מאיפה להתחיל...(חדשה וקצת אבודה)
הי,
קוראים לי פנינה. אני בת 30. עם עותק מיותר של קטע בכרומוזום 16, גילתי לפני כמה חודשים אחרי שהיה חשד לכל דבר לא מצאו כלום ואז רופא מחו"ל ראה אותי ואחרי שתי שאלות .. ובדיקת דם .. הייתה אבחנה.
נכון לעכשיו יש לי בעיות עם הליכה(מהתעקשות שלי אני הולכתת עדיין עם מקל הליכה אם יש מרחק או יש איתי משהו לסחוב.. ),יציבה, נשימה, מערכת העיכול,קושי בבליעה,מערכת העצבים שפשוט מזיזה את המדדים לאיפה שבא לה (הערב עלה לי החום בלי סיבה.. לפעמים נופל הסוכר(22 אירועים של היפו בשלושה שבועות.....) או הלחץ דם.. התסמונת גורמת לדיסאוטונומיה.. ...
,כאב,קשב וריכוז,חרדה ..
ההתקפים מתנהגים כמו התקפי אלרגיה קשים ובאים בהפתעה.. הסוג השני הדיסאוטונומיה- עוד לא יודעים אצלי סוג ספציפי וכרגע הדאגה העיקרית מזה היא רמת סוכר שיורדת מאוד..יש לי גם גלוקן וגם אפיפן ..
יש לי בנוסף כמה פציעות .. העיקרית ברגל ימין..
אני שבוע לפני ניתוח -הרופאים החליטו שהגיע הזמן להפוך את צינורית ההזנה לקבועה..
ובשלושת החודשים האחרונים אני יותר בבית חולים מאשר בבית ..
המון תרופות ומזון רפואי ...
מבחינת בירוקרטיה:
החודש כבר תיהיה לי קצבת נכות מלאה.וזה לצמיתות. אבל לגבי שירותים מיוחדים הבית חולים הגיש בשבילי וקבלתי פשוט סירוב ..לא ברור לי למה ובנתיים המכתב לא הגיע ..
בנוסף בפציעה המשמעותית מטפל עורך דין(מול משרד הביטחון )..
מכל מבחינה אחרת אין לי מושג איך להתחיל בכלל:
1. איך אני מתאימה את הבית למצב שכל הזמן משתנה ועוד בדירה שכורה(אני ואבא גרים מול בית החולים)..- כבר עכשיו קשה לי עם המון דברים בבית.. אבל רשימת הבעיות לא סופית .. יש ימים שאני לא מסוגלת להתקלח או לקחת תרופות .. אני מחפשת פתרון לתרופות פעם שלישית כי אני בקושי מסוגלת להשתמש בקודם.. וזה שוב ערב שאין לי שום סיכוי מול עניין המקלחת .. אז ויתרתי..ראיתי כמה אתרי אינטרנט עם כל מיני אביזרים אבל זה מרגיש שאני פותרת בעיה אחת ובאות במקומה אחרות ..ואני לא באמת יודעת מה נכון לקנות ומה בעוד כמה שבועות לא יתאים כבר..
בנוסף אני נאלצת לבחור בין המששכי כאבים שמאפשרים לי פיזית לעשות קצת יותר לבין היכולת לחשוב ולטפל בדברים..
2.אני די מודאגת מעניין העבודה- קשה לי לחשוב על לוותר על הנסיון לחזור אבל אני לא רואה איך אני מחזיקה מעמד בנסיון הזה יותר מכמה ימים.. התאימו את התפקיד ומחכים בסבלנות לאחרי הניתוח אבל זה פשוט נראה לי מטורף.. מצד שני הקצבה לא קרובה ללהספיק אפילו להוצאות הרפואיות .. רק התשלום לקופת חולים עובר כרגע את ה1000 בחודש .. והתרופה שנאלצתי להביא מחול עוד 1000..
3.אין לי איך להתחיל להסביר לסביבה שלי ולמשפחה שלי את כל זה וזה מוציא אותי מדעתי .. קשה לי להסביר עדיין לעצמי .. המעבר חד מדי ומהיר מדי ..
אם הייתה איזה מסגרת חברתית שלא הייתי בה כל כך יוצאת דופן זה היה מקל קצת .. עד כמה שהרופאים שלי יודעים אין בארץ עוד חולים מאובחנים אז כרגע מקור התמיכה היחיד שלי הוא באינטנרט (חולים ממדינות אחרות)..
