באתי לכסח לך את הצורה
אחרי ה-Ranting על פורום רונות הכופר כבר הייתי במצב רוח לדם אנושי חם וטעים, אבל המאמר היה דווקא טוב מאוד. המאמר, בתור מאמר שלך, היה מאוד קצר. שש-שבע פיסקאות זה לא מאמר בשבילך, זה הודעה בפורום וואלה ז"ל. ולכן, לפי דעתי, לא ירדתי לסוף דעתך בנושא. כבר שמעתי אותך בעבר מתבטא ובצורה מאוד בוטה נגד Scohlership ככה שהמאמר הזה מקבל גישה יותר מגמתית לאור דעותייך הקודמות. אני מסכים עקרונית עם הגישה שהעלת במאמר כי מקור הלימוד העיקרי לא צריך להיות מספרים, אלא מהשילוש האלוהי (הטבע, היקום והאלים). לעומת זאת אני גם חולק על אותה דעה בדיוק. לעומת זאת לדעתי, הידע על אורחי-חיים אשר אבדו בחולות הזמן צריך להיות ידע נרכש מתוך מאמץ אקדמי. אם יש ידע שניתן למצוא אותו בצורה גשמית, אני מתוך כבוד לשילוש האלוהי לא הייתי הולך ומטריד אותו לזה. חלק מלהיות אדם בוגר זה שלא צריך שאנשים יאכילו אותך בכפית את מה שאתה יכול לרדוף אחריו, לזרוק עליו חנית ולבשל מעל אש בוערת (ע"ע פרה). משתמע מדברייך מצב שכזה לדוגמה: פאגאן אשר אינו יודע מהו האנומה אליש או מיהו גילגמש, יילך לאיננה וישאל אותה. אתה מסכים איתי שמדובר על מצב אבסורדי כמעט כאשר הסיפור הזה נדחף כמעט לכל ספר שני על התרבות השומרית? אז באותה מידה גם את הידע הגשמי הכי נסתר ושהכי קשה להגיע אליו, עלינו לעמול בכדי למוצאו, לזקקו ולהבינו. באם לא אנו מפילים את החוויה הפאגאנית בדיוק לאותה מלכודת שנפל שאר אורח חיינו המערבי - והיא העצלנות.