mean girl 16
New member
מאמר מעניין על ציפי לבני ../images/Emo41.gif
זה אמנם מאמר מסוף ספטמבר אבל עדיין מעניין לקרוא לדעתי. מדבר על תפישת עולמה של לבני וכיצד זה משתלב עם האידיאולוגיה הבית"רית שלה. ----------- לבני בחרה, היא תוותר לבני. ההורים מתקשים לעכל מה הרגישה שרה לבני, חברת אצ"ל לשעבר ואמה של שרת המשפטים ציפי לבני, כשראתה את בתה אומרת בנאומה ב"ליל המיקרופונים" השבוע, על רקע קריאות בוז של חברי מרכז הליכוד, כי "כל אחד מכם יודע שתהיה פשרה"? ציפי לבני מסרבת להסגיר פרטים על אופן ההתמודדות של אמה עם משנתה הסדורה לגבי הצורך הבלתי נמנע לוותר על חלקים בארץ ישראל. החברים של שרה והאב איתן לבני (שהיה קצין המבצעים של האצ"ל וח"כ מטעם חירות) - אנשי "דור המייסדים" בתנועת הליכוד שהגיעו השבוע לביתן 15 בגני התערוכה - מתקשים לעכל את השקפת העולם שגיבשה הבת, שרה בממשלת ההתנתקות של אריאל שרון. שרה לבני ואמהותיהם של השרים צחי הנגבי ולימור לבנת, שצמחו באותו בית גידול, היו נתונות בעת יישום ההתנתקות ללחץ החברים, שביקשו מהן לדבר על לב ילדיהן. ואולם, בעוד הנגבי התנגד להתנתקות מלכתחילה ולבנת התחבטה ולבסוף תמכה - לבני הלכה עם שרון מההתחלה. מעקב אחרי נאומיה, מאמריה והצהרותיה מלמד כי ההתנתקות השתלבה בתפישת העולם האידיאולוגית שגיבשה מאז הסכמי אוסלו - הסיבה לכניסתה לפוליטיקה ב-1995. כפי שהיא מוצגת על ידי לבני, התפישה המובנית הזאת - בדומה לטיעון משפטי לוגי - יונקת מהשורשים הבית"ריים ומעוצבת על ידי אופן חשיבתה כמשפטנית. לבני אמרה השבוע בראיונות, כי "יש שתי קבוצות במפלגה שלא מקבלות את זה: 'מנהיגות יהודית', אאוטסיידרית שנכנסה לתוך הליכוד כדי לקדם את ענייניה; וקבוצת המייסדים, שאותם אני אפילו לא מנסה לשכנע". ביום שלישי, לאחר נצחונו המפתיע של שרון במרכז הליכוד, השתתפה לבני בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה בסניף הליכוד בראשון לציון. לבני נשאה שם נאום ארוך, שבו הציגה את חזונה. חלקים ממנו מובאים כאן: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, 'מהי המטרה המרכזית שלנו כעת?'. אני מגדירה זאת כקיום מדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה בארץ ישראל. זה דבר שכל ליכודניק מחויב אליו. משך תקופות ארוכות עסק הליכוד בשאלת הגבולות. ז'בוטינסקי זה לא רק קיר הברזל, יש לו תפישת עולם שלמה העוסקת ברוב היהודי כמטרת הציונות (...) אם נישאר ונעסוק רק בקיום הפיסי של היהודים בארץ ישראל, אנחנו עלולים לאבד את התוכן של מדינת ישראל כבית לאומי. ההבדל המהותי בינינו למרצ הוא בשאלת התכנים. יש הבדל מהותי בשאלת התכנים; בין טומי לפיד לאלי ישי, בין ביילין לגפני - אין חלל. הליכוד באופן טבעי נמצא באמצע. "אולי לא כולנו שומרי מצוות, אבל אני מכבדת את המסורת היהודית, אני רואה חשיבות במתן ביטוי למעמד השבת וחגי ישראל, למעמד השפה העברית - נושאים שקולו של הליכוד לא נשמע