אשמח להכוונה/לעזרה
תודה
הי,
קוראים לי פנינה. אני בת 30. עם עותק מיותר של קטע בכרומוזום 16, גילתי לפני כמה חודשים אחרי שהיה חשד לכל דבר לא מצאו כלום ואז רופא מחו"ל ראה אותי ואחרי שתי שאלות .. ובדיקת דם .. הייתה אבחנה.
נכון לעכשיו יש לי בעיות עם הליכה(מהתעקשות שלי אני הולכתת עדיין עם מקל הליכה אם יש מרחק או יש איתי משהו לסחוב.. ),יציבה, נשימה, מערכת העיכול,קושי בבליעה,מערכת העצבים שפשוט מזיזה את המדדים לאיפה שבא לה (הערב עלה לי החום בלי סיבה.. לפעמים נופל הסוכר(22 אירועים של היפו בשלושה שבועות.....) או הלחץ דם.. התסמונת גורמת לדיסאוטונומיה.. ...
,כאב,קשב וריכוז,חרדה ..
ההתקפים מתנהגים כמו התקפי אלרגיה קשים ובאים בהפתעה.. הסוג השני הדיסאוטונומיה- עוד לא יודעים אצלי סוג ספציפי וכרגע הדאגה העיקרית מזה היא רמת סוכר שיורדת מאוד..יש לי גם גלוקן וגם אפיפן ..
יש לי בנוסף כמה פציעות .. העיקרית ברגל ימין..
אני שבוע לפני ניתוח -הרופאים החליטו שהגיע הזמן להפוך את צינורית ההזנה לקבועה..
ובשלושת החודשים האחרונים אני יותר בבית חולים מאשר בבית ..
המון תרופות ומזון רפואי ...
מבחינת בירוקרטיה:
החודש כבר תיהיה לי קצבת נכות מלאה.וזה לצמיתות. אבל לגבי שירותים מיוחדים הבית חולים הגיש בשבילי וקבלתי פשוט סירוב ..לא ברור לי למה ובנתיים המכתב לא הגיע ..
בנוסף בפציעה המשמעותית מטפל עורך דין(מול משרד הביטחון )..
מכל מבחינה אחרת אין לי מושג איך להתחיל בכלל:
1. איך אני מתאימה את הבית למצב שכל הזמן משתנה ועוד בדירה שכורה(אני ואבא גרים מול בית החולים)..- כבר עכשיו קשה לי עם המון דברים בבית.. אבל רשימת הבעיות לא סופית .. יש ימים שאני לא מסוגלת להתקלח או לקחת תרופות .. אני מחפשת פתרון לתרופות פעם שלישית כי אני בקושי מסוגלת להשתמש בקודם.. וזה שוב ערב שאין לי שום סיכוי מול עניין המקלחת .. אז ויתרתי..ראיתי כמה אתרי אינטרנט עם כל מיני אביזרים אבל זה מרגיש שאני פותרת בעיה אחת ובאות במקומה אחרות ..ואני לא באמת יודעת מה נכון לקנות ומה בעוד כמה שבועות לא יתאים כבר..
בנוסף אני נאלצת לבחור בין המששכי כאבים שמאפשרים לי פיזית לעשות קצת יותר לבין היכולת לחשוב ולטפל בדברים..
2.אני די מודאגת מעניין העבודה- קשה לי לחשוב על לוותר על הנסיון לחזור אבל אני לא רואה איך אני מחזיקה מעמד בנסיון הזה יותר מכמה ימים.. התאימו את התפקיד ומחכים בסבלנות לאחרי הניתוח אבל זה פשוט נראה לי מטורף.. מצד שני הקצבה לא קרובה ללהספיק אפילו להוצאות הרפואיות .. רק התשלום לקופת חולים עובר כרגע את ה1000 בחודש .. והתרופה שנאלצתי להביא מחול עוד 1000..
3.אין לי איך להתחיל להסביר לסביבה שלי ולמשפחה שלי את כל זה וזה מוציא אותי מדעתי .. קשה לי להסביר עדיין לעצמי .. המעבר חד מדי ומהיר מדי ..
אם הייתה איזה מסגרת חברתית שלא הייתי בה כל כך יוצאת דופן זה היה מקל קצת .. עד כמה שהרופאים שלי יודעים אין בארץ עוד חולים מאובחנים אז כרגע מקור התמיכה היחיד שלי הוא באינטנרט (חולים ממדינות אחרות)..
אשמח להכוונה/לעזרה
תודה