"מאיפה זה?"

[ל י ל ך פ]

"מאיפה זה?"

את זה, יש גם אצלנו. לא שירים, אלא ציטוטים. היום אחרי כארבע שנות דיקלומים, הציטוטים מוחבאים היטב בתוך דיבור תקין, ורק אוזן שממש מכירה, או חוסר קשר בולט לסיטואציה, מסגירים אותו. אז אני שואלת אותו "מאיפה זה?", בשביל לדעת מה עומד מאחורי זה, והוא עונה, ומתפתחת שיחה. קשה לי לראות את הטקסט הכל כך שבלוני, זה מזכיר לי אותו, אם היינו מוותרים לו, ככה היו נראות השיחות שלנו.

 

[גמבה מתולתלת]

גם אני עושה ככה

הבן שלי בקושי מצוטט, אבל כשאני שומעת אותו אומר משהו כמו: "הגיעו מים עד נפש" כשהוא מתרגז או "איזה אחות זו, מכשפה זקנה" אני יודעת שזה ציטוט ואני שואלת מאיפה. לפעמים הוא מתחנף עם העיניים ואומר: "הביטי בבן המתוק שלך, אני פינגווין מתוק וחמוד" ואני יודעת שזה מהפינגווינים ממדגסקר. הוא חולה על הסידרה הזו.