מאמר: מעשיות הכבלים לרמקולים

[מיכאל לנג]

מאמר: מעשיות הכבלים לרמקולים

שלום
להל"ן מאמר שכתבתי בנושא כבילה לרמקולים. להנאתכם ושימושכם.
המאמר פורסם באתר DTOWN וזכה להתקפה רבתי מצד הקבועים שם ולתגובות
מגוונות.

המאמר נכתב בעקבות בניית כבלים לחבר, שהתחדש בהגברה.
מצורפות תמונות של הכבלים שיצרתי.

 

[אריאל אריאלי]

מיכאל,יודע מה הבעיה איתך? אתה מנסה להתווכח עם אנשים מאמינים!

מתי, מיכאל, פגשת אדם דתי, המאמין במציאותו של אלוהים, שניתן לשכנע אותו כי אין דבר כזה אלוהים?
ממתי ההגיון יכול לשכנה מאמין וודו?
המאמר שכתבת, ללא ספק, מקיף ומסביר יפה מאד את הנושא, אך הוא יכול לשכנע אותי, אותך או כל מי שעולם הפיזיקה מדבר אליו.
נסה לשכנע את אריה גור......
ואגב כך, קראתי לא מזמן, מאמר מאד מענין בנושא DF (מקדם השיכוך). אני תמיד חשבתי כי ה-DF בעיקר מציין את השליטה של המגבר בתנועת הממברנה של הרמקול והתגברותו על התהודה העצמית של הרמקול, אבל, במאמר נאמר כי (ואני די נוטה להסכים עם כך) שעיקר החשיבות של ה-DF זה דוקא ביטול שינוי ההתנגדות (עכבה) של הרמקול בתדירויות שונות. בעצם, DF גבוה, מציין עכבת מוצא נמוכה של המגבר וככל שעכבת המוצא של המגבר נמוכה יותר, ניתן לראות את המגבר, כ"מקור מתח אידאלי", כזה שהתנגדות המוצא שלו שואפת לאפס. ומגבר שהתנגדות המוצא שלו שואפת לאפס תמיד יוצא את אותו המתח לעומס בלי חשיבות לערכה של התנגדות העומס!
ומדוע אני אומר כי נושא השליטה או ההתגברות על התהודה העצמית של הממברנה היא רק במקום שני? כי בעצם השליטה על התנודה של הממברה היא "העמסת" המתח הנוצר בסליל הרמקול עקב המשך התנועה של הממברנה לאחר שהזרם היוצא מהמגבר פסק. ואז, ככל שהתנגדות המוצא של המגבר נמוכה יותר, הזרם שיזרום דרכה יגדל, ההספק המתפתח בה יגדל ובכך האנרגיה "תישרף" מהר יותר. אבל, בפועל, הרי שבמעגל השיכוך מתחברים גם חוטי הרמקול וגם התנגדות הסליל! המשמעות של הקטנת התנגדות היציאה של המגבר, המחוברת בטור עם אלו - זניחה.
מקווה כי הובנתי.
אריאל אריאלי

 

[אריאל אריאלי]

אגב. איחולם על המינוי החדש!

 

[מיכאל לנג]

תודה

שלום
ההסבר נחמד אבל לא מציאותי.
המוצא של המגבר לא מתנהג כגל מרובע: פולס מתח/זרם ואח"כ חזרה למצב של אפס מתח/זרם. מדובר בגל סינוס רציף...
גרוע מרצון הממברנה להמשיך מהאנרציה, הוא המתח הנגדי (חוק לנץ) שהוא מחזיר למגבר, זהה בעוצמתו למוצא המגבר והפוך במגמתו.
התיחסות ל-DF מבחינת ההבנה, שוווה למומנט במנוע, בעוד שההספק (ב-Watt) משתווה לכ"ס. מנוע עם הרבה כ"ס ובלי מומנט לא מעיץ! וכנ"ל, לא בולם את הרכב במורד.
שתי הנתונים: העכבת של הרמקול והתנגדות המוצא של המגבר (DF) נתונים.
אפשר לבחור רמקול עם עכבת יותר נוחה (לינארית בתדר ב-8 אוהם), או מגבר
עם DF נפלא (מאות, ולא בגלל משוב!) עם יכולות להכפלת זרם בחצי עכבת של העומס.
הדיון על הכבל ולא עליהם. גם קטע החיווט במגבר או ברמקול בין ההדקים לקרוס והלאה, לא בדיון.

חבל שהעלת את אריה גור. הוא אכן ניסה...בעיקר לשנות את הנושא. הוא לא מבין בחלק הטכני ולכן הדיונים האילו לא עבורו. לא באתי לשכנע איש. באתי להציע אפשרות להסביר ממה נובע ההבדל בין כבלי רמקולים (בצליל) ע"פ קשר פיסיקאלי מדיד.

