מאמר מעניין

[אתאיסט עם ציציות]

מאמר מעניין

במוסף ספרים של הארץ היום

 

[דער_רוסישער]

אתאיסטוש, א ריזיקע יישר-כוח!

שפתיים ישק

. אבל אותו הדבר הוא גם קושי. כמה פעמים נאלצתי להסביר את עצמי בשיחה עם אדם חילוני מעיקריה? וכמה פעמים נאלצתי להשלים עם העובדה שגם אם אסביר לו את המושגים שבהלקחם בחשבון יכול להיות מובן מה שאמרתי- את הדבר האמתי הוא יפספס? צרותיי יכלו והמה לא יכלו. ובקשר לקטע המובא שם כדוגמא: שספו את גרוני, אני מעריץ את עובדיה יוסף על האיסור לחטט באף בשבת. אני מעריץ את אריאל זילבר על השתלחותו בהומוסקסואלים. אני מעריץ את החבר´ה ששכרו את החשפנית במלון בפולין. הגם שעובדיה יוסף תמהוני, כי מעל במה ובמיקרופון לא מדברים על חיטוט באף, אריאל זילבר מנייק מזדיין, כי באותה מידה אפשר להשתלח, למשל, בזמרים, ומה רע בהומוסקסואליות והתיכוניסטים ההם הם חסרי מצפון. את מעשי שלושתם לא הייתי עושה, על שלושתם אני חולק ואת שלושתם אני מעריץ. על העוז. איך להסביר את זה? טאבוני

 

[אתאיסט עם ציציות]

עוד משהו יפה שראיתי עכשיו

כשהייתי קטן אהבתי מאד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל. במשך ההופעה הציג הייצור הענקי הזה את כישוריו. בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה. למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה ברור לי לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך את היתד הקטנה מהאדמה ולברוח. התעלומה ברורה: מה מחזיק אותו שם? כשהייתי בן חמש או שש, עדיין סמכתי על חכמתם של המבוגרים, שלשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף. שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו? לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית. עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו מספיק חכם, שידע את התשובה: "הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאד." עצמתי עיניים ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד... אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר, אבל לשווא! היתד הייתה חזקה ממנו. אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכך גם ביום שאחרי ובזה שאחריו. עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו. מוסר השכל (לא לפילים בלבד) הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול. הוא זוכר את אי היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד. הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו. הוא אף פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש... כתב: חורחה דמיאן, סופר ארגנטינאי

 

[adam222]

אהבתי... ../images/Emo45.gif

 

[yariv~2]

חזק!... (ישר למידפסת ../images/Emo13.gif)

 

[כופר עם שטריימל]

מוסר השכל

אני הייתי לומד מכך מוסר השכל נוסף, רוב מי שגדל כחרדי אפילו לא מבחין כשגדל שאפשר פשוט לעשות פו.... וכל הבנין נופל כי הכל בסך הכל רוח ואוירה וכל הבנין עשוי מקרטון פתאום כשאתה שואל את עצמך למה בעצם לא לעשות ככה ולמה לא לעשות אחרת אתה מגלה שאכן אפשר לחשוב ולעשות אחרת אבל בישיבה כמובן לא יתנו לך לחשוב על זה רק יספרו לך את הסיפור על ר´ משה פיינשטיין שפעם כשגמר להתפלל שמו"ע והיה צריך ללכת לפגישה דחופה אבל מאחוריו עמד מי שהוא שהיה באמצע התפילה, אז הוא אמר לעסקנים שזרזו אותו, מצטער אני לא יכול ללכת יש כאן קיר (כי אסור לעבור לפני המתפלל), אנו החוזרים בשאלה רק צריך לעשות פוווווו לכיון הקיר והוא יתמוטט כי זה בסך הכל קיר מקרטון, אז בהצלחה.

 

[אלברטרג]

מרתק!!!../images/Emo45.gif