריתי - שלחתי לך מסר

 

[יטבת]

נדנודים

לשמחתי הרבה אנחנו לא הצטרכנו אף פעם נדנודים או ידיים כדי להירדם. מגיל אפס אני חושבת, שמים את עדן במיטה, וזהו... לפעמים היא נרדמת מיד לפעמים עוד שוכבת במיטה ואח"כ רק נרדמת. כשהיא היתה מאד קטנה (פחות מחצי שנה) היינו לפעמים מפעילים לה את המובייל המנגן מעל המיטה כדי שתירדם. או במקרים נדירים יותר אמא היתה שרה לה קצת נומי נומי עד שהיתה נרדמת. אז אולי זה סתם מזל אבל אצלנו לא היתה רגרסיה. עד היום אנחנו ישנים טוב. כל בני הבית

 

[רותי&ע]

אנחנו התחלנו בערך בגיל הזה

ומאילוץ. הוא היה כבר יותר מ-10 ק"ג וקשה היה לי להרדים אותו על הידיים. פשוט לא היתה לי ברירה. ולא צריך את שיטת 5 הדקות. אני "המצאתי" שיטה מרוככת יותר. את נמצאת לידו אבל בלי לנדנד. אומרת לילה טוב ויוצאת. הוא בוכה. את נכנסת ומרגיעה ושוב יוצאת. היו לנו יומיים שלושה של ריצות ואח"כ הוא תפס את הפרינציפ ונרדם לבד.. מאז זה היה ממש חלום-שמים במיטה ויוצאים. היינו שומעים אותו מקשקש לעצמו ונהנה עד שנרדם. לפעמים אחרי שעה. הקטע הוא (ולא רק בנושא שינה) שהם בודקים את היכולת שלהם. ברגע שהם מגלים שזהו כלל ולא יעזור להם הם מתיישרים לקו שלנו. ומה שאהבתי בשיטה הזו שתמיד הוא ידע שכשהוא בוכה אבא/אמא מגיעים. הוא אף פעם לא לבד..

 

[יונית ש]

תודה תודה על כל הרעיונות

נראה לי שאחכה לרגע המתאים ואתחיל במשהו אם כי כמו שאמרתן חשוב להיות עקביים אז לבנתיים נמשיך בנדנודים ונזרום לאט לאט הלאה. שוב תודה יונית