מאמר קליל ושבירת טאבו

[חייכנית2]

מאמר קליל ושבירת טאבו

הטאבו קשור לניק שנשמר בדרך כלל כסוד שב"כ. .

והחלטתי לשבור אותו ,ולהגיד שאני בעצם יונית ,
ושהיות ויושבי הפורום הזה ,שאני קוראת וכותבת בו זמן לא מבוטל הם על פי רב הורים לילדים לפני גיל התבגרות - החלטתי להביא פה לינק למאמרון רלוונטי [עם דוגמאות] ,שכתבתי ופורסם בימים האחרונים באתר 'טנא' על השפעת דיבור ההורים על תפיסת הילדים.
מוזמנים לקרוא,מקווה שיעורר עניין ..

http://www.tenne.org.il/שפה-ותפיסה/

 

[חייכנית2]

הערה- פורסם כמאמר להורים,לא לאקדמיה.

 

[KallaGLP]

קראתי, נכון וחשוב.

גם אותי מדהים לפעמים לשמוע איך הורים מדברים עם ילדיהם, כאילו הם (ההורים) משרתים בשירות אדוניהם. מכנים את הילדים בפניהם נסיכים ונסיכות או כינויים בעלי השתמעות דומה, פונים בנימה מתיילדת ומתחנפת, וכו'. למה שהילד לא יחשוב שהוא אדון העולם ושהכל סובב סביבו? למה שיהיה מודע לצרכיהם של אנשים אחרים, כולל של בני משפחתו? יש כאלה שהתמזל מזלם וזכו לילדים עדיני נפש ורגישים שאינם מושפעים יותר מדי מדיבור כזה ומפינוק יתר בכלל, אך ילדים רבים גדלים להיות יותר מדי אנוכיים ומרוכזים בעצמם, ולא רוצים או מוכנים להבין את המילה "לא". ברור שלא כל הדברים בשליטתנו ותלויים בנו, ויש ילדים שגדלים להיות בני אדם נהדרים למרות חינוך קלוקל ויש שיוצאים לא משהו למרות חינוך מושקע ומודע. ברור גם שאף אם אנחנו משתדלים, איננו מושלמים ועושים טעויות לפעמים. אך אם לפחות אנחנו עושים מצידנו את המאמץ לחנך את ילדינו כראוי, סיכויי ההצלחה בכל זאת עולים.

 

[חייכנית2]

בפייסבוק הייתי מסמנת ביג לייק

תודה קאלה.

תראי ,לאורך השנים,וגם את צברת פה ותק נדמה לי שאפילו גדול משלי,הרבה הורים שדיברו פה על ילדיהם כינו אותם "נסיך" "נסיכה" "אוצר" "אוצרית". מובן שחלק מזה מבטא את הצורך לתת כינוי כלשהוא מבלי לחשוף את השם האמיתי,אבל חלק אחר...קשור בשמחה העצומה להפוך להורים כאשר אצל רובנו [את מחוץ לאמירה זו] זו היתה אלטרנטיבת המימוש החידה וחיכינו לה זמן רב מאד . ההמתנה עוד יותר רבה כאשר מכלילים גם את הזמן שהלך על אכזבות מתוצאות שליליות של טיפולי פוריות.בקיצור- אפשר להבין את המוטיבציה ההורית לגבי ה'אוצר' שהגיע סופסוף ,אלא ש[אם זה מבטא יחס שלא רק על הכתב] -על הילדים זה יכול להיות כבד מדי ואף מקלקל מדי כפי שעולה גם מדברייך.

 

[KallaGLP]

לא כל מה שאומרים על ילדים בהכרח אומרים גם לילדים

אבל גם אם כן, זה כמובן לא שחור לבן ועניין של מינון ושל הרבה גורמים שמצטרפים יחד. אם הורה מכנה את בתו נסיכה, אך מחנך אותה שלא פירושו לא או שצריך לעזור בבית, למשל, אז אין עם זה בעיה. אני התכוונתי יותר ברמת העקרון, כשכל ההתנהגות ההורית מתאפיינת בניסיון להתחנף לילדים ולוותר להם בכל. ברור שיש ניואנסים ושילובים שונים שבהם מחנכים את הילדים, שקשורים גם בנסיבות השונות של כל משפחה ובאופי השונה של הנפשות הפועלות, וזה טבעי ובסדר. הכל כאמור עניין של מינון, של הליכה לקיצוניות שבה עוטפים את הילד בצמר גפן מכל הכיוונים, מפנקים בצורה מוגזמת ולא מלמדים גבולות בצורה ברורה, בין אם אלה גבולות בין הילד להורה, כמו שציינת, או גבולות של מה מותר ומה אסור. ברור שהרבה פעמים זה נעשה מאהבה, ואהבה זה הדבר הבסיסי והחשוב ביותר שהורה יכול להעניק לילדו, אך לא כל מה שנעשה מאהבה בהכרח נעשה גם בצורה הנכונה ביותר. לפעמים אהבה מתבטאת דווקא בזה שמתעמתים ומתעקשים ולא מוותרים, אף על פי שזה יותר קשה.

 

[fatfat]

מאמר מעניין וחשוב

ואפרופו שימוש בשפה כזו, בחופש סוכות האחרון היינו אצל אמי. ביום האחרון לשהותינו הקטנה שאלה: מאמי באיזה שעה נוסעים הביתה. עניתי: כשנגמור לתלות כביסה ולהוריד את האשפה - תפקