מאיזה קומיקס הופתעתם שנהנתם לקרוא?

[Gul the Great]

מאיזה קומיקס הופתעתם שנהנתם לקרוא?

ובצורה יותר בהירה, איזה קומיקס לא התכוונתם לקרוא מלכתחילה (בגלל שאתם עוקבים אחרי הדמות או אחד היוצרים) ובכל זאת יצא לכם לקרוא (בגלל המלצה, בגלל שנראה לכם טוב בעין כשדפדפתם בחנות וכו') ונהנתם ממנו?

ובשביל לאזן, איזה קומיקס הופתעתם שלא נהנתם ממנו (כולם אמרו שהוא מדהים, את/ה חולה על היוצרים וכו')?

 

[petpatrol2]

Buddy does seattle של פיטר באג

זה ספר שראיתי אותו בחנות ואמרתי לעצמי שהסגנון שלו ממש לא לכיוון שלי, הוא נורא אלטרנטיבי ולא מצוייר משהו, וכו' וכו' וכו'. ההורים שלי היו בחו"ל וקנו לי אותו כמתנה, קראתי אותו נדהמתי לגלות את אחד מספרי הקומיקס הכי טובים שיצא לי לקרוא, ושלא רק פתח אותי להבנה שיש (הרבה) קומיקסים אלטרנטיבים טובים, אלא גם הכיר אותי לאחד היוצרים אהובים עלי, פיטר באג, שיהום יש לי את רוב הדברים שלו.

והאמנות שחשבתי בזמנו שהיא לא משהו? למדתי ממש להעריך אותה ועכשיו אני חשוב שהיא ממש מעולה ואפילו ניסיתי לעושת כמה ציורים בהשראתה לפעמים.

 

[איןכמואורי]

כמה קומיקסים

היסטוריה של האלימות, קומיקס פשע נהדר! כביכול סתם עלילת פשע פשוטה שמוצאים כמותה בכל ספר שני של הארלן קובן אבל משהו עם הציורים המשורבטים של הספר הופכים אותו לנהדר כשיש הלימה של מאה אחוז בין העלילה לבין הציור. פשוט ספר טוב שהפתיע אותי מאוד!
איש החול/גיימן. טוב אבל לא טוב כמו שעשו ממנו וחלק מהספרים קראתי רק כי הופיעו ברצף של הסדרה. הפתיע מאוד לרעה.
לוסט דוגס, ספר עם ציורים מכוערים וקודר שמפתיע אותך לטובה אבל אתה רוצה למות אחרי שאתה קורא אותו.

 

[DDN]

Superior Spider-Man

ציפיתי שיהיה גרוע, שאשנא את זה. הופתעתי ממש ממש לטובה

 

[Gul the Great]

Flex Mentallo

אני לא חושב שגרנט מוריסון כותב גרוע. אני פשוט חושב שכשהוא נכנס לעולם שהוא יצר אני לא מצליח לעקוב. וזה לא שלא נתתי לו סיכוי וקראתי כמה דברים שלו ובכל פעם לא הבנתי איך נתתי להמלצה של מישהו להשפיע עליי לקנות משהו שלו שאני יודע שאשנא. יום אחד החלטתי שמעתה אתעלם מכל מה שמוריסון כותב, נמאס לי לכלות את זמני.
שנים עברו ואז הגיע אוגדן של פלקס מנטלו לחנויות (מהדורה חדשה או משהו כזה...). "עם מוריסון אני לא מתעסק", אמרתי למוכר החביב. אבל הוא התעקש שאתן לזה ניסיון וטען שאפילו שזו לא הכתיבה המיינסטרימית שלו, הסיפור לגמרי הגיוני (בערך). הסכמתי בעיקר בשביל לרַצות ואולי בשביל לגלות סוף סוף למה הכתיבה שלו מוערכת כ"כ.
אני לא יכול להצביע על נקודה ספציפית למה אהבתי את זה. זה היה הזוי, אבל במידה, לפחות הצלחתי לעקוב אחרי העלילה. אולי האומנות של פרנק קוויטלי עשתה לי את זה (אפילו שהפרופורציות של הדמויות שלו קצת מעוותות). אולי זו בכלל הייתה ההפתעה שמשהו שמוריסון כתב היה קריא. בכל מקרה, אהבתי את זה.

יש לא מעט שהופתעתי מהם לרעה, בעיקר כאלו שפשוט היו מטופשים ולא הבנתי את ההתלהבות מהם... בחרתי דווקא אחד שלא היה מטופש. הופתעתי שלא אהבתי את "100 bullets" (זה כותב לי את זה הפוך ואין לי עצבים להתעסק בזה ואני לא רוצה לכתוב את השם בעברית, אז תתמודדו!) של אזארלו וריזו. לא שנאתי את זה, זה היה בסדר, אבל זה לא משך אותי. באמת לא עזרו כל ההמלצות החמות מכולם, זה לא שינה את דעתי. אפילו קראתי את האוגדן השני והחלטתי סופית, אני אוהב סיפורי פשע, אבל זה לא עושה לי את זה.