שפי גור ארי
New member
מאמר חדש
האשכנזיפט שכותב על סטיגמות אני מאוד שמח לכתוב את המאמר הזה, כי זו פעם ראשונה שביקשו ממני לכתוב מאמר על נושא מסוים, ולפני שאני אכנס למאמר עצמו, אני רוצה לספר לכם למה זה נחמד כל כך, ולשתף אתכם ברגשות שלי. אחד הדברים שאתם אולי עוד לא יודעים עלי זה שאני מצייר. אני מצייר על בד (קנוואס) בצבעי שמן ואקריליק בדרך כלל. אני נחשב צייר די טוב, אנשים אוהבים את הציורים שלי, ולמרות שאני לא עובד בתחום, ולא מצייר כל הזמן, רוב האנשים מוצאים הרבה דברים שהם אוהבים בציורים שלי, ואני מניח שזה בגלל שלי מאוד חשוב שאני אוהב אותם, ואני משקיע הרבה מעצמי בציורים. יחד עם זאת, לא יצא לי כמעט אף פעם למכור ציור שציירתי מראש, בדרך כלל אנשים מעדיפים להזמין ציור. עכשיו ציור בהזמנה זה דבר נהדר, כי זה מלמד אותך המון. למשל אם מבקשים ציור שמבוסס על ציור של צייר אחר, אתה לומד הרבה על הצייר שצייר את הציור המקורי תוך כדי התהליך. כמו כן אתה לומד על האדם שביקש את הציור וקצת על עצמך. וכשאתה נותן ציור שנעשה בהזמנה, ורואה את השמחה על הפנים של הבן אדם, בנוסף לכסף שקיבלת על העבודה. אז המאמר הזה, יש בו משהו קצת מאתגר, כי זה לא מהנושאים שאני עוסק בהם ממש ביום יום, והייתי צריך לפתוח קצת את ההשקפות שלי, לקרוא קצת מקורות ואפילו להתייעץ קצת עם אנשים בעניין כדי לכתוב אותו, ולמדתי הרבה. אני רק יכול לקוות שגם אתם תיהנו ותלמדו ממנו. ועכשיו למאמר: סטיגמות זה דבר מצחיק. הן יכולות לעשות המון נזק, אבל הן מצחיקות ביסודן, וזאת בגלל שההנחות שעומדות מאחוריהן הן כל כך אבסורדיות, שזה פלא שבעולם קימות סטיגמות. מרוקאי סכין, כורדי סתום, פרסי קמצן, רוסי מסריח, אשכנזיפת... הרשימה ארוכה. ואחד הדברים המעניינים זה שלא משנה כמה נאורים אנחנו חושבים את עצמנו, כמעט לכל אחד מאיתנו יש עוד איזה סיגמה שחבויה בתת מודע. אני חייב להודות שבעבר היתה לי סטיגמה די רצינית נגד חרדים. חשבתי עליהם כעל משתמטים, כעל פרזיטים וכו' וזה כמובן לא קשה כשאני חילוני, וליברלי בדיעותי וחשוף להשפעה חברתית כמו כל אדם ברחוב. עד היום מן הסתם אם תספרו לי בדיחה על כורדים, או בדיחה שוביניסטית אני אצחק, אבל מה שחשוב מאוד לזכור, שבן אדם הוא לא הסטיגמה. הסטיגמה היא קריקטורה, היא הפרזה, היא טיפשות והיא בעיקר רעה מיסודה. זה מדהים כמה בן אדם יכול לחשוב אין ספור מחשבות במהלך היום, ועדיין להתייחס לאחר בצורה מסויימת, רק בגלל עדה או צבע עור. תחשבו על זה, לכולנו יש תודעה, כולנו תופסים את עצמנו כאנשים מורכבים, אבל ברגע שאנחנו מסתכלים על אנשים אחרים, קשה לנו לראות שיש תודעה מאחוריהם. אמרתי קודם לכן שהייתה לי סטיגמה נגד חרדים, אתם יודעים כמה קל להפריך סטיגמה, כל מה שצריך זה באמת להכיר ולדבר עם האנשים. וזו לא חוכמה ללכת לאנשים שמקיימים את הסטיגמה, אלה ללכת ולדבר עם האנשים בכלל ולראות מיהם. עכשיו אני לא הייתי הולך סתם למאה שערים ומתחיל לדבר עם אנשים, לשמחתי היקום דאג לי להזדמנויות לעבוד איתם ולדבר איתם, ולמדתי די הרבה. במיוחד למדתי שאני טיפש לעשות הכללה כל כך גורפת על קבוצה של אנשים, לפי מה שאני שומע מאנשים שלא מכירים אותם בעצמם, ומהתקשורת. ועוד יותר מצחיק שלפני זה חשבתי שאני ליברל, ושאני פתוח בדעותיי.
