מאמארוני, מה שלומך?

[כבשה0פועה]

מאמארוני, מה שלומך?

לא ראיתי אותך כאן כבר קרוב לשבועיים.
מה שלומך? איך את מרגישה פיזית במזג האוויר הזה ועם העבודה הפיזית שלך + החופש הגדול של רוני? והעיקר - איך את מתמודדת עם ההריון המתקדם?
חושבת עליך , אשמח לשמוע מה שתרצי לחלוק, כאן או בפרטי.

 

[מאמארוני]

אני פה

בימים אלו דלקת אוזניים עצבנית, בדיוק כמו בהריון הקודם. משהו שקשור לבצקת באזור האף ותעלות האוזניים לכבוד ההריון. אז כנראה שכחתי בכל זאת איזה סימפטום מהקיטורים הקודמים. קיצר לא ממש שומעת ומרגישה שחבשתי קסדה

וכואב לי. מקווה שזה לא יימרח לכמה חודשים כמו פעמים קודמות.
ובין לבין מתכוננת ללידה פעילה, יצאנו לחופשה באילת ומתקדמת עם הנהיגה לקראת טסט. פרט לחלק הפיזי הכל בסדר.

 

[שירהד1]

אויש, דלקת אוזניים זה דבר נורא כואב

מקווה שנתנו לך אנטיביוטיקה. יש כאלו שמותרות בהריון.
פעם לאמא שלי היתה דקלת אוזניים ולקחתי אותה במכונית לרופא. היא נאנחה בטירופים ואמרה שמאז הלידות לא כאב לה ככה

.

תרגישי טוב.
שירה.

ואם יש לך כוח לענות- מה זאת אומרת "מתכוננת ללידה פעילה?"- יש ביטוי כזה? אני באמת לא מכירה. יש לידה שהיא לא פעילה?...

 

[שירהד1]

דקלת אוזניים= דלקת אוזניים

 

[מאמארוני]

אםם על קצה המזלג

לידה שכוללת הקשבה לגוף, הרבה תנועה ונשימות כדי לקדם את מהלך הלידה, וכמובן לא מאולחשת ולא מזורזת להבדיל מהלידות הקודמות שלי

 

[שירהד1]

וואלה, למדתי משהו חדש היום

 

[nn0aa]

לא, אני מעריצה אותך..

את מתכננת לחכות להתפתחות טבעית של הלידה? תני לי קצת ממה שיש לך!
אני סופרת את הימים עד 38.. וזה די בעייתי, כי הלידות שלי עד עכשיו היו מאוד מאוחרות, אחרי 41 ולאחר זירוז, מה שאומר שסביר שהגוף שלי ממש לא יהיה מוכן ללידה, וגם אני מעדיפה להיות כמה שיותר פעילה
איך את מתכוננת ללידה? תרצי ליווי של דולה?
אני מנסה כל הזמן להבין איך אני אהיה מחוברת למוניטור ולאינפוזיה (פיטוצין) - ועדיין אהיה בתנועה, ואיך בכלל יהיה לי כח לזה, כשהגוף שלי כל כך מותש מההריון הלחוץ הזה, ומוזנח מכל פעילות גופנית

 

[מאמארוני]

גם אני מנסה להבין

איך בדיוק אני הולכת לשלב חרדה קיומית לשלום התינוק ורצון לניטור רציף מאתמול עם לידה שלא ממש מחוברת לשום מכשיר. ואיפה לידה פעילה עומדת מול נהלי בית החולים.
ובין לבין עולות בי המון מחשבות על כך שאני לא כל כך רוצה ללדת בבית החולים שלי, איפה שאני מכירה כל חור וכל סניטר, ובלידות הקודמות פגשתי ים אנשים, וחבר מהמחלקה נכנס לחדר בזמן הכנסת קטטר שתן (אז מה אם הוא המרדים...) ותפרה אותי רופאה שאני אומרת לה שלום במסדרונות כל יום (וגם הפלצתי לה לפרצוף מרוב אפידורל) החל מנהגי המוניות הקבועים בכניסה ועד לבנות בקבלה, והמנקות בחדרים...ועוד המון חוויות נעימות כאלו. מצד שני זה הזוי לפנות לבית חולים אחר, שבו אני לא פרסונל ואף אחד לא יכופף לי נהלים ויגיע במיוחד לטפל בי. חוצמזה, בבית חולים זר אני לא מרגישה בנוח, אני מפחדת, זה מקום לא מוכר ואפילו הריח שונה. אוף.
אז איך אני מתכוננת? בעיקר עבודת מחשבה שמטרתה לנתק את הלידה החדשה מהקודמות, ובעיקר מהקודמת של אושרי. טכניקות הרפיה ודמיון מודרך שאמורות לקדם לידה, ובעיקר בעיקר אמורות למנוע ממני ליפול לפלאשבק של הלידה השקטה עם תחילת הצירים. משהו שיאפשר לי להתרכז בלידה החדשה ולהעסיק בו את המוח, ולא לתת למחשבות ללכת לכיוונים לא רצויים. פחות מתייחסת בהכנות לכאב הלידה עצמה, אלא יותר לחרדה שלה, כי עם הכאב אני אסתדר (ז"א ברגע שיכאב לי כך כך שאני לא אוכל להתרכז בשום דבר אחר - אז זאת בדיוק הכוונה!).
תכלס - להתרגל לנשום נשימות מרגיעות המון פעמים ביום. מזל שאני רגילה לזה מהבחילות, אבל אני מרחיבה את השימוש.
לקרוא המון סיפורי לידה רלוונטיים וללמוד מהם
לבחוש ולנתח את חוויות הלידה הקודמות מכל בחינה. לחשוב עליהן עד שנמאס. לדבר עליהן עד שהחברות שלך מקיאות כל פרט. להסיק מסקנות.
לגמרי חושבת ללכת לטיפול ממוקד אצל מישהי שמתמחה בעיבוד לידה, ובעיקר לידות אחרי אובדן. מחכה לאחת ספציפית שתחזור מחופשה.
בכלל, מתעסקת ימים שלמים בלידה המתקרבת.

