תרגמתי מאמר מאנגלית בשביל המורה להסטוריה שלי . כאתאיסט בחרתי דווקא במאמר על קרל מרקס והדת : אופיום להמונים . אם אתם רוצים להכניס אותו ללוח המאמרים של הפורום אשמח , ואם לא , אז סתם תקראו ותגידו מה דעתכם ...
ואני מסכים עם מרקס. אני מבין את ההשוואה, כבריחה אל האי-רציונלי. הדת לא יכולה לעזור, כמו שהאופיום לא יכול לעזור. הנזק שבה, מבחינת מרקס, בזה שהיא מסיחה את דעתם של האנשים מחיפוש דרך ריאלית לפתרון בעיותיהם.
בזמנו של מארקס אופיום לא נחשב לסם (טוב, אז שום דבר לא נחשב לסם) אלא לתרופה נגד כאבים, כמו כל האקמולים בימינו. או במילים אחרות, פירוש מדוייק למשפט "דת היא אופיום להמונים" יהיה "דת היא אקמול להמונים"
הרוסים ניסו השנה פיזית לחלק אופיום להמונים, גז הפנטניל המפורסם הוא נגזרת כימית של אופיום, ועד עתה - ניתן רק בסירטות אישיות..עד הנס הגדול של התאטרון. אופיום להמונים פלאי הטכנולוגיה.