בהם, אבל כמעט כל חבר ליכוד יזדהה אתם, כי לרובנו יש חיבור לעניין המסורתי. הרי רוב יהודי הוא הכרחי כאן. עכשיו אני צריכה לעשות בחירה. כי דווקא כדי לקבל את מה שהליכודניקים מחוברים אליו, צריך לעשות ויתורים. בסוף היום, זו לא רק שאלת הגבול והקיום הפיסי. מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם היהודי. זוהי מטרתה הבסיסית. "הבחירה שלי היא לוותר על חלק מארץ ישראל, כי אני יכולה לוותר על חלק ממנה ועדיין לקיים ריבונות יהודית. לדעתי, כל אחד מחברי הליכוד מבין זאת. איך אני יודעת? כי גם אלה שנתפשים כימינה ממני, שחברי מרכז חושבים שהם האידיאולוגים, כבר לא מדברים במונחים של ארץ ישראל השלמה. "כדי להגשים את המטרה, יש צורך בשתי מדינות לאום לשני העמים שבין הים לירדן. בנוסף, יש שני תנאים מרכזיים: מדינת הלאום תיתן ביטוי מלא לכל אחד מיחידיה, והקמת מדינה פלשתינית תוריד מסדר היום את נושא הפליטים. זו המשמעות של הקונספט הזה. לכן, כשאתם כועסים שנלך לתהליך של שתי מדינות, תחשבו ותחליטו אם אתם רוצים שנהיה מפלגה שאומרת רק לא. שלושה עקרונות צריכים לעצב את הסדר הקבע: שמירה על מקומות בעלי חשיבות ביטחונית, שמירה על מקומות בעלי משמעות לאומית היסטורית, ורצון לשמור כמה שיותר תושבים בבתיהם". בסניף בראשון לציון, לבני לא התקבלה בקריאות בוז. יש הרבה כבוד אליה במרכז הליכוד. זהו במידה רבה פרדוקס: כתומכת עקבית של ההתנתקות שנדחתה ברוב מוחץ במשאל המתפקדים, כמי שנטלה חלק ביישומה כשרת המשפטים ולא התנצלה, כמי שהוזכרה כאופציה בנבחרת החלומות של "מפלגת שרון" (אף שמעולם לא רמזה לכך והבהירה כי הליכוד הוא ביתה הפוליטי) - לבני ממוקמת במקומות גבוהים בסקרים על דירוג רשימת הליכוד, הנבחרת על ידי המרכז. הסקרים, שהיטיבו עם המורדים ועם מתנגדי ההתנתקות, מיטיבים גם איתה. אין להמעיט בכך. לבני היא אשה פוליטית, שתצטרך להתמודד במרכז על מקום ברשימה לכנסת. בימים אלה היא משתדלת שלא להפליג בתיאור חוויות מבית הוריה. לפני הפריימריס ב-1996, שבהם הוצבה במקום ה-36 והלא ריאלי ברשימה לכנסת, היא סיפרה בראיון למיכל קפרא מ"מעריב": "החוויה שלי כילדה היתה ללכת למעוז בית"ר, ואנשים מבוגרים קוראים לי פאשיסטית. כבר בבית הספר היסודי, כשלימדו אותנו על בן גוריון, היה בי צורך לדרוש להעלות את הסזון ואלטלנה. בגיל צעיר הייתי מלווה את אבי כשנסע להרצות בקיבוצים בערבי תרבות, יחד עם יצחק שמיר ומאירקה פעיל. גדלתי כמובן על סיפורים כיצד אבא ברח מכלא עכו וכיצד אמא ברחה מבית לחם על ידי הזרקת חלב לדם, שיצר סימפטומים של אפנדיציט, ובשעה שעמדו לנתח אותה ברחה מחדר הניתוח. אבל כל זה על רקע הוויית חיים של ילדה תל אביבית נורמלית". התיאור הזה אולי מסביר חלק מהשקפת העולם של שרת המשפטים, שהיתה בין מובילי התומכים בהתנתקות: הילדה התל אביבית שגדלה בבית בית"רי, נסיכת ליכוד שלפי השקפת עולמה משנתו של ז'בוטינסקי אינה סותרת פרידה מחלקי ארץ ישראל.
