מאמנים- איך אתם מגיבים

[תפו ופוזה]

מאמנים- איך אתם מגיבים

מתאמן שמאחר למפגשים שלנו בהתמדה. לא יוצא בזמן ולכן תקוע בפקקים ומאחר במפגש שעבר אחר 45 דקות מפגש נוסף היום עדיין לא ברור. זה מכעיס אותי ומלמד אותי על חוסר כבוד חוסר אחריות ואולי אפילו זילזול. אין לי אומץ לבטל! מה דעתכם?

 

[ordanco]

אכן מעצבן, על מי?

אכן מעצבן, ועל מה? או יותר נכון על מי? אנחנו מחנכים את סביבתנו במה אנחנו מוכנים לקבל, האם אנחנו מוכנים שיצעקו עלינו? יאחרו לנו? לא ישלמו? חוסר כבוד זה יכול להיות תרגום שלך למעשה שלו ולאו דוקא באמת קשור אליו, אולי מרוב שהתעצבנת שכחת שאת מאמנת או שנזכרת שחוץ מהתפקיד אנחנו בני אדם (שגם מתעצבנים..) מצד אחד אין לך אומץ להפסיק התנהגות זאת, ומצד שני את לא מוכנה לקחת את האיחור, הרי בתכלס גם אם אמרת מילולית אחרת במעשה אישרת את האיחור. את קיבלת את המעשה, נתת OK, והמתאמן שלך מאוד חכם ומבין שאת אולי אומרת משהו אחד אך עושים משהו אחר והוא פועל לפי מה שעושים. אם כך והכל קשור לנו ואנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו אז הצעד הבא שלך הוא ?

 

[נעמי67]

כדאי שתתחילי בלהנחות אותו

לכבד את הזמן שלך כמו שאת מכבדת את שלו. תפני אליו שאלה איך הוא היה מרגיש אם הוא היה צריך להמתין לך במשך 45 דקות אחרי שהוא מכין עבורך פגישה / אירוח ? אם אין לו כבוד לזמן של עצמו , אז לא יהיה לא את הכבוד גם לזמן של האחר ובמקרה הזה זו את.!!! נראה לי שזה שיעור מס' 1 שהוא צריך לקבל ואם עד עכשיו לא היה מי שיאיר / יעיר לו שזה לא יאה ולא מכובד אז הוא הגיע למקום הנכון על מנת ללמוד זאת . אני כל כך מבינה אותך וגם אני למדתי זאת על בשרי וזמני עד שחתכתי את זה באופן חד משמעי !!! גם לי אתמול היה ביטול של פגישה שעה וחצי לפני בטענה שאיזה בלת"ם השתלט עליהם ואין מצב שהם יוכלו להגיע, אני מבחינתי העברתי את המסר באופן חד משמעי ואף הודעתי כי אגבה מהם את התשלום עבור ביטול ברגע האחרון . כדאי שנבין שבחרנו לעשות תהליך עם אותם אנשים שבחרו לעשות שינוי בחיים. אנחנו רוקדים איתם ואנחנו שותפים מלאים שלהם, אך כמו שאני אחראית לתהליך של המתאמנים שלי הם חייבים לדעת שיש להם אחריות גם כלפי התהליך של עצמם וגם כלפיי. אין לך אומץ לבטל? דעי לך כי המתאמן חש זאת וכי בשל זאת הוא מאפשר לעצמו לעשות מה שהוא רוצה. מאחלת לך בהצלחה איתו ושפע של סבלנות וסובלנות.

 

[תפו ופוזה]

אכן . התלבטתי מאוד

רציתי להיות מקצועית ולא להיות במקום שבחר להיפגע ולכעוס לא הצלחתי כל כך. אחרי 50 דקות צלצלה אשתו ואמרה שהם עדיין בפקק כי היתה תאונה ובקש לדחות לשעה X לא אפשרתי כי היו לי תוכניות וסכמנו שהוא יצור קשר (מה שלא קרה..........) האחריות כרגע בידיו אני לא מתכוונת לחנך בחור בן 46 ולא ללמד אותו אחריות למעשיו האימון שלו והוא אמור לתת את הדין לעצמו. נפגעתי כעסתי הבנתי. תודה.

 

[תלתלית3]

האם האיחור מופיע תמיד בחייו ?

האם יש עוד מאפיינים שמלווים אותו פרט לאיחור ? לפני שאתה כועס, כדאי לברר אם אינו סובל מבעית ADHD. הנחת שזה חוסר כבוד. אפשרת לעצמך לכעוס. עוד טרם בררת. מה זה מלמד עליך ? מה אתה משקף לעצמך ? האם אינך שיפוטי כלפיו דרך עולמך ? באהבה טליה

 

[תפו ופוזה]

כן אני מאוד שיפוטית כלפי עצמי

ולא נכון לראייתי להסיט את המראה אלי כמו שאנו עושות באימון......... ענית לי מקצועי וזה נכון לך לי זה לא התאים בסיטואציה החוזרת של מתאמן שמאחר שני מפגשים רצופים 50 דקות ויותר עד כמה שאהיה או לא אהיה ביקורתית/שיפוטית וכיוצא בזה אין לכך כל תרוץ הגיוני . כבר בקשתי ממנו שזה לא יקרה שוב כאשר בשבוע שעבר הגיע רק אחרי שעה. אין לי צורך להניח שזה חוסר כבוד ואני מניחה ויודעת שיש בחיים אילוצים. אין לו ADHD וגם אם יש זה ממש לא יהוה חלק שישפיע על תהליך אימוני של אדם בגילו. לקיחת אחריות על תהליך - היא גם עמידה בזמנים. תודה לך.

