אם מדע הוא בעיקר בדיקת השארות,
(ואקבל לרגע את ההגדרה הזו למדע), השאלה היא: מתי מפסיקים ללמד מדע בחינוך הרגיל? הרי כשאת עוזרת לפעוט לחפש צעצוע את בודקת אתו השארות. אני לא יודע אם בחינוך חלופי מסוג זה או אחר הודאת המדעים קולעת טוב יותר להגדרת הוראת המדעים הנכונה שלך, שלי או של כל אחד אחר. מה שאני כן יודע הוא שככל שהמערכת החינוכית (חליפית / ממלכתית / ביתית) מאפשרת יותר גמישות, כך לתלמיד יש יותר סיכוי להיתקל בגישות שונות לאותם נושאים. כשאישתי לימדה ביולוגיה לכיתה י' בבית הספר למדעים ואומנויות של העמותה למצוינות בחינוך, היא בחרה בגישת 'הספרים החיים' עבור אחד בנושאי הלימוד. כל פרט מידע שנלמד באותו נושא, נלמד בעזרת המאמר המקצועי שדיווח לעולם על תגליתו של פרט זה. המאמרים כמובן היו באנגלית והתלמידים למדו את הנושא ממש כמו שעולם המדע למד אותו (רק מהר יותר). איש לא הפריע לאישתי ללמד גם מאמרים שהתבררו עם השנים כשגויים ולהשוותם עם אלה שהתבררו כנכונים. אני לא יודע אם היא עשתה זאת. אילו היא עשתה זו היא הייתה עומדת בקריטריונים שלך. בכל מקרה, המערכת הייתה גמישה מספיק כדי כן לאפשר לה לעשות זאת.