זה אמנם מאמר מסוף ספטמבר אבל עדיין מעניין לקרוא לדעתי. מדבר על תפישת עולמה של לבני וכיצד זה משתלב עם האידיאולוגיה הבית"רית שלה. ----------- לבני בחרה, היא תוותר לבני. ההורים מתקשים לעכל מה הרגישה שרה לבני, חברת אצ"ל לשעבר ואמה של שרת המשפטים ציפי לבני, כשראתה את בתה אומרת בנאומה ב"ליל המיקרופונים" השבוע, על רקע קריאות בוז של חברי מרכז הליכוד, כי "כל אחד מכם יודע שתהיה פשרה"? ציפי לבני מסרבת להסגיר פרטים על אופן ההתמודדות של אמה עם משנתה הסדורה לגבי הצורך הבלתי נמנע לוותר על חלקים בארץ ישראל. החברים של שרה והאב איתן לבני (שהיה קצין המבצעים של האצ"ל וח"כ מטעם חירות) - אנשי "דור המייסדים" בתנועת הליכוד שהגיעו השבוע לביתן 15 בגני התערוכה - מתקשים לעכל את השקפת העולם שגיבשה הבת, שרה בממשלת ההתנתקות של אריאל שרון. שרה לבני ואמהותיהם של השרים צחי הנגבי ולימור לבנת, שצמחו באותו בית גידול, היו נתונות בעת יישום ההתנתקות ללחץ החברים, שביקשו מהן לדבר על לב ילדיהן. ואולם, בעוד הנגבי התנגד להתנתקות מלכתחילה ולבנת התחבטה ולבסוף תמכה - לבני הלכה עם שרון מההתחלה. מעקב אחרי נאומיה, מאמריה והצהרותיה מלמד כי ההתנתקות השתלבה בתפישת העולם האידיאולוגית שגיבשה מאז הסכמי אוסלו - הסיבה לכניסתה לפוליטיקה ב-1995. כפי שהיא מוצגת על ידי לבני, התפישה המובנית הזאת - בדומה לטיעון משפטי לוגי - יונקת מהשורשים הבית"ריים ומעוצבת על ידי אופן חשיבתה כמשפטנית. לבני אמרה השבוע בראיונות, כי "יש שתי קבוצות במפלגה שלא מקבלות את זה: 'מנהיגות יהודית', אאוטסיידרית שנכנסה לתוך הליכוד כדי לקדם את ענייניה; וקבוצת המייסדים, שאותם אני אפילו לא מנסה לשכנע". ביום שלישי, לאחר נצחונו המפתיע של שרון במרכז הליכוד, השתתפה לבני בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה בסניף הליכוד בראשון לציון. לבני נשאה שם נאום ארוך, שבו הציגה את חזונה. חלקים ממנו מובאים כאן: "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, 'מהי המטרה המרכזית שלנו כעת?'. אני מגדירה זאת כקיום מדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה בארץ ישראל. זה דבר שכל ליכודניק מחויב אליו. משך תקופות ארוכות עסק הליכוד בשאלת הגבולות. ז'בוטינסקי זה לא רק קיר הברזל, יש לו תפישת עולם שלמה העוסקת ברוב היהודי כמטרת הציונות (...) אם נישאר ונעסוק רק בקיום הפיסי של היהודים בארץ ישראל, אנחנו עלולים לאבד את התוכן של מדינת ישראל כבית לאומי. ההבדל המהותי בינינו למרצ הוא בשאלת התכנים. יש הבדל מהותי בשאלת התכנים; בין טומי לפיד לאלי ישי, בין ביילין לגפני - אין חלל. הליכוד באופן טבעי נמצא באמצע. "אולי לא כולנו שומרי מצוות, אבל אני מכבדת את המסורת היהודית, אני רואה חשיבות במתן ביטוי למעמד השבת וחגי ישראל, למעמד השפה העברית - נושאים שקולו של הליכוד לא נשמע בהם, אבל כמעט כל חבר ליכוד יזדהה