 

[מ ש ה 53]

איחולים לכניסתך לנעלי הניהול ומספר שאלות ואולי הערות
(מטופשות)...
1. כתבה יפה והאמת שלא ממש הבנתי ממנה הרבה. איני פיזיקאי כזה גדול, ו... נפלתי.
אבל...
2. דיברת על הזנבון ועל התנגדותו הגבוהה יחסית לכבל עצמו.
אז... מה יקרה, אם נפתח את טבלת ההולכה של יסודות שונים, ונבחר בכבל בעל
התנגדות הולכה טובה יותר מזו של הנחושת בעבור אותו זנבון? אני מניח, שגם אם
יהיה מדובר במתכת יקרה, הרי שאורכו של הזנבון אינו רב, ולכן אפשר לבחור גם
במתכת יקרה לצורך זה, מבלי שהמחיר הכללי ישתנה בצורה מזעזעת.
3. משהו כאן מעיק עלי במיוחד...
אתה מדבר על כבל שזור? אתה מדבר על כבל מנחושת? אז מה רע ללכת לחנות
לחומרי חשמל, ולקנות כבל שזור מנחושת, בעל שטח חתך של 6 ממ"ר?
קנה כמה מטרים של כבל חום וכמה מטרים של כבל כחול, והנה לך 2 כבלים
נפרדים, בעלי בידוד טוב במחיר של כ-3 ש"ח למטר (כשמדובר ברכישה של מטרים בודדים).
או שמא מדובר בסיבים דקיקים בהרבה מהסיבים שנמצא בכבלים שהזכרתי?
או שמא מדובר בנחושת "נקיה" יותר מהנחושת שבכבל הנ"ל?
4. ועוד שאלה שתמיד הציקה לי... בכל ארגז רמקולים המכיל מספר יחידות, יש
מעגל סינון (קרוסאובר). מעגל הסינון הזה "חותך" את הספקטרום בנקודות מסוימות.
מי מפצה על כך וכיצד? האם נגזר עלינו לוותר על מספר תדרים לטובת החלוקה?
ואם הכינורות (או הצ'לים) ניגנו דווקא דו דיאז (סתאם לצורך ההמחשה) בפיאנו?
אז מה? לא נשמע אותו בכלל?
תודה מראש על ההתייחסות.

 

[EB10000]

כולם משום מה שוכחים שמודל של רמקול זו לא עכבה ליניארית!

שלום

רמקול זה מנוע חשמלי לכל דבר! רק במקום להפיק תנועה סיבובית, הוא מפיק תנועה הרמונית\ליניארית. הסליל (VOICE COIL) מוזן מקור מתח (המגבר) דרך רשת RLC (הקרוסאובר), והוא מייצר שדה מגנטי שמבצע אינטראקציה עם המגנט הקבוע. הסליל מניע את הממברנה, זאת נמצאת בתוך תיבת תהודה עם לחץ אוויר שמשתנה עם התנועה ומפעיל כוח נגדי תנועה. הסליל שנע בשדה המגנטי מייצר כא"מ נגדי משלו שפועל בכדי לרסן את הזרם שהמגבר מייצר. העכבה השקולה היא פשוט היחס בין מתח המגבר במבוא לבין הזרם בפועל של המגבר במוצא שלו. היא תלויה לא רק בתדר האות, אלא גם בעוצמתו - הספק המגבר באותו הרגע. הספק גבוה = יותר תנודות ולכן גם מתח נגדי גדול. באופן ממוצע נכון שהעכבה נשארת קבועה סביב ערך ממוצע, כי מצד שני יש יותר זרם וגם יותר כא"מ נגדי, אבל היחס בין מתח לזרם = עכבה אינו קבוע, ומשתנה בהתאם לנקודת העבודה וכמובן התדר.

עקומת יחס מתח-זרם (עכבה) במתח של 10 וולט תראה שונה מאשר במתח של 100 וולט - משמעה הרמקול הוא עומס לא ליניארי. לגרף עכבה-תדר יש נקודות שיא ושפל ופיתול שמייצגות תדרי תהודה בגלל הקרוסאובר ואב בעיקר בגלל תהודה אקוסטית של התיבה... ובכלל, תחום תדרים זה לא המשתנה היחיד החשוב ברמקול, גם מהירות התגובה חשוב. בזמן שינוי באות (טרנזיאנט), הרמקול צריך להגיב כמה שיותר מהר, אך ללא תגובת יתר.

