אוקיי, אין לי חיים!!!
אני מודה... אני לא עובדת כרגע ויש לי המון זמן פנוי... אז כתבתי עוד אחד, על התהליך שלי של ההגירה, המעבר וההתאקלמות במלבורן...
ההגירה מישראל לאוסטרליה עשיתם החלטה לעבור לאוסטרליה – כל אחד מסיבתו הוא: לא רוצים לחיות בטרור, אהוב ליבכם הוא אוסטרלי שיכור, רוצים לאכול קנגורו ואין בארץ, רוצים ארבע עונות ביום אחד ולכן מלבורן נהדרת... אני עברתי לכאן בגלל כל הסיבות האלו
בכל אופן, מהרגע שקיבלתם את ההחלטה ועד שתדרכו על אדמת אוסטרליה עם "temporary residency” על הפספורט, הרבה מים יזרמו ביארה והרבה גועל נפש בירקון.
ויזת פרטנר תהליך ההגירה עצמו הוא לא קל – אם אתם באים עם ויזת סטודנט או skilled migration – אין לי ש-ו-ם ד-ב-ר לומר לכם, חוץ מזה שאני יודעת שזה לא קל... אני באתי על סמך ויזת פרטנר, שבה בעצם יש לכם בן/בת זוג אוסטרליים ואתם מהגרים אחריהם ולא מתחתנים (מסיבות רבות – לא מוכנים לנישואין עדיין, לא מאמינים במוסד הנישואין או זוגות חד-מיניים...) בכל אופן, צריך להוכיח לאוסטרליה שאתם באמת רוצים לחיות את חייכם על האוסטרלי/ת שלכם! מה שאומר שאם אתם לא ביחד זמן ארוך, זה מקפיץ לכם את הזוגיות למקומות שלא חשבתם שתבקרו בהם בתקופה הקרובה – כי צריך במשך מינימום שנה לגור ביחד, שיהיה לכם חשבון בנק משותף, תמונות, טיולים (כשהלכנו למלון בולנטיינ'ס דיי צהלתי: "יש!!! זה מצוין בשביל אימיגריישן!!") – הרבה מהרומנטיקה הופכת לשמחה על: הקבלה הל המלון מצוינת! / או, התמונה שלי עם כל החמולה של המשפחה באירוסין של אחיך מ-מ-ש מצוינת!!! / יופי, בחודש שאני הייתי בארץ התקשרתי אלייך ב-300AU$!!! זה מ-צ-ו-י-ן!!!! (ואז: אלוהים אדירים!!! איך אני אשלם את זה?!?!!?). דבר אחד אני יכולה לומר: אם עברתם את התהליך הזה ואתם עדיין מאוהבים ומאושרים – נראה לי שיש סיכוי טוב שיהיו לכם חיים טובים כזוג – כי זה לוקח את הקשר שלכם למקומות שזוגות אחרים לא צריכים להגיע אליהם... לנו היה חשבון בנק משותף אחרי כמה חודשים ביחד. אני הייתי מאוד מאושרת לגבי זה... הצד שני? לא כ"כ
!
המעבר וגעגעועים אורזים ושולחים הכל... אצלנו היה לנו כמעט הכל פה אז אחותי הקטנה פתאום קיבלה טלויזיה, וידאו, די.וי.די, מערכת סטריאו וכל השאר (אם אתם מעוניינים שאנשים פתאום מ-מ-ש יאהבו אתכם בדיוק לפני שאתם עוזבים את המדינה תנסו את זה, אחותי ממש מתה עלי כרגע
!). אז אצלנו זה בסה"כ היה לשלוח איזה 100 קילו וגמרנו – הזדמנות נ-ה-ד-ר-ת להשאיר מאחורה את כל המתנות המכוערות שסבתא הביאה לי מרומניה וחברים חסרי טעם לימי הולדת!!! דף חדש במלבורן! אחרי שעות טיסה רבות (אני תמיד הולכת על הקוקטייל של שני כדורי שינה + כוס יין, והטיסה עוברת עלי בנעימים, לא מומלץ לחולי לב ונשים בהריון
) נוחתים באוסטרליה ו... לאן אתם מגיעים? אני הגעתי לבית של ההורים, היכרות עם כל דודה ודוד שקיימים... אחר-כך חברים... בלילה סוף סוף נחתי. ואז צריך להתרגל, והאמת היא שזה תלוי ב"עד כמה אתה ישראלי". אני עדיין מתגעגעת לכל מיני דברים, אבל לרובם יש פתרון סביר. אוכל ישראלי – בהרבה סופרים יש במבה וכו', יש את גליקס עם חלה לשישי ופיתות, ועכשיו גיליתי שיש גם זעתר ולבנה... עיתונים – מעריב, עיתון ת"א והארץ באינטרנט ואמא שולחת לפעמים שבעה ימים. ספרים – בספרייה של גלן-איירה יש כמה ספרים בעברית, אבל רובם די ישנים. אמא שולחת
עברית... זה נראה לי אחד מהדברים שהכי חסרים לי. אני כבר חושבת לפעמים באנגלית ואני אפילו חולמת הרבה באנגלית, אבל כשאני עצובה או שיכורה מידי – רק עברית... זאת השפה שלי ואני אוהבת אותה. אז בקשר לזה אין מה לעשות אלא להתקשר לחברים והמשפחה (הם כבר צחקו עלי שמתפתחת לי צורה מצחיקה של הגייה. אין לי מושג על מה הם מדברים!!!) משפחה וחברים... לזה אני לא חושבת שיש תחליף... חברות רכשתי כאן רק שתיים ואני לא מרגישה שיש לי צורך לעוד, אני עדיין מרגישה שהחברים שלי בארץ... אז מדברים בטלפון וב-MSN MESSENGER... האמת? יש צדדים טובים לאמא ביבשת אחרת
... זה לא יפה לומר את זה, אני יודעת, ואני מתגעגעת... אבל... אני מנסה לראות את הצד החיובי... והמקרר וחדר הלימודים מלא בתמונות של סבתא ואחותי הקטנה...