 

[תלתלית3]

תגובה

ולא נכון לראייתי להסיט את המראה אלי כמו שאנו עושות באימון......... ענית לי מקצועי וזה נכון לך לי זה לא התאים בסיטואציה החוזרת של מתאמן שמאחר שני מפגשים רצופים 50 דקות ויותר עד כמה שאהיה או לא אהיה ביקורתית/שיפוטית וכיוצא בזה אין לכך כל תרוץ הגיוני . כבר בקשתי ממנו שזה לא יקרה שוב כאשר בשבוע שעבר הגיע רק אחרי שעה. אין לי צורך להניח שזה חוסר כבוד ואני מניחה ויודעת שיש בחיים אילוצים. אין לו ADHD וגם אם יש זה ממש לא יהוה חלק שישפיע על תהליך אימוני של אדם בגילו. תגובה למשפטך האחרון, אם יש לו ADHD זו בעיה נוירולוגית והיא לא חולפת עם הגיל אלא נעה על ציר הזמן ודווקא אנשים מבוגרים אינם מודעים לכך שיש להם בעיה אלא רק כאשר ילדיהם סובלים מאותה הבעיה, או מישהו מסב את תשומת לבם לכך. אם הוא גם דוחה דברים, חסר ארגון, כועס ומתפרץ בקלות, חסר שקט, חסר שינה,עובר מעבודה לעבודה, לא מתמיד ועוד דברים יתכן וזה מצביע על הפרעה. השאלה מאיזה מקום בא האיחור ? האם ממקום נשלט או לא ? מה זה משרת אותו ? האם יש רווח משני ? אולי זה הנושא שעליכם לעבוד עליו ושינוי בא בשלבים קטנים ולא ישר קפיצה למים. עד כמה את יכולה להיות גמישה ולהבין זה תלוי בך. אכן מקום לבירור עם המתאמן ולא בשיטת המקל והגזר אלא בשיטת האסימונים.(גם למבוגר, יוצר מוטיבציה). בהצלחה טליה

 

[מוריה ברגמן]

היה לי מקרה כזה

זה באמת נורא מרגיז, אנחנו גם אנשים וגם אותנו אפשר להרגיז. מבחינה אימונית צריך לבדוק ממה זה נובע. הייתי עושה כמה דברים: האחד - אם הוא מאחר, לא להוסיף זמן למפגש. אם הוא איחר בחצי שעה, אז המפגש התקצר בחצי שעה. דבר נוסף - הייתי כן מבטלת פעם אחת ולאחר מכן עושה מפגש ריק. מפגש ריק זה מפגש שבו המתאמן הוא זה שמוביל. למעשה מתחילים את המפגש ב"מה אתה רוצה לעשות היום" וכל דבר שהוא רוצה עושים אפילו אם זה לדבר על שטויות או לשיר או לרקוד. במקרים קשים הם שותקים ואז שותקים איתם. המטרה היא להבהיר למתאמן שאם הוא לא יעשה, לא יהיה ולחדד את נושא המחוייבות. יכול להיות שהוא בודק גבולות והוא רק צריך משהו שפתאום יגרום לו קצת להלם ויכניס אותו לתלם. אם הוא ממשיך בהתנהגות, הייתי מפסיקה את האימון משתי סיבות: האחת היא שהוא לא ישיג ממנו כלום כי הוא לא באמת מתאמן והשניה היא שהוא פשוט מבזבז לך את הזמן. בהצלחה

 

[רונית עוז2]

אכן מכעיס מאוד..

אכן מכעיס מאוד מי אמר שמאמנים לא אמורים להביע כעס?? שנית כדאי לערוך רשימה של מה את לא מוכנה לקבל מהמתאמנים שלך ולעמוד מאחורי ההחלטות שלך ולהבהיר כבר בתיאום ציפיות מה קורה לגבי איחורים/ביטולים והחיוב הכספי לגבי זה וכו..