אגב רמקול שתוכנן תוך התחשבות בכל האילוצים להעיל הוא ה infinity irs. שם לאלמנטים הוסיפו סנסורים למדידת תאוצה, ומגבר הספק מובנה עם משוב בחוג סגור לקבלת רמקול סרבו, ממש כמו מנוע סרבו. התוצאות היו ממש טובות. חבל שלא מייצרים רמקולים כאלו היום...

http://www.theabsolutesound.com/articles/tas-legacy-the-infinity-reference-standard-irs-loudspeaker/

 

[מיכאל לנג]

ה-irs נדמה לי תומחרו ב-100K$ והכילו 4 יח' רמקולים

שלום
פלוס 6 מגברי הספק ועוד 2 יח' קרוס...
ה-KEF מסידרת ה-10X.A היו לינאריים, אז נזקקו ליח' Boost לבאס שנקראה Kube. משהו דומה ל-Bose 901.
ובכל זאת, חזרה לנושא המדובר:
1. הרמקול הוא עובדה נתונה. ומאחר ולא ניתן להתעסק מחדש במרכיבים שלו כמו הקרוס, או החיווט הפנימי (רצוי שלא) הוא יחידה סגורה מבחינת המאמר.
2. כך גם המגבר הספק.
בהינתן כבל, שהוא מוליך נחושת בעל נתוני אורך (L) ושטח חתך (S) מה מכל זה
משפיע על הצליל (והוא משפיע!)?
זה לא היכולת להעביר זרם, מפני שהטבלה מאפשרת לכבל יחסית דק, להעביר יותר זרם ממה שהמגבר מסוגל לספק. וזה לא קיבול או השראות, מאחר וההתנגדות כ"כ נמוכה, שבכל נוסחה שתכניס אותם (RC וכו') ה=R>0 מרוקן אותו מתוכן. למיטב הבנתי, זה הקשר בין ההתנגדות הטורית של הכבל ל-DF של המגבר. והרי ה-DF זה בדיוק ה-Control של המגבר על הרמקול (הסליל בעיקר).

 

[EB10000]

רמקולי ג'נסיס - IRS מודל 2016

מתברר שהמהנדס של אינפיניתי לשעבר הקים חברה חדשה בשם ג'נסיס ולקח איתו את הזכויות ל IRS מחברת הרמן קרדון שרכשה והרסה לחלוטין את אינפיניטי:

https://www.youtube.com/watch?v=EM-11EX__HA

https://www.youtube.com/watch?v=Cm-kJkxYrJk

https://www.youtube.com/watch?v=gNbM-RnMY_U

 

[Ron W]

תנסה להפעיל מנוע AC במגבר אודיו - הלך עליו

ההיגב במנוע אמיתי כולל מעבר בין קטבים שיוצרים
היגב חזק לכן בקרה למנוע דורשת מעגל עם יכולות שונות לגמרי.
מנגד תכנון המסננת ברמקול משתדלים לאזן את עקומת ההתנגדות
לגבי חוסר הלינאריות ברמקול משתמשים בקפיץ - אותה טבעת
קונצרטינה בין הממברנה לגוף הרמקול שמפעילה חיכוך אחיד
כדי לתת יציבות ולרסן השפעות שציינת. ליח' באס לתיבה סגורה
קפיץ חזק יותר לאיזון התופעה.

 

[Ron W]

מצטרף למברכים

והתיחסות לעכבת הכבלים

ההתיחסות לכבל כנגד טהור מחטיאה את התאוריה לפחות
שכן יש השראה שאמנם בתחום האודיו זניחה מאוד
וכן קיבול שאף הוא לא רלוונטי ביחס לעכבת הרמקול עצמו ותחום התדר
שני הפרמטרים האלו גדלים כמו ההתנגדות ככל שהכבל מתארך.
בכבלים יקרים שותלים רשת שמשפיעה על העכבה כמו מסננת.
תפקידה לאזן ולרסן, בעיקר יציאת מגבר נטול ריסון בדרגת מוצא,
גמו המגברים "האהובים עליך" של naim ללא רשת זובל, אותו קבל
ונגד טורי במקביל למוצא. ברוב במגברים גם סליל טורי למוצא שמיועד
למנוע ריטוט הרסני בתדר גבוה שנובע ממבנה המגבר והמשוב ביחס
לעכבת המוצא. כל מגבר עלול "להסתבך" עם עומס בעייתי במיוחד ריאקטיבי
שמחזיר לו זרמים ומתחים הפוכים או נותן לו קונטרה מעבר ליכולת הספיגה...
ברוב כמעט מוחלט של המגברים אין צורך באזון העכבה דרך הכבל
להוציא כאמור ה naim אבל רצוי לדעתי ששני המוליכים יונחו במקביל כדי ליצור
עומס קיבולי נתון ולא זרוקים בנפרד.

