שמע....
ברור שהזוגיות היא מה שעושה ולא הטבעת, הרב או הכתובה. אבל מכיוון שאני לא מסוכסכת עם הדת, ואין לי בעיות עם הממסד הזה, כמו גם העובדה שאני די מחוברת למסורת, גם אם חוץ מלהדליק נרות אני לא שומרת מצוות, עדיין רואה בזה משהו סמלי ואפילו יפה. טקס לא המשמעות הדתית שלו. לא החיוב, הציווי הדתי, כמו ההילה של הטקס. ומכיוון שגם ככה כשרוצים לפרק, מבחינת החוק מספיק שחיית עם מישהי כידוע בציבור - או גם אם אתה חתום על טופס אצל עו"ד, על מנת להכנס לזוגיות אחרת ולא להיות מואשם בביגמיה אתה חייב לעבור ברבנות - אז למה לא לגרום להורים קצת נחת?
אני מדברת תאורטית בלבד. ואין לי מושג מה יהיה מחר אם אכיר פסול חיתון, או אפילו גוי. נכון להיות כשאני חושבת על זוגיות "נורמלית" לא רואה סיבה למה לא להתחתן עם חופה וקידושין. מה יהיה מחר? אם אצטרך לבחור בין המסורת לבין אהבה? כמו שאני מכירה את עצמי - האהבה בהחלט תנצח.