בתנ"ך אין סימני שאלה
ה"ניקוד" של התנ"ך הוא הטעמים, שמחולקים לדרגות הפסקה שונות, אבל אין הבחנה בין שאלה למשפט רגיל. בקשר למקור הסימן, מויקיפדיה: "מקורו של סימן השאלה במילה הלטינית quæstio שפירושה "שאלה". בתחילה כתבו את המילה במלואה, לאחר מכן קיצרו אותה לאות הראשונה והאחרונה של המילה "Qo" הנכתבת על ידי האות Q גדולה ומתחתיה האות o קטנה. סימן זה הינו למעשה סימן השאלה המודרני. "לפי הסבר אחר למקורו של סימן השאלה, במאה התשיעית לאחר שסימו משפט שאלה בנקודה, הוסיפו מעל הנקודה סימן של טילדה "~" על מנת להראות שיש להרים את הקול בסוף המשפט כדי ליצור משפט של שאלה. מסימן זה, לפי סברה זו, התפתח סימן השאלה." עפ"י הידוע לי, לא משתמשים בסימן זה בכל השפות---ביוונית משתמשים בנקודה-פסיק (
ובערבית משתמשים בסימן שאלה הפוך. על שפות אחרות אני לא יודע.