 

[מיכאל לנג]

לא הבנתי את "המגברים "האהובים עליך" של naim"

שלום
לא הבאתי מעולם חיבה למותג הנ"ל או מוצריו (וגם לא להפך, במובן סלידה).
מי שבזמנו היה גורו שלהם היה אריה גור, ועוד חבר שלא גלש פה.
הרתיעה שלי מ-naim מגיע בעיקר מהעיצוב, המחיר (

) והחיבורי DIN הלא
סטנדרטיים בתעשיית השמע הביתית.
דווקא מהחבר השני, הבנתי ש-naim גם מספקים כבל רמקול (!) ואף נוקבים באורך מינימאלי! מה שמעלה כמה סימני שאלה...שאתה מנסה להסביר לנו כאן.
תודה.
אולי בעתיד, נראה מגברי הספק עם זוג חוטי Sense כמו בספקי כוח...אם כי, אם זה לא קרה עד עכשיו, זה אולי כבר לא יקרה.
בכל מקרה, המגבר כיחידה, הוא מוצר מוגמר וסגור. לנו רק נותר לחבר בינו ולרמקול (שגם הוא מוצר מוגמר וסגור) כבל.
לאחר שבחרנו רמקול ע"פ הצליל שנשמע לנו עדיף עP רמקולים אחרים, ובחרנו מגבר, שנשמע עדיף עם אותו רמקול, או שהיה טוב די צוכו מבחינת הנתונים, או גם וגם, נותר כבל הרמקול, שעד כה לא היה כ"כ מושג למה הוא משפיע ואיך,
ומה המידה (אורך, שטח חתך וכו') שמשפיע על השפעתו על הצליל.

 

[Ron W]

זה היה בציניות מאותם שרשורים..

לגבי sense זה דוקא קיים לפחות בשני מגברים שזכורים לי
אבל לא על הכבל עצמו אלא על נגד פנימי בערך נמוך 0.1 מהאדמה
למוצא הרמקול (-). המשוב מסונן עבור הבאס ומוזן לכניסת המגבר.
ל nad היה מגבר עם אופציה כזו speaker lead cpmpensation
SLC וגם מצאתי בסכימה של רמקול אקטיבי Genelec במגבר ליח' הבאס.
נאד מסבירים את הצורך במאפיין הסליל של הרמקול לעומת התנגדות הכבל.
בכך ניתן לשפר את ה damping factor על התנגדות כבל של כ 0.5 אוהם.

 

[מיכאל לנג]

DF ומשוב

שלום
ניתן להשיג את הנתון (DF) ע"י 2 גישות תכן:
1. התנגדות מוצא אמיתית נמוכה של דרגת ההספק.
2. משוב חזק.
בד"כ השני נשמע פחות טוב. בתקופתו ROTEL עשו זאת ומגבר של שום וכלום עם 70W התהדר ב-DF של 200! ואחיו הגדול הגיע ל-DF של 1,000!
שניהם נשמעו די רע, יחסית למגבר "איכותי" עם DF של 150 למשל.
חלק מהתכנים התהדרו בתכן "ללא משוב שלילי".
מה גם שה-DF נמדד (ע"פ תקן) ב-1KHZ ולא בכל תחום השמע...

לגבי הצידוד ב-naim, היה לחברה משווק מעולה בארץ, ושמו נדמה לי היה אילן.
הוא הצליח לנטוע את נאמנות המותג וגם את המנטרות של החברה בקרב קבוצה לא מבוטלת של לקוחות. חלקם, שהבינו ידעו לספר אותם. חלקם, שלא מבינים עד היום, רק חזרו על המילים, מבלי להבין את המשמעות. אם זה naim זה בטח טוב.

הפריעו לי כאמור כמה דברים במוצרי naim:
1. המחיר היה גבוהה יחסית לתמורה שלהם. וביחס למתחרים.
2. העיצוב שלהם לא היה לטעמי.
3. naim כבלו שנים את הממשק בין הרכיבים עם חיבורי DIN לא תקניים.
נכון שהיו כבלים מתאמים, כולל של naim להעביר מ-DIN ל-RCA, אבל בכל זאת.
העולם נפרד מה-DIN בשנות ה-70, וכולם עברו ל-RCA.
לדעתי, המחבר DIN מזכיר קצת את ה-XLR וזה היה גימיק. למיטב ידיעתי, יש כיום ל-naim גם ציוד עם יציאות/כניסות תקניות של RCA.