וויקאנים הם לא היפים של שנות ה-60
טוב חלק מהם כן
אבל רובם מאמינים כמוני, שאין רע בלי טוב, ואין טוב בלי רע, אחרת אי אפשר היה להבדיל בין שני המושגים. כמו כן גם ההגדרות של רע וטוב מוטלות בספק ונמצאות בדיון מעמיק אצל וויקאנים רבים כבר שנים, לא לעזור למישהו ללא רשותו, זה רע, או טוב (זה עזרה, אבל היא בוצעה ללא ידיעתו, ומה אם אי אפשר לידע אותו?)? אם כיוונת למשהו טוב ויצא רע? זה רע או טוב? אם עשית כישוף לתועלת עצמך, וכתוצאה לא מכוונת מישהו נפגע (רצית קידום בעבודה, אז קיבלת אותו אבל על חשבון מישהו אחר), זה הפך את כל הכישוף לרע? כשאתה חי, נושם, מסתובב, כל פעולה שאתה עושה, משפיעה על הסביבה, ובתמורה, הסביבה משפיעה עליך ועל התנהגותך. כשאתה נושם, אתה משתמש בחמצן שמישהו אחר היה יכול להשתמש בו, ו"גוזל" אותו ממנו. בטבע אין דבר כזה רע וטוב, יש רק השרדות. חתול לא עוצר לחשוב האם זה אכזרי כשהוא הורג ציפור רק לשם הספורט, או מריץ גוזל פצוע ברחבי הבית רק כדי לשחק איתו ולא הורג אותו וזהו. חוק ההחזרה זה פשוט חוק האיזון, ומספר שלוש נמצא שם לנוחיות הזכירה הקלה של העניין, זה היה יכול להיות גם 25. אבל הרעיון הבסיסי אינו במספר או בכלל שאמור להשפיע על הכישוף הרע, גם כישוף טוב יחזור אליך, כי על כל דבר רע שקורה לך, משהו טוב יקרה לך, ועל כל דבר טוב, דבר רע. כנ"ל לגבי השימוש שלך באנרגיה על אנשים אחרים. כן האלה כן תמיד אוהבת בסוף, וכן האלה כן תמיד מקבלת אותך ללא תנאי, לא משנה מה עשית. אבל האלה היא גם האיזון הזה, וכמו שאמרתי בהתחלה, ללא המושג "רע" לא היה קיים גם המושג "טוב". אם כל הזמן היה רק טוב, היינו חושבים שזה מצב נורמלי, מצב "הווה" ללא ציון מיוחד, וזה היה האיזון שלנו. האלה בראה את הייקום באיזון מסוים, וחוקי הטבע וחוקי הוויקה שואפים לשמר כמה שיותר את האיזון הנ"ל. זה כמו שאמא שלך לפני שנולדת סידרה לך חדר מלא צעצועים, ועכשו היא נותנת לך את האחריות על הצעצועים האלה, שתשמור עליהם ותהנה מהם, אבל אם ילד הורס צעצוע, או זורק אותו על חברו, או מתעלל בו בכוונה, אמא שלך אולי תכעס, היא אולי תתעצבן ותעניש אותך, אבל היא בשום פנים ואופן לא תשנא אותך! ויותר מזה, באיזשהוא שלב בחיים היא תיתן לך להבין לבד, שצעצוע שהרסת לא יחזור עוד, ואם הרסת צעצוע שאהבת, אין לו תחליף, וזה העונש האמיתי שלך, האיזון הזה.