מאמרים מעניינים
בנושא תזונה אצל חולי כליות, מטופלי דיאליזה ומושתלי כליה: http://www.tnuva-research.co.il/site/HE/tnuva.asp?pi=274&doc_id=935 והנה תקציר בשפה פשוטה של עיקרי המאמר של אודיל בנושא "אפידמיולוגיה הפוכה במטופלי המודיאליזה": המאמר מדבר על כך שגורמי סיכון לתמותה באוכלוסיה הכללית של אנשים בריאים הם למעשה דוקא גורמים מגינים או יתרונות, עבור מטופלי דיאליזה, ועשויים לנבא הישרדות טובה יותר. כך למשל, באוכלוסיה הכללית ידוע כי עודף משקל נחשב לגורם סיכון. לעומת זאת, אצל מטופלי דיאליזה הוא יתרון. אצל אנשים בריאים, BMI (אינדקס מסת הגוף) גבוה מ-30 פירושו מצב של עודף משקל ניכר, המהווה סיכון לבריאות. לעומת זאת, אצל מטופלי דיאליזה עם BMI של 30 ומעלה - הסיכון לתמותה נמוך באופן משמעותי. אצל חולי דיאליזה, BMI נמוך מ-20 מהוה גורם סיכון וקשור במספר אשפוזים רב יותר ובמשך אשפוז ארוך יותר. לשימושכם מחשבון BMI: http://www.shomreymishkal.co.il/Pages/CalculationBMI.aspx נושא פרדוקסלי נוסף הוא יתר לחץ דם. באוכלוסיה הכללית הבריאה, 115\75 ~ 120\80 נחשב ללחץ הדם התקין הרצוי. לחץ דם גבוה מזה נחשב כגורם סיכון לאירועים קרדיו ווסקולריים (כגון אירועים מוחיים, שבץ, התקף לב וכו''). לעומת זאת, אצל חולי דיאליזה, לחץ דם סיסטולי נמוך מעלה באופן משמעותי את הסיכון לתמותה. ההנחיות המומלצות ללחץ דם אצל חולי דיאליזה הן: 140/90 לפני דיאליזה ולא פחות מ- 130/80 לאחריה (מה שבאוכלוסייה הכללית מוגדר כיתר לחץ דם). נושא נוסף הוא רמת קראטינין בדם. באוכלוסיה הכללית הבריאה, נמצא שאפילו עליה קטנה בקראטינין בדם הינה גורם לסיכון למחלה קרדיווסקולרית. אצל חולי אי ספיקת כליות בשלבים המוקדמים של טרום-דיאליזה, עלית קראטינין בדם מצביעה על הידרדרות בתפקוד הכלייתי. לעומת זאת, במטופלי דיאליזה קראטינין בדם כבר אינו משקף את אחוז תפקוד הכליות, אלא את מסת השריר, אכילת בשר ויעילות הדיאליזה. קראטינין גבוה יותר משקף דיאטה עשירה יותר בחלבונים ובכך מצב תזונתי טוב יותר. לכן נקבע שאצל חולי דיאליזה, קראטינין תקין בבדיקת הדם הינו מעל 10 מ"ג. על מנת להשיג רמה זו ההמלצה לצריכת חלבונים היא 1-1.2 גר'' חלבון/ק"ג/יום (המהווים 50% יותר מההמלצה היומית לאנשים בריאים, בניסיון לפצות על איבודי חלבון בזמן הדיאליזה שגורר אחריו תת-תזונה. כנ"ל לגבי כולסטרול. לסיכום, אצל חולי דיאליזה - בניגוד לאוכלוסיה הבריאה - BMI נמוך, כולסטרול נמוך ולחץ דם נמוך - הם סימנים למצבי תחלואה שעשויים להוביל בסופו של דבר לתמותה מוגברת.
בנושא תזונה אצל חולי כליות, מטופלי דיאליזה ומושתלי כליה: http://www.tnuva-research.co.il/site/HE/tnuva.asp?pi=274&doc_id=935 והנה תקציר בשפה פשוטה של עיקרי המאמר של אודיל בנושא "אפידמיולוגיה הפוכה במטופלי המודיאליזה": המאמר מדבר על כך שגורמי סיכון לתמותה באוכלוסיה הכללית של אנשים בריאים הם למעשה דוקא גורמים מגינים או יתרונות, עבור מטופלי דיאליזה, ועשויים לנבא הישרדות טובה יותר. כך למשל, באוכלוסיה הכללית ידוע כי עודף משקל נחשב לגורם סיכון. לעומת זאת, אצל מטופלי דיאליזה הוא יתרון. אצל אנשים בריאים, BMI (אינדקס מסת הגוף) גבוה מ-30 פירושו מצב של עודף משקל ניכר, המהווה סיכון לבריאות. לעומת זאת, אצל מטופלי דיאליזה עם BMI של 30 ומעלה - הסיכון לתמותה נמוך באופן משמעותי. אצל חולי דיאליזה, BMI נמוך מ-20 מהוה גורם סיכון וקשור במספר אשפוזים רב יותר ובמשך אשפוז ארוך יותר. לשימושכם מחשבון BMI: http://www.shomreymishkal.co.il/Pages/CalculationBMI.aspx נושא פרדוקסלי נוסף הוא יתר לחץ דם. באוכלוסיה הכללית הבריאה, 115\75 ~ 120\80 נחשב ללחץ הדם התקין הרצוי. לחץ דם גבוה מזה נחשב כגורם סיכון לאירועים קרדיו ווסקולריים (כגון אירועים מוחיים, שבץ, התקף לב וכו''). לעומת זאת, אצל חולי דיאליזה, לחץ דם סיסטולי נמוך מעלה באופן משמעותי את הסיכון לתמותה. ההנחיות המומלצות ללחץ דם אצל חולי דיאליזה הן: 140/90 לפני דיאליזה ולא פחות מ- 130/80 לאחריה (מה שבאוכלוסייה הכללית מוגדר כיתר לחץ דם). נושא נוסף הוא רמת קראטינין בדם. באוכלוסיה הכללית הבריאה, נמצא שאפילו עליה קטנה בקראטינין בדם הינה גורם לסיכון למחלה קרדיווסקולרית. אצל חולי אי ספיקת כליות בשלבים המוקדמים של טרום-דיאליזה, עלית קראטינין בדם מצביעה על הידרדרות בתפקוד הכלייתי. לעומת זאת, במטופלי דיאליזה קראטינין בדם כבר אינו משקף את אחוז תפקוד הכליות, אלא את מסת השריר, אכילת בשר ויעילות הדיאליזה. קראטינין גבוה יותר משקף דיאטה עשירה יותר בחלבונים ובכך מצב תזונתי טוב יותר. לכן נקבע שאצל חולי דיאליזה, קראטינין תקין בבדיקת הדם הינו מעל 10 מ"ג. על מנת להשיג רמה זו ההמלצה לצריכת חלבונים היא 1-1.2 גר'' חלבון/ק"ג/יום (המהווים 50% יותר מההמלצה היומית לאנשים בריאים, בניסיון לפצות על איבודי חלבון בזמן הדיאליזה שגורר אחריו תת-תזונה. כנ"ל לגבי כולסטרול. לסיכום, אצל חולי דיאליזה - בניגוד לאוכלוסיה הבריאה - BMI נמוך, כולסטרול נמוך ולחץ דם נמוך - הם סימנים למצבי תחלואה שעשויים להוביל בסופו של דבר לתמותה מוגברת.