כלי נשיפה ממתכת../images/Emo95.gif
כולם תמיד תוהים איך משתמשים בכלי נשיפה ממתכת. "הרי יש רק שלושה/ארבעה לחצנים, אז איך אפשר לעשות כל כך הרבה צלילים?" הרקע הבסיסי להבנת הנושא הוא שככל שהכלי יותר גדול, כך הצליל יותר נמוך, ככל שהכלי יותר קצר, כך הצליל גבוה יותר. הדוגמאות לכך הן הפיקולו - הכלי הכי קטן, והכי גבוה, ולעומתו, הטובה - הכלי הכי גדול והכי נמוך. לכלי הנשיפה ממתכת יש עמודי אוויר (אוברטונים). עמודי האוויר האלו, מהווים צלילים מסוימים. הצלילים האלו הם הצלילים הבסיסיים של הכלי, ואותם מנגנים ללא שימוש בלחצנים (או בסלייד, אצל הטרומבון). לפני המצאת הלחצנים, כל כלי הגיע עם מספר סטים של צינורות להחלפה, כל סט באורך שונה, דבר המשפיע על אורכו של הכלי, וכך קובע את הסולם שבו ינגן הכלי, בהתאם לצורכי היצירה המנוגנת. בנוסף לצינורות השונים, בכל כלי טבעי הייתה אפשרות לסתום חור מסוים או את הפעמון ממנו יוצא הצליל, וכך להשתמש בחצי טונים על מנת ליצור טון מוביל בסולם המתבקש ולנגן את הטרצה של הסולם מז'ורית או מינורית. עם התפתחות הטכנולוגיה, נוספו הלחצנים לכלי המתכת. מטרת הלחצנים היא להחליף את הסטים של הצינורות. כל לחצן מאריך את הכלי באורך מסוים, כך שיהיה אפשר לשנות את אורך הכלי בצורה הרבה יורת נוחה והרבה פחות מסורבלת, וכך להשתמש בסולמות רבים ומגוונים מבלי להחליף צינורות כל הזמן. בטרומבון, ישנו סלייד במקום לחצנים, המהווה את אותו תפקיד - להאריך ולקצר את הכלי. גל עם הלחצנים, יש שימוש בעמודי האוויר השונים - אלו משמשים לצלילים הבסיסיים של הכלי, ומכל אחד מהם ניתן לרדת בכרומטיקה עד לעמוד האוויר הבא, ע"י לחיצה בקומבינציות שונות על הלחצנים. בכלים בעלי לחצנים הלחצן הראשון מוריד את הצליל בטון, השני בחצי טון והשלישי בטון וחצי.
