מאיפה מביאים כוח, רצון, תקווה?

[netaK]

מאיפה מביאים כוח, רצון, תקווה?

כבר יותר משבוע שאני מרגישה שאני חיה על אוטומט. קמה מתלבשת הולכת לעבודה לא מתווכחת עם אף אחד עושה בדיוק מה שאומרים לי לא פחות ולא יותר חוזרת הביתה הולכת לישון יושבת ליד המחשב\טלויזיה\ספר הולכת לישון קמה בבוקר ושוב אותו דבר. זה נשמע מוזר ולא קשור, אבל כל שבוע שעבר לא התאפרתי. ואני לא אוהבת לבוא לא מאופרת לעבודה. בכלל, אני נהנית להתאפר. אבל כל בוקר קמתי, התלבשתי, והרגשתי שאין לי את החשק הזה שיש לי תמיד, אין לי רצון. וזה לא קשור לעבודה, ככל שידוע לי, ככל שנראה לי. בעבודה לא קרה כלום, באמת שלא, לא אמרו לי שום דבר, לא הטילו עליי שום משימה שאין לי רצון לבצע. לעזאזל, אפילו סיימתי משהו שהתחלתי כבר לפני 7 חודשים בערך, תודה לאל. אבל אין לי שום חשק. עושה דברים שאומרים לי כמו רובוט. לא ממש מדברת עם אנשים כששואלים עונה שאני בסדר, וזאת בערך המילה היחידה שנאמרת. כל הבאות זה "נטע את רוצה ______?" "הא" "נטע את יכולה לעשות _______?" "הא" פשוט ככה, הברות. ממש. אין לי חשק לדבר, אין לי חשק לעשות מעבר למה שמוטל עליי, אין לי רצון יותר מדי לתקשר. ואז אני חוזרת הביתה. ועד יום שישי אני יכולה להגיד שבאמת שום כלום לא קרה בבית, לא עם ההורים לא עם האח לא עם חברות, כלום. חזרתי הביתה, שוב, בלי רצון ממשי לעשות...כל דבר, סתם....חיה לי, בערך. וכל מה שרציתי הוא לישון. ישנתי כל יום בשבוע שעבר לפחות שעתיים בצהריים. קמתי, מחשב טלויזיה ספר, ושוב לישון ככה כל השבוע לא דיברתי כמעט עם ההורים והאח, לא שיתפתי יותר מדי באיך שאני מרגישה כי ת'כלס, אני לא יודעת איך אני מרגישה זה סתם הרגשה של...סתם. פשוט סתם. ש ל חוסר כוח כללי. חוסר רצון. ביום שישי זה גרר ריב גדול של "כל השבוע לא עשית כלום, את אפעם לא עושה שומדבר בבית" ואני במקום להתווכח ישבתי לבכות איזה שעה, כי אין לי כוח. אין לי כוח. כתבתי מלא ואני מצטערת אבל, זה ממשיך גם השבוע, כמו שאני רואה מאיפה אני מביאה כוח :\ למה אין לי כוח ורצון בלי שום סיבה :\

 

[דללה]

אני מכירה את ההרגשה...

לדעתי זאת תוצאה של שיגרה מעצבנת. העובדה שאת עושה כל יום את אותו הדבר גורמת לך להיכנס למן "דיכאון" אם אפשר לקרוא לזה ככה. וזה בסדר ונורמלי לגמרי. גם אני הגעתי למצב כזה לפני כמה חודשים כשקלטתי שכל מה שאני עושה זה לקום בבוקר, להתארגן לבי"ס, ללמוד, לחזור הביתה, לסיים עבודות/שיעורים, אוכל, טלויזיה ולישון וככה כל יום. את פשוט צריכה למצוא משהו שישבור את השגרה הזאת. אני למשל חזרתי לשיר ולרקוד וככה יוצא שפעם בשבוע אני שוברת את השגרה ואני יכולה להבטיח לך שזה משנה את המצב רוח. אז אולי במקום לחזור הביתה ולישון תצאי קצת.. תיפגשי עם מישהו/מישהי שעושה לך ממש טוב ותעלי את החיוך בחזרה לפנים שלך.. בקשר לריב עם המשפחה- זה קורה לכולם! ולפעמים עדיף לשבת ולבכות מאשר לענות. לבכות עושה רק טוב.. אממ.. אני מקווה שעזרתי קצת.. אני פה תמיד אם את רוצה/צריכה..