מאמר מצוין, כדרכו, של דוד אסף על

[חייםלוי]

מאמר מצוין, כדרכו, של דוד אסף על

השיר אויפן וועג שטייט א בוים
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2014/04/blog-post_25.html

 

[בן אהרון]

מה שהפריע לי במאמר

זה הפתיח, שהשיר: "אויפן וועג שטייט א בוים"
מזוהה עם השואה...

השיר הזה של מאנגר, בעיני לפחות, הכי פחות מזוהה עם השואה.
ישנו שיר אחר של מאנגר, " אונטער די חורבות פון פוילן"
אשר הכי מזוהה, עם השואה.

אבל מי אני שאתווכח עם פרופ' דוד אסף ?
אמר אמר ...

כנראה, שאם השיר נכתב ביידיש, זה מספיק כדי לקבוע,
שזהו שיר שואה...

 

[חייםלוי]

זה באמת היה לי מוזר. השיר לא מזוהה עם השואה

השיר המזוהה ביותר עם השואה שנכתב לפניה הוא, כמובן, ס'ברענט של גבירטיג.
דווקא דוד אסף מכיר שירי יידיש ובמיוחד של מאנגר, אותם גם תרגם לעברית אבל פה הוא שגה.

 

[דוד אסף]

תודה על הפרגון ועל הביקורת...

אבל עם כל הכבוד, הרי כתבתי בפירוש שהשיר נכתב ב-1938, עוד לפני השואה. ומה לעשות שהשיר מזוהה עם השואה לא על ידִי, אלא בתודעה הציבורית - עובדה שהביצוע הראשון שהבאתי לקוח מטקס הפתיחה הרשמי של אירועי יום השואה ביד ושם. לא נדרשתי לשאלה מהו השיר 'הכי מזוהה' עם השואה, אבל לא לחברי פורום זה אני צריך לספר ששירו של געבירטיג ס'ברענט נכתב גם הוא ב-1938, בקשר לפוגרום בפשיטיק, וגם הוא לא קשור לשואה. אבל גם כאן - הזיכרון הקולקטיבי קישר אותו - ובצדק - לשואה.

 

[ציקימינגו 2]

קראתי.מאד מעניין והערה בשולי השיר.

נדהמתי מהמילים בשיר "אום גאטעס ווילן"
או בעברית "אם ירצה השם"
זו גרמנית טהורה.אין באמירה זו
אפילו שמץ של יידיש.
ואולי אני טועה כמו שקורה לי לאחרונה.

צ'י

 

[בן אהרון]

ביד ושם גם לא שאלו אותי ...

לא כל שיר, שנכתב ביידיש הוא שיר שואה.

 

[בן אהרון]

נעם אום גאטעס ווילן... צ'י

"עשה כרצון האל " זאת יידיש כהילכתה,
ישנם ניבים ביידיש הקרובים לגרמנית.

 

[ציקימינגו 2]

אום גאטעס ווילן.בגרמנית.פרושה .אזהרה.

כמו "שלא נדע" או"רק לא זה".

צ'י

 

[בן אהרון]

גם ביידיש

אבל המשפט הוא : נעם אום גאטעס ווילן
ולכן המשמעות היא כפי שכתבתי.

 

[ציקימינגו 2]

בן תרשה לי להוסיף

נעם אום גאטעס ווילן.
אם לדייק.התרגום לרעיון
"קח למען השם."

צ'י

 

[בן אהרון]

זאל זיין אזוי

 

[חייםלוי]

ברוך הבא לפורומנו

נכון ששירו של גבירטיג נכתב לפני השואה ומזוהה אתה, לדעתי בצדק. לא ידעתי ולא שמעתי שהשיר אויפן וועג שטייט א בוים מקושר בתודעה הציבורית לשואה. מבחינתי קישרתי אותו תמיד להשכלה ולרצון להשתחרר מעולם המסורת. אני לא רואה בו שום דבר שיכול להתקשר לשואה, בניגוד לשירו של גבירטיג שמדבר, במקור, על פוגרום. אבל יכול להיות שאני טועה וניתן להבין מהשיר שיש בו תחושה מקדימה לשואה.

 

[דוד אסף]

ברוכים הנמצאים

הייתי מעדיף לנהל את הדיון הזה בפוסט על השיר בבלוג שלי...

מכל מקום, דרך הרוח מי יידע? עובדה היא שבטקסים שונים ליום השואה - ולא רק ביד ושם! - מושר שיר זה.

אולי בגלל הנעימה המלנכולית, אולי בגלל האמא הנפרדת מבנה, שנתפסת כמעין אלגוריה.

 

[בן אהרון]

החשש שלי...

בעקבות השיח כאן, שמי שמייחס את השיר הזה לשואה, יטען ויאמר :
הנה, גם פרופסור דוד אסף סבור כך...
מה שיכול להתפס כמתן לגטימציה בדיעבד לסברה הזאת.

המלים שכתב איציק מאנגר ברורות לגמרי.
מהתלת ילדות ולא יותר מכך.

מאנגר, כשהוא רצה לכתוב על תחושותיו
בעקבות החורבן, ידע לכתוב זאת כמו שרק הוא ידע.