האשכנזיפט שכותב על סטיגמות אני מאוד שמח לכתוב את המאמר הזה, כי זו פעם ראשונה שביקשו ממני לכתוב מאמר על נושא מסוים, ולפני שאני אכנס למאמר עצמו, אני רוצה לספר לכם למה זה נחמד כל כך, ולשתף אתכם ברגשות שלי. אחד הדברים שאתם אולי עוד לא יודעים עלי זה שאני מצייר. אני מצייר על בד (קנוואס) בצבעי שמן ואקריליק בדרך כלל. אני נחשב צייר די טוב, אנשים אוהבים את הציורים שלי, ולמרות שאני לא עובד בתחום, ולא מצייר כל הזמן, רוב האנשים מוצאים הרבה דברים שהם אוהבים בציורים שלי, ואני מניח שזה בגלל שלי מאוד חשוב שאני אוהב אותם, ואני משקיע הרבה מעצמי בציורים. יחד עם זאת, לא יצא לי כמעט אף פעם למכור ציור שציירתי מראש, בדרך כלל אנשים מעדיפים להזמין ציור. עכשיו ציור בהזמנה זה דבר נהדר, כי זה מלמד אותך המון. למשל אם מבקשים ציור שמבוסס על ציור של צייר אחר, אתה לומד הרבה על הצייר שצייר את הציור המקורי תוך כדי התהליך. כמו כן אתה לומד על האדם שביקש את הציור וקצת על עצמך. וכשאתה נותן ציור שנעשה בהזמנה, ורואה את השמחה על הפנים של הבן אדם, בנוסף לכסף שקיבלת על העבודה. אז המאמר הזה, יש בו משהו קצת מאתגר, כי זה לא מהנושאים שאני עוסק בהם ממש ביום יום, והייתי צריך לפתוח קצת את ההשקפות שלי, לקרוא קצת מקורות ואפילו להתייעץ קצת עם אנשים בעניין כדי לכתוב אותו, ולמדתי הרבה. אני רק יכול לקוות שגם אתם תיהנו ותלמדו ממנו. ועכשיו למאמר: סטיגמות זה דבר מצחיק. הן יכולות לעשות המון נזק, אבל הן מצחיקות ביסודן, וזאת בגלל שההנחות שעומדות מאחוריהן הן כל כך אבסורדיות, שזה פלא שבעולם קימות סטיגמות. מרוקאי סכין, כורדי סתום, פרסי קמצן, רוסי מסריח, אשכנזיפת... הרשימה ארוכה. ואחד הדברים המעניינים זה שלא משנה כמה נאורים אנחנו חושבים את עצמנו, כמעט לכל אחד מאיתנו יש עוד איזה סיגמה שחבויה בתת מודע. אני חייב להודות שבעבר היתה לי סטיגמה די רצינית נגד חרדים. חשבתי עליהם כעל משתמטים, כעל פרזיטים וכו' וזה כמובן לא קשה כשאני חילוני, וליברלי בדיעותי וחשוף להשפעה חברתית כמו כל אדם ברחוב. עד היום מן הסתם אם תספרו לי בדיחה על כורדים, או בדיחה שוביניסטית אני אצחק, אבל מה שחשוב מאוד לזכור, שבן אדם הוא לא הסטיגמה. הסטיגמה היא קריקטורה, היא הפרזה, היא טיפשות והיא בעיקר רעה מיסודה. זה מדהים כמה בן אדם יכול לחשוב אין ספור מחשבות במהלך היום, ועדיין להתייחס לאחר בצורה מסויימת, רק בגלל עדה או צבע עור. תחשבו על זה, לכולנו יש תודעה, כולנו תופסים את עצמנו כאנשים מורכבים, אבל ברגע שאנחנו מסתכלים על אנשים אחרים, קשה לנו לראות שיש תודעה מאחוריהם. אמרתי קודם לכן שהייתה לי סטיגמה נגד חרדים, אתם יודעים כמה קל להפריך סטיגמה, כל מה שצריך זה באמת להכיר ולדבר עם האנשים. וזו לא חוכמה ללכת לאנשים שמקיימים את הסטיגמה, אלה ללכת ולדבר עם האנשים בכלל ולראות מיהם. עכשיו אני לא הייתי הולך סתם למאה שערים ומתחיל לדבר עם אנשים, לשמחתי היקום דאג לי להזדמנויות לעבוד איתם ולדבר איתם, ולמדתי די הרבה. במיוחד למדתי שאני טיפש לעשות הכללה כל כך גורפת על קבוצה של אנשים, לפי מה שאני שומע מאנשים שלא מכירים אותם בעצמם, ומהתקשורת. ועוד יותר מצחיק שלפני זה חשבתי שאני ליברל, ושאני פתוח בדעותיי.
) הנקודה היא שקנאה היא באמת די דומה לסטיגמות, באופן כללי אין מה להתייחס אלי יותר מידי, ובטח לא לחיות לפיה, אבל אם היא ממש מציקה ויש את האפשרות אז פשוט להתרחק ממנה. אני אישית מאמין שמי שחי את חייו בדרך נכונה, מתמקד בדברים הטובים והפרודוקטיביים, לא יסבול לא מסטיגמות של אחרים ולא מקנאה של אחרים.