מאיזה גיל משאירים את הילדה לבד במפגש אחרי צהריים?

[tapuzit90]

מאיזה גיל משאירים את הילדה לבד במפגש אחרי צהריים?

ילדה בת 4, שבוע שעבר הזמנו בפעם הראשונה ילדה מהגן -שלא הזמנו בעבר.
אביה דופק בדלת, אני פותחת את הדלת, הילדה נכנסת, האבא עומד בפתח, אני מזמינה אותו להיכנס, והוא עונה לי:
"אשתי מחכה לי למטה באוטו...."
אני המומה... והוא ממשיך: "מתי לבוא לקחת אותה....?"
אני ובעלי היינו המומים. ההורים לא מכירים אותנו, לא מכירים את הבית שלנו, לא מכירים את הילדה שלנו...איך הם משאירים את הילדה שלהם והולכים??

אנחנו מגזימים?

 

[מ י כ ל10]

תלוי

מנחשת שזו לא הילדה הבכורה שלהם.
אם ההורים "זורמים" והילדה גם אפשר טכנית לנהוג כך. יש ילדים שבגיל 4 אין להם בעיה להישאר לבד. אצלי גם בגיל 6 בקושי משחררים.
בעיניי, מעבר לעניין הבטיחותי יש כאן גם עניין של נימוס, ולו למראית עין. אין לי בעיה להשאיר ילדים אצל מכרים שעושים לי טובה ולברוח, אבל במפגש ראשון לא הייתי עושה את זה

 

[tapuzit90]

כן! חידדת לי מה הפריע לי

זה שהם פשוט הניחו שזה בסדר מצידי , ועשו זאת בלי לוודא איתי.
בנוסף, הפריע לי שעשו זאת כלפי הילדה שלהן, עד כמה שהיא זורמת ונוחה ,
אולי דווקא עם הילדה שלי, בבית שלי, היה לה קשה...

 

[הייבי]

אנחנו עוד לא משאירים

הדרדס בן 4 וחודשיים עוד לא מוכן להישאר לבד ואני לא מתעקשת איתו. עוד לא היו אצלנו חברים שרצו להישאר בלי ההורה אז לא נתקלתי בדילמה אבל בטוח לא הייתי משאירה פעם ראשונה לבד אצל חבר שאני לא מכירה וגם הפוך לא בטוחה שהיה נוח לי שפעם ראשונה היו משאירים ילד שאני לא מכירה אצלי. אם זורם טוב לא חושבת שהיה מפריע לי שאחרי חצי שעה ההורים ילכו והחבר ישאר.

 

[אנה חדשה]

איך בודקים בנימוס האם ההורים נשארים או מצפים ממני להישאר?

בן 4 וחודשיים, רוצה להתחיל לקבוע. הוא ילד ביישן אבל יודע להסתדר. ביום הולדת שחגג אחד מילדי הגן הישן נשאר לבד בלי קושי. לא נראה לי נכון להישאר יותר מרבע שעה. מצד שני, גן חדש ואני לא מכירה הורים. והילדים עוד לא ממש חברים שלו.
אבל איך מבררים בעדינות מה מצופה ממני?
אגב, לארח עוד פחות מתאים לי. כל המטרה שהילד יהיה עסוק ואני אטפל בשאר. לא שאנטוש את כולם ואארח איזו אמא שאני לא מכירה.

 

[רביעי בערב]

אני חושבת שהכי טוב פשוט לשאול באופן ישיר

זה גיל כזה שממש לגיטימי להשאיר וממש לגיטימי להישאר איתו... גם שלי בגיל הזה ואני פשוט שואלת בפירוש כשקובעים- מתאים שאם אחרי כמה דקות היא תאפשר, אני אלך? אם זה אכן הסיכום, אני מקפידה להכין אותה לזה, וגם להישאר בסביבה למקרה שיהיה משבר (תכלס לא קרה לי... רק ליתר בטחון).

 

[אורים כהורים]

אני רואה משהו אחר (או נוסף, תלוי איך מסתכלים)

הילדה היא זאת שצריכה להרגיש בנוח ולכן היא צריכה הנחייה והכוונה מהאבא שלה במקום זר מול אישה זרה , גם אם היא משחררת בקלות וגם אם המקום הזר הוא הכי נעים שבעולם.
זה בעיני מה שנקרא - להעביר את 'מקל ההובלה' מהאבא אלייך כמבוגרת האחראית לפרק הזמן הקצר עד שחוזרים לקחת אותה. שתדע איך קוראים לך, שתרגיש בנוח שהיא יכולה לפנות אלייך אם היא צריכה משהו (פיפי? צמאה?) וכו'.
מרגיש לי שזה קצת להיות "אבודה"...
&nbsp
איך באמת היה לה אצלכם?