 

[TheWindCriesMary]

מה לגבי מוניטור אלחוטי?

אני יודעת שבחלק מבתי החולים יש כזה עבור לידות טבעיות. או לפחות מוניטור בעמידה \ לסירוגין?

 

[nn0aa]

לא ידעתי שבתי חולים מריחים שונה

באמת דילמה איפה עדיף.

בתחקיריי, מצאתי שיש נשים שעברו לידה פעילה-טבעית תוך כדי ניטור רציף, ואפילו עם אינפוזיית זירוז. זה דורש לוליינות מסויימת (לפעמים גם של הבעל, שצריך להצמיד את המוניטור לבטן) אבל זה כנראה אפשרי.
לי הרופא אמר שלא יאפשרו לי ללדת ללא ניטור רציף ככשאלתי אותו. התעניינתי כי לי עוזרת מאוד מקלחת בהתמודדות עם צירים, וזה היה שיקול בבחירה איפה ללדת. והוא אמר לי להפרד מהרעיון כי אם אני לא הולכת לאיכילוב (שם יש ניטור אל חוטי), לא ישחררו אותי למקלחת
כשאני קוראת את ה'לא ישחררו אותי' - קצת מפחיד אותי שקבלתי על עצמי עמדה מאוד מקבלת ושאני נותנת הרבה כח לצוות הרפואי. אולי זאת תוצאה של רגשות אשם שלא הייתי מודעת אליהם לגבי מה שקרה בפעם האחרונה..
בכל אופן, אני מתרשמת מהנועזות שלך
קראת את 'לידה פעילה'? אני מאוד ממליצה, וגם על הספר הנהדר של אילנה שמש על לידות בית. יש שם הדרכה נהדרת מפורטת לאיך ללדת כמה שיותר בטוב (גם אם לא בבית)

הרגת אותי עם ההפלצה..

 

[TheWindCriesMary]

קצת עידוד

ילדתי בשבוע 41+1, אחרי זירוז (פרוסטגלנדינים) ובגלל שרוב הלידה עברה עלי בטרום לידה ולא בחדר לידה - ילדתי בלי מוניטור (חיברו אותי רק בשלב הלחיצות), בלי עירוי, עם תנועה (כמה שיכולתי), בקיצור - טבעי וסוג של פעיל, למרות הזירוז.
זה אמנם לא היה התכנון, אבל אפשרי - תלוי בסוג הזירוז (אני יודעת שעם פיטוצין אכן רוצים ניטור רציף).

 

[כבשה0פועה]

באמת שכחת את הסימפטום

מגלה איברים שלא ידעת שקיימים תרגישי טוב, מקוה שיעבור מהר.
כל הכבוד שאת לומדת נהיגה עכשיו (למרות שברור שטוב שיש משהו להתעסק בו). מאוד מקשה על החיים להתנהל בלי, בייחוד בעיר לא מישורית ומבוזרת כמו חיפה.
לגבי ההתכוננות ללידה הפעילה, מאחלת לך שתזכי גם ליישם במועד (מצטרפת לnn0aa ומורידה את הכובע בפניך על ההתמודדות והאומץ).
חוצמזה, איך עובר החופש שלפני כיתה א עם רוני המקסימה (מלבד החופשה באילת כמובן)?

 

[כבשה0פועה]

וכמובן טוב לשמוע ממך

 

[מאמארוני]

אההה אני חולה בחופש

ועל כן מזל שנסענו לפחות לאילת ועוד כמה ימי כיף משפחתיים, כי בינתיים הכל תקוע ועומד ואני במיטה ורוני מסודרת בעבודה של אבא.