כלנית כחולה1
New member
מאין נולדה הקביעה
כי את פעולותיו מחויב האדם לבצע דווקא בעזרת שלמות הרוח? הלא יתכן ויתגלה כי רוח בלתי-שלמה עשויה לשמש מכשיר מתאים יותר למטרה כלשהי? למעשה, ניתן להצהיר, כי רק איכות פועלוֹ (הפועַל שבפוֹעל) שבעזרתה הוליד האדם אל-תוך המרחב את גישתו, היא זו שנודעת לה חשיבות; ומנקודת השקפה קוסמית יתכן כי גם בכך אין כלום. משמע; לא מקורה של אמונה, אלא הדרך בה היא מופעלת, ומִבחנה יהיה שקול בתוצאת המציאות שהוא, האדם, שברא ובורא לעצמו. אפילו החסידים הנלהבים ביותר של ה"מקור שלמעלה מן הטבע", (ולהבנתי אין דבר כזה), חייבים יהיו לבסוף לפעול על פי קריטריון זה. שהרי בין החוזים היו תמיד גם כאלה שהבלותם הייתה גלויה לכל, ובין הפשטות הרוחנית רבים הם העָקָרים, שבשום אופן אי-אפשר לראות בהם חשיבות כלשהי, שלא לדבר על "לכנותם רוחניים" "מתקשרים" או "כמבינים בנפש האדם". אין ולו תופעה אחת הפורצת את מחסומי האדם שיכולה לשמש כראייה נאמנה! רק מעשיו לבדם יכולים להוכיח "לעצמו", כי אומנם יצירת "עצמו" הוא באמת.
משל ח אפרים
כי את פעולותיו מחויב האדם לבצע דווקא בעזרת שלמות הרוח? הלא יתכן ויתגלה כי רוח בלתי-שלמה עשויה לשמש מכשיר מתאים יותר למטרה כלשהי? למעשה, ניתן להצהיר, כי רק איכות פועלוֹ (הפועַל שבפוֹעל) שבעזרתה הוליד האדם אל-תוך המרחב את גישתו, היא זו שנודעת לה חשיבות; ומנקודת השקפה קוסמית יתכן כי גם בכך אין כלום. משמע; לא מקורה של אמונה, אלא הדרך בה היא מופעלת, ומִבחנה יהיה שקול בתוצאת המציאות שהוא, האדם, שברא ובורא לעצמו. אפילו החסידים הנלהבים ביותר של ה"מקור שלמעלה מן הטבע", (ולהבנתי אין דבר כזה), חייבים יהיו לבסוף לפעול על פי קריטריון זה. שהרי בין החוזים היו תמיד גם כאלה שהבלותם הייתה גלויה לכל, ובין הפשטות הרוחנית רבים הם העָקָרים, שבשום אופן אי-אפשר לראות בהם חשיבות כלשהי, שלא לדבר על "לכנותם רוחניים" "מתקשרים" או "כמבינים בנפש האדם". אין ולו תופעה אחת הפורצת את מחסומי האדם שיכולה לשמש כראייה נאמנה! רק מעשיו לבדם יכולים להוכיח "לעצמו", כי אומנם יצירת "עצמו" הוא באמת.
משל ח אפרים