האוסטרלים אני מתה עליהם! עם שלם שההתעסקות המרכזית שלו היא: מזג-האויר, קריקט, פוטי, טניס ואלכוהול!!! מתה על החדשות שלהם (הקלטתי ושלחתי למשפחה בישראל – הייתי חייבת!) ועל הפרסומות המפגרות שלהם... הפרסומת ההיא עם מארי וכריס? מכירים אותה? הזוג עם הגינון? אם לא – אתם ח-י-י-ב-י-ם... זאת הפרסומת הכי מטומטמת שראיתי אי פעם ואני פשוט לא מפסיקה לצחוק כל פעם שאני רואה אותה... מצידי הרבה יותר כיף לי לשוחח על מה ההעדפה שלך בבירה (VB כמובן... אני בוגנית אמיתית
) מאשר שרון או מצנע, כשהם מדברים על קריקט אני עושה ZONE OUT כי זה כבר באמת יותר מידי בשבילי. ניסיתי להבין, באמת שניסיתי – אבל אני לא יכולה!!! אפילו השמות של העמדות מצחיקות, עמדה אחת נקראת: "האיש שעומד ליד זה שחובט"... יש לגביהם המון הכללות, כמו מי שקרא בפורום של YNET – ההודעה שכתבו ה"גוזים" – שהם מחפשים חברים ישראלים "אחרים" כי הם מתרחקים מישראלים רעשניים כמו ממגיפה ושכל מה שמעניין את האוסטרלים זה בירה וקריקט. וזה שטויות. בדיוק כמו שלא כולנו – הישראלים – חוצפנים, רעשניים ו... אתם מכירים את מה שאומרים עלינו (ובעיקר מה שאנחנו אומרים על עצמנו) – אותו הדבר האוסטרלים הם לא עם של שיכורים שיושבים על הספה מול משחק קריקט עם מיט-פאי ו-VB ביד. חלקם מעדיפים FOOTY
סתם... סתם... הם מאוד ידידותיים וכל כמו עם – יש בהם חראות ויש בהם אחלה של בני-אדם. הם יחסית לעמים אחרים ידידותיים למהגרים – כי בסה"כ זאת אומה של מהגרים. יש כמה אידיוטים שיאמרו לכם שטויות – אני לא שמעתי שום דבר רע מאוסטרלים, אבל אני בטוחה שזה קיים. המבטא שלי הפך ללהיט כאן ובמסיבה של חברה היא אמרה: בואנה, עכשיו עשית אותי ממש מגניבה, כי יש לי מישהי במסיבה שהיא גם foreigner וגם כותבת!!! אז אפשר להישאר בקואפילד/סיינט קילדה איסט וללכת לבית חב"ד לפגוש ישראלים וליצור לעצמכם ישראל קטנה פה, ואפשר גם להשתלב בחברה האוסטרלית. ואפשר גם את שניהם – חברים ישראלים/יהודים וכמה אוסטרלים, לשלוח את הילדים לבית ספר יהודי ולחגוג את חנוכה. האנגלית משתפרת ובסוף אפשר לדבר כמו בני אדם... והגעגועים נשארים, ולפעמים גם החשיבה נשארת. לפני די הרבה זמן ראיתי תיק זרוק בין השיחים בדרך לקחת את הטרם וישר הוצאתי את הפלפון וניסיתי לחשוב איך מחייגים למשטרה... לקח לי איזה שתי שניות להבין שאם אני אתקשר ואומר: "שלום, משטרה? יש כאן תיק זרוק בין השיחים ברחוב ראשי ליד התחנה של הטרם!" הוא יאמרו לי: "ההמממ.... תפתחי אותי ותראי אם יש שם ארנק או שם...." דרקונית ללא עבודה
ואני פונה אליכם חברים יקרים, להתגייס לפרוייקט המאמרים שלנו הכי פשוט וקל זה להכניס מאמרים "מוכנים", אבל זה פתרון קל ולא מקורי לא על זה אני מדברת... אז למה בעצם הכוונה? לכתוב מאמר פרי עיטכם, זה יכול להיות על ההגירה שלכם/ או מה הביאכם עד הלום. ההחלטה לעזוב את הארץ, התהליך, המעבר ומה שבאמצע, הקליטה וההסתגלות במקום החדש.. או לחילופין זה יכול להיות על האיזור שבו אתם חיים, הגיגים, הרהורים, עובדות, רשמים, חוויות, המלצות וכד´.... עכשיו אל תיבהלו לי מהמילה "מאמר", זה לא צריך להיות ארוך כאורך הגלות, מה שחשוב זה התוכן. תארו לכם שבסוף תהליך יהיו לנו כמה מאמרים פרי עיטם של חברים בפורום, כמה מעניין זה יכול להיות.. אז מה דעתכם? גפן
דרקונה במצב רוח טוב מאוד