אתם, כי לרובנו יש חיבור לעניין המסורתי. הרי רוב יהודי הוא הכרחי כאן. עכשיו אני צריכה לעשות בחירה. כי דווקא כדי לקבל את מה שהליכודניקים מחוברים אליו, צריך לעשות ויתורים. בסוף היום, זו לא רק שאלת הגבול והקיום הפיסי. מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם היהודי. זוהי מטרתה הבסיסית. "הבחירה שלי היא לוותר על חלק מארץ ישראל, כי אני יכולה לוותר על חלק ממנה ועדיין לקיים ריבונות יהודית. לדעתי, כל אחד מחברי הליכוד מבין זאת. איך אני יודעת? כי גם אלה שנתפשים כימינה ממני, שחברי מרכז חושבים שהם האידיאולוגים, כבר לא מדברים במונחים של ארץ ישראל השלמה. "כדי להגשים את המטרה, יש צורך בשתי מדינות לאום לשני העמים שבין הים לירדן. בנוסף, יש שני תנאים מרכזיים: מדינת הלאום תיתן ביטוי מלא לכל אחד מיחידיה, והקמת מדינה פלשתינית תוריד מסדר היום את נושא הפליטים. זו המשמעות של הקונספט הזה. לכן, כשאתם כועסים שנלך לתהליך של שתי מדינות, תחשבו ותחליטו אם אתם רוצים שנהיה מפלגה שאומרת רק לא. שלושה עקרונות צריכים לעצב את הסדר הקבע: שמירה על מקומות בעלי חשיבות ביטחונית, שמירה על מקומות בעלי משמעות לאומית היסטורית, ורצון לשמור כמה שיותר תושבים בבתיהם". בסניף בראשון לציון, לבני לא התקבלה בקריאות בוז. יש הרבה כבוד אליה במרכז הליכוד. זהו במידה רבה פרדוקס: כתומכת עקבית של ההתנתקות שנדחתה ברוב מוחץ במשאל המתפקדים, כמי שנטלה חלק ביישומה כשרת המשפטים ולא התנצלה, כמי שהוזכרה כאופציה בנבחרת החלומות של "מפלגת שרון" (אף שמעולם לא רמזה לכך והבהירה כי הליכוד הוא ביתה הפוליטי) - לבני ממוקמת במקומות גבוהים בסקרים על דירוג רשימת הליכוד, הנבחרת על ידי המרכז. הסקרים, שהיטיבו עם המורדים ועם מתנגדי ההתנתקות, מיטיבים גם איתה. אין להמעיט בכך. לבני היא אשה פוליטית, שתצטרך להתמודד במרכז על מקום ברשימה לכנסת. בימים אלה היא משתדלת שלא להפליג בתיאור חוויות מבית הוריה. לפני הפריימריס ב-1996, שבהם הוצבה במקום ה-36 והלא ריאלי ברשימה לכנסת, היא סיפרה בראיון למיכל קפרא מ"מעריב": "החוויה שלי כילדה היתה ללכת למעוז בית"ר, ואנשים מבוגרים קוראים לי פאשיסטית. כבר בבית הספר היסודי, כשלימדו אותנו על בן גוריון, היה בי צורך לדרוש להעלות את הסזון ואלטלנה. בגיל צעיר הייתי מלווה את אבי כשנסע להרצות בקיבוצים בערבי תרבות, יחד עם יצחק שמיר ומאירקה פעיל. גדלתי כמובן על סיפורים כיצד אבא ברח מכלא עכו וכיצד אמא ברחה מבית לחם על ידי הזרקת חלב לדם, שיצר סימפטומים של אפנדיציט, ובשעה שעמדו לנתח אותה ברחה מחדר הניתוח. אבל כל זה על רקע הוויית חיים של ילדה תל אביבית נורמלית". התיאור הזה אולי מסביר חלק מהשקפת העולם של שרת המשפטים, שהיתה בין מובילי התומכים בהתנתקות: הילדה התל אביבית שגדלה בבית בית"רי, נסיכת ליכוד שלפי השקפת עולמה משנתו של ז'בוטינסקי אינה סותרת פרידה מחלקי ארץ ישראל.
