מאיפה מתחילים פה? אוהבת שונאת
אין לי מושג על מה ממש מדברים פה...אבל מכיוון שערפל זה הזמן הכי טוב להתחלות...נתחיל בערפל ונפוגג אותו בדיוק איפה שצריך.... זוגיות ושגרה...לצערי הרב הולך ביחד....צריך להפתיע ...אבל ב"קטנה" גדולה, זה מעייף מדי וחד פעמי מדי.
אני דואגת שכל פעם שהבעל שלי חוזר הבייתה מהעבודה, יהיה משהו בעיניים מפתיע, איזה מאכל, משהו שעשיתי שהוא אוהב, ניקיון, משימה שלא היה לנו זמן לעשות, סיפור או כל דבר "נעים" אחר שאפשר במסגרת ה"אין" פרטיות הזו.
הוא- גם כן נכנס הבייתה עם הפתעה, משהו שביקשתי ממנו לקנות, משהו שהיה בהוזלה משהו שהילדים יקפצו עליו בעיניים נוצצות.
אני, בחרתי בו...כי הוא ממש ממש לא דומה לאבא שלי....כל מה שאבא שלי נכשל בו ובלט לי בעיניים לאורך השנים הוא לא!!
הוא- בחר בי כי אני בדיוק מה שהגרושה שלו לא!! זה יותר קל כי גרושתו ממש ממש ממש לא מושלמת (אבא שלי הוא בנאדם מן השורה..לעומתה...).
אני - מחפשת חבר לחיים, שיפטפט איתי ויקשיב לי, שיצחיק אותי ויבין את השטויות שלי, שיוכל להחליף את מה שאני עושה, או להשלים את מה שאני עושה. שיהיה חבר 90% מהזמן...מאהב מספיק לי אישית 10%.
הוא- חיפש חברה לחיים, שתעזור לו מספיק בנוכחותה בלבד להתמודד עם הפחד של להיות אבא בלבד....שתתן יד וגימורים פה ושם לדברים, שתביט מנקודה ומזווית אחרת, שתתבונן בדברים הקטנים והנעלמים לעיין ממנו. שתוכל לעשות בדיוק מה שהוא עושה כשהוא מושבת.
אני, אחוזת תזזית, נמרצת, פעלתנית, פצצת אנרגיה, רגשנית מוחצנת, חולת נקיון, כפייתית בהמון המון המון דברים, אמא ברווזה גם לילדים שבאחריותי ולא רק לילדי, הגיונית, בעלת תגובות ידועות מראש , למרות שלא הכי נעימות שבעולם אבל מגיבה תמיד באותו אופן ולכן קל לצפות מראש את מהלכי ואז אני לא מאיימת על אף אחד בנוכחותי.
הוא - רגוע, קולי כזה, צעיר ברוחו, חבר של הילדים שלו, פסיכולוג טוב, רואה את הנולד 8 צעדים קדימה, לוקח הכל באיזי, מרגיע, תומך בשעות מצוקה, יכול ללכת למיטה עם לביאה רעבה והיא לא תיגע בו לרעה, לא מצליח להתעצבן משום דבר שבעולם, קוראמחשבות כשמדובר בעבודות בית, מתקן הכל בלי להזמין טכנאים, יודע גם לבשל אך לאחרונה משתדל לא להפריע לי במטבח, יודע הכל על אקטואליה, טריוויה, מומחה לידוענים, בעל טעם יפה בבגדים, סבלני, חכם גם כשהוא שותק. ככה מתחילים את המחשבה על זוגיות... 1. מה אני רוצה? 2. מה אני צריך? 3. מהי קבוצת החפיפה בין השניים? 4. האם יש בעולם כולו מישהו שנכנס חלקית לקבוצת החפיפה? וכשמוצאים את המוצג המוזיאוני, ומגלים שיש עוד המון מחסומים כמו...הנ"ל בעל 4 ילדים, מבוגר בכמה וכמה שנים מעלי, וכד'...יש צורך לחשוב המון המון המון והחשבון מאוד קשה וקשוח...אבל אם התוצאה היא שזה =======שווה אזי, לשים בצד את המגרעות האלה כי חבל לחזור שוב ושוב ברגעי המצוקה על המגרעות שממילא השלמנו איתם כשבחרנו בן זוג.....זה חייב להיות הכלל. חוצמזה......אני חוזרת ואומרת...לדעתי כשייש התאמה או השלמה בין בני זוג...יש כמה דברים שממש לא מזיזים לי בבן הזוג: צבע העור, גילו, לאומיותו, נכות שלו, מחלה כרונית שלו....אם הייתי מוצאת במישהו את הדברים שמתאימים לי והיה למשל..בעל לאום בעייתי, או נכות או צבע עור או אפילו...נכות, זה לא היה אישית מפריע לי, אני מכירה את עצמי, אני לא יודעת אם מישהו אחר דומה לי. וואלה, נגמר לי קו המחשבה לעכשיו, או שתקראו ותשתעממו, או שתגיבו ואז אדע לאן להמשיך או שסתם נשפכתי כאן...מי יודע...העיקר שזה היה כייף...מזמן לא דיברתי עליינו...
אין לי מושג על מה ממש מדברים פה...אבל מכיוון שערפל זה הזמן הכי טוב להתחלות...נתחיל בערפל ונפוגג אותו בדיוק איפה שצריך.... זוגיות ושגרה...לצערי הרב הולך ביחד....צריך להפתיע ...אבל ב"קטנה" גדולה, זה מעייף מדי וחד פעמי מדי.