 

[יעל נועם]

גבולות וכבוד הדדי

זהו חלק חשוב מהקשר גם בין מאמן למתאמן. לשים גבולות למתאמן זהו, לדעתי, חלק מתהליך האימון בעיקר למתאמן שאין לו גבולות. את צריכה להיות להיות אסרטיבית ועקבית ולציין שיש תוצאות לאי עמידה בזמנים (ממש כמו לילדים שלא עומדים בגבולות) - זה יכול להיות ביטול המפגש, זה יכול להיות קיצור המפגש ותשלום מלא - הפגישה היתה צריכה להיות מ- 4 עד 5, הגיע ב 4.30 - בעיה שלו - הפגישה מסתיימת ב- 5 כמתוכנן. ביטול בתוך פרק זמן מסויים מתחילת הפגישה ( 24/12/6 שעות) - תשלום מלא. כמובן, שאת חייבת להודיע לו על הגבולות האלו. להבא - שיהיה כתוב בחוזה שאת עושה עם המתאמן. (אני טובה בלתת עצות. אני צריכה לעשות זאת גם בעצמי). חשוב לפתוח את נושא ולברר האם בעיית הזמן קיימת גם במקומות אחרים? איפה כן ואיפה לא ולמה. האם רוצה לטפל בכך? ב- N.L.P. יש כלים טובים לטיפול בהרגלים מיותרים. אולי זו התנגדות לאימון? גם זאת צריך לברר. הבנתי ממה שכתבת שזו עבודה עם זוג - אולי הוא מגיע בגלל לחץ שלה? ענית לטליה שאין לו ADHD , אך יכול להיות שכן יש לו קשיי התארגנות - יש דרכים ללמוד להתארגן. אני מבינה שזה מכעיס, אך זו הבעיה שלו, את לא אשמה בכך (אלא אם כן זו התנגדות כלפיך). התפקיד שלך, כמאמנת, להתנתק מהכעס ולטפל בנושא. חוץ מזה שאולי כדאי לבטל ולא להתעצבן ולבזבז זמן, אך כמובן רק לאחר קיום שיחה בנושא, קביעת גבולות וביטול רק אם ממשיכה אי עמידה בגבולות. בהצלחה.

 

[סאלי תדמור]

יש פה שני עניינים, שלך ושלו

פה ושם אני נתקלת באנשים שמאחרים בקביעות לפגישות, או מבטלים ברגע האחרון. בפגישה הראשונה אני נותנת למתאמנים דף עם קווים מנחים לגבי האימון שלנו. כתוב שם בפירוש שעבור ביטול של פחות מ - 48 שעות מראש, מכל סיבה שהיא, משלמים עבור הפגישה. הפגישה מתחילה בזמן שנקבע, גם אם המתאמן לא נמצא. הסעיף הזה הדדי אגב, אני מבטיחה שאם אני אבטל אימון פחות מ - 48 שעות מראש, אני אפצה באימון חינם. זה לא קרה לי, אבל זה מוגדר כך. אם רוצים להאריך את הפגישה בגלל האיחור או מכל סיבה, ואני יכולה (בד"כ יש לי מרווח בין פגישות), אז משלמים תוספת עבור הזמן הנוסף. אני לא כועסת על המתאמנים. יותר נכון,אם מתעורר בי כעס, אני רואה את זה בתור עניין אישי שלי שלא קשור כלל למתאמן, ואני מתאמנת עם המאמנים שלי על זה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבנתי שיש לי "מאחר סדרתי". הודעתי לו (אז זה עדיין לא היה מוגדר מראש) שמהיום הוא ישלם עבור זמן הפגישה מן הרגע שבו היא נקבעה. הוא אמר לי, אני חושש שבגלל זה אני אאחר עוד יותר. לא תהיה לי אי נעימות מן האיחור, מכיון שאני משלם עליו. נכון, אמרתי לו. זה יפתור את הבעיה שלי לגמרי

. ועכשיו, אם אתה מעוניין, נוכל להתאמן על העניין שלך של האיחורים, אם זה נושא שחשוב לך. אם לא, אין בעיה, אני אשמח להמשיך לקבל תשלום כפול ולפעמים אפילו משולש על כל פגישה (נניח היה ביטול - תשלום - ואיחור של שעה - ששולם - ועוד הפגישה. צ'קים שמנים). והוא היה מעוניין להתאמן על זה, כפי שחשבתי. כי כבר ראיתי שהנושא הזה הוא משמעותי. ובדקנו קצת והגענו לדברים מעניינים. לצערי התעריף חזר להיות תעריף רגיל לאימון, והוא הפסיק לאחר. בדיוק היום חשבתי לעצמי. איזה כיף זה כששום דבר שהמתאמנים אומרים לא נוגע לי אישית. עבדתי על זה הרבה וזה ככה היום (ושוב, במקרים שכן משהו נוגע לי אישית, אני מקבלת אימון על זה, כדי לוותר על הפן האישי שהשתרבב פנימה לאימון). למעשה, לפעמים מה שהמתאמנים אומרים הוא אפילו כן אישי! למשל פה ושם קורה שמתאמן לא מרוצה מהאימון. ואני ממשיכה להשאיר את הפוקוס עליו, לא מסיטה אותו לעצמי. ממשיכה לבדוק איפה אני יכולה לשרת אותו הכי טוב שאני יכולה. חוסר הכבוד, חוסר האחריות, הזלזול אולי - אולי קיימים כלפייך ואולי לא. אבל אם זה הפך להיות אישי עבורך - אז יש פה נקודה מעניינת בשבילך לבחון.