שבדית ונורווגית קרובות למדי מבחינת דיבור (כך שקל יחסית להבין אחד את השני). שבדית ודנית קרובות יחסית מבחינת כתיבה (כך שלדובר שבדית קל יותר לקרוא דנית מאשר נורווגית)
לא זוכר של מי זה היה, אבל אלה היו שני ספרים + קלטת. לא ממש אהבתי, לא ממש הסתדרתי עם זה. כשעברתי לשבדיה, הלכתי פעם אחת ל-SFI והבנתי שגם זה לא בשבילי. אמנם חינם, אבל בהחלט you get what you pay for. בסופו של דבר ,הלכתי ללמוד ב-Folkuniversitet. אמנם די יקר, אבל עזר לי להגיע לרמה טובה של שבדית בתוך 4 חודשי לימוד.
השפה נקראה דנו-נורבגית, ואפשר לומר שדנית ונורבגית היו (עד היום) שני ניבים של אותה שפה. איבסן כתב את מחזותיו בדנו-נורבגית. רק מסיבה פוליטית במאה ה-20 השפה הנורבגית התרחקה בכוונה מדנית, באמצעות 4 רפורמות כתיב במשך השנים. מכאן, שהשפות עדיין דומות זו לזו מאוד-מאוד, ורק שיטת הכתב שלהן שונה מעט. לעומת שתי שפות אלה, שבדית היא שפה אחרת, אמנם שפה אחות לדנית ולנורבגית.
בתקופה שלפני כ-500 שנה נורווגיה נכבשה ע"י דנמרק שחייבה את כולם לדבר ולכתוב בדנית. במאה ה-19 נכבשה נורווגיה ע"י שוודיה והשפה שם הושפעה הפעם ע"י השוודית... ככה שהשפה הנורווגית ה"מקורית" כבר לא ממש קיימת היום (היא מאוד דומה לאיסלנדית!).