לדעתי בהחלט כן
מה לעשות, אבל חלק מאיתנו עדיין לא 'יצאו מהארון', ואולי גם לא מעוניינות (מסיבות כאלה ואחרות) לצאת מהארון. אמנם מספר חברים קרובים שלי יודעים את דעתי בעניין, אבל אין זו מסוג ההצהרות שאני נוהגת להצהיר בפני כל מי שהכרתי לפני 2 דקות. יש לי הרבה מאד מכרים ותיקים שלא יודעים על העניין, ואני לא בטוחה שאני רוצה לשתף אותם בזה. אמנם אין לי מה להתבייש בדיעותי, אבל גם אין מה להתגאות בהן, ויש מקרים שבהם חשיפה כזו עלולה גם לפגוע. בדרך כלל, אם אין לי סיבה טובה לספר למישהו על כך, הרי שאבחר לא לספר. ברור לי שאפשר גם לנהוג גם בדיוק להיפך, אבל זוהי דרכי.