מאמר על שינוי המטען הרגשי של זכרון

[fannyd]

מאמר על שינוי המטען הרגשי של זכרון

"ד"ר דניאלה שילר, מחוקרי הרגשות המובילים בעולם, משנה את הזיכרונות האנושיים. היא הייתה הראשונה שהצליחה לשנות את המטען הרגשי של זיכרון, וכעת מפתחת שיטה להתמודדות עם פחדים. אבל בראיון למוסף כלכליסט היא מודה שלפעמים עדיף להדחיק, כמו אביה ניצול השואה ."

 

[China8]

תודה על הבאת הכתבה, מאד מעניין

 

[fannyd]

 

[בהתחדשות3]

כתבה מעניינת ולא פחות ממנה דר' שילר. תודה.

 

[חייכנית2]

מה שאותי מעניין...

פאני,זה למה הבאת את זה לכאן.
כי זה משרטט אפשרות לנטרל זכרונות קשים מהעבר שלפני האימוץ?
כי זה מדבר בזכות ההדחקה של זכרונות כאלה?

אגב,המושג של ,הדחקה בשירות הבריאות" מקובל וידוע מזמן.

 

[fannyd]

בגלל כל הסיבות שציינת

אצלנו יש את הספר של הבנות ובו סיפורים שכתבתי, חלקם על קורותינו כמשפחה וחלקם על הדרך בה היא נבנתה. משיחות עם הבנות כעבור שנים הסתבר שהזיכרון שלהן נבנה מהסיפורים הללו.

 

[חייכנית2]

אני חושבת שזה יותר מסובך

זכרונות שעוברים תהליך של הדחקה, או שאותם נטען בכתבה שניתן לנטרל הם זיכרונות מילוליים.
אבל ישנם גם זיכרונות מהזמן שלפני שהיתה המלה. זכרונות חווייתיים ,שעלולים לעלות שוב בהצפה בהינתן ריחות מסוייים,מראות של פנים מסויימות,קולות מסויימים ....כלומר הזכרונות הללו בעצם קשורים במערכת החושים.לא הכל ניתן לנטרל,לא על הכל ניתן לעשות מניפולציות כאלה ואחרות.החלק הפרה-אימוצי תמיד הולך איתם.
אבל בוודאי שדיבור וסיפור אוהב של אמא סביב הפגישה הגורלית לתמיד הוא חשוב ביותר.

 

[fannyd]

באמת לא יודעת מה להגיד לך

עד היום לא נתקלנו בדברים עליהם את מדברת. אולי אם באחד הימים יגיעו לבית ילדים ממנו באו זה יקרה, אבל אולי גם לא. כיום כל הזיכרונות החווייתיים הם מתקופת פוסט אימוץ בלבד. הספר שכתבתי לבנותיי אינו סביב הפגישה הגורלית אלא בפירוש בניית רצף זיכרון ובדיעבד הסתבר שהוא מילא תפקיד מאד חשוב. אגב, הבנות דחו כל ספר אימוץ כמו קוקו ודומיו. הן התחברו רק לספר שכתבתי.

 

[חייכנית2]

בטוח שהספר שלך

הכי בעולם בשבילן.