מאיפה בא הפחד

imale

New member
מאיפה בא הפחד../images/Emo35.gif ../images/Emo5.gif

רומי בגיל שכל יום יש משהו חדש. והיום גילינו... פחד
עד היום, הקטנה שלי, בת 8 חודשים, בדקה כל דבר בסקרנות אופיינית לגילה, שלחה ידיים והכניסה לפה גם דברים שאסור. היום היינו אצל ההורים שלי, אמא שלי לקחה אותה על הידיים, ופתאום רומי התחלחלה - ממש רעד עבר בה, והיא פלטה יבבה קטנה ונרתעה. הסתכלנו לכיוון שאליו היא הסתכלה בכזו אימה, וראינו: סלסלת קש עם תפוזים, שולחנון קטן ועליו אגרטלים עם צמחים ירוקים, ופסל קרמיקה של ברווז. אחרי כמה נסיונות ובדיקות, הבנו שרומי מפחדת מהברווז
היא כבר "פגשה" ברווזים בעבר, בתמונות בספרים, בובת ברווז ששטה איתה באמבטיה, בקלטת של בייבי-מוצרט... לאף ברווז היא לא הגיבה ככה. לפסל הזה (די גדול, בערך 25 ס"מ לאורך) היא הגיבה ממש בחלחלה, טמנה את ראשה בחיקי ויבבה, וכשניסיתי לקחת את הברווז הזה ביד, היא התחילה לבכות
מאיפה בא הפחד הזה
תמיד חשבתי שפחד מתעורר בעקבות חוויה לא נעימה, ועד כמה שידוע לי ולאמא שלי, לרומי לא היתה שום חוויה שלילית עם ברווזים. אז מאיפה
חלום רע שהיה לה בלילה
חווית ברווזים מפחידה מהגילגול הקודם
תעלומה... ושאלה: ממה הילדים שלכם מפחדים, ולמה
 

odeia

New member
imale, גם למבוגרים יש פחדים לא

מוסברים, אני חושבת שזה לא משנה למה היא מפחדת מהברווז, צריך למנוע ממנה את ההתקלות בו מחדש. אצלנו גם היה קטע של פחד לא מוסבר, כשאודיה היתה קטנה היא מאוד אהבה את הקלטת דיגדוגים, היינו רואים אותה מיליון פעם ביום. יום אחד היא רואה קלטת ואני במטבח, פתאום שמעתי אותה צורחת, נגשתי אליה וניסיתי להבין מה קורה, מכיוון שהקלטת הפריעה לי לדבר איתה כיביתי אותה ואודיה נרגעה לאיטה, אז הדלקתי לה שוב את הקלטת ושוב התחילו היסטריות. כיביתי את הקלטת ויותר לא ראינו אותה. אחרי כמעט שנתיים, הוצאתי קלטות ישנות לראות איתה, שאלה ראשונה שלה היתה: אמא זה דגדוגים? (צריך להדגיש שאת הקלטת הזו היא ראתה פעם אחרונה בגיל שנה וחצי, שעדיין לא דיברה). זה רק מראה שיש פחדים לא מובנים ולא תמיד הם מוכנים לשוב ולהתמודד איתם. זה כולה פסל, זה לא נורא, כל זמן שהיא לא מפחדת מהמשפחה. אצלנו גם היתה את הבעיה שהיה לה פחד נוראי מאנשים ועד גיל די מאוחר לא היה לנו קל לקבל אורחים או ללכת למקומות אחרים, כולל סבים וסבתות.
 

mom&shaked

New member
נשמע לי טבעי, אין לך מה להלחץ

גם שקד פחד ועדיין פוחד מכל מיני דברים שלכאורה לא נראים מפחידים בכלל, אבל אותו הם מפחידים וזאת עובדה!! אני לא מתווכחת עם זה אלא מנסה לזרום עם זה. כשהיה מאוד צעיר (פחות משנה) הוא פחד מבובת ברני שהייתה לבת דוד שלו, היום זה מצחיק אותי כי הוא מאוד אוהב לצפות בברני ואת הבובה בדמותו, אך בזמנו היה פחד לא מובן וזה בהחלט עבר לו. הוא גם מאוד פחד מבובת ברווז ששרה ורוקדת ופשוט כשראיתי שהוא מפחד ממנה החבאתי אותה. היום כשהוא יותר גדול (שנתיים וחודש) יש לו פחדים חדשים, הוא למשל מפחד (ממש נכנס להיסטריה של בכי) כשבמשחק של קומפי מגיעית הציפורים שאוכלות את העגבניות... או כשאנחנו יורדים במעלית ויש מישהו זר שלא נראה סימפטי הוא מייד מוריד את הראש למטה או מסתכל עלי ואומר לי "אני מפחד". הפחדים האלה לא כל כך מדאיגים אותי, לא תמיד ברור לי ממה הם נובעים, אבל אני מניחה שמדובר בשלבים בהתבגרות ומתי שהוא זה יעבור, אני מזכירה לו שאני איתו ואני שומרת עליו וכך גם הבובות שלו שהוא מאוד אוהב.
 
בברררררררר.....

לא יודעת מאיפה בא להם הפחד הזה. אצל גלי זה מאוד נזיל. מה שהפחיד אותה אתמול, כבר לא מפחיד אותה היום, מבלי שנעשה משהו בנידון, ז"א בלי שעשינו לה היכרות נעימה עם האובייקט המפחיד. היא גם חוששת מכלבים זרים, שהם לא בוני שלנו, אבל מוכנה להכיר אותם ואז נעלם הפחד.
 

רותי ע

New member
הפחד הזה הוא שלב טבעי

שכולם עוברים. מה שמפחיד את הקטנים לא תמיד מובן לנו אבל הולך עם ההגיון הפנימי שלהם. אני זוכרת את עידן בגיל הזה יושב ורואה את הטלטאביז ופתאום בוכה. למה? הכובע של דיפסי עף ברוח וזה הפחיד אותו.. בשלב מאוחר יותר של שנתיים+ מתחילים פחדים כמעט מכל דבר. וגם זה שלב שעובר. בקיצר-לא לדאוג
 
אני לא מצאתי הסבר עדיין

אבל אורן מפחדת מאנשים עם כובע. בעיקר עם כובעי הצמר - למרות שלה יש בדיוק אחד כזה.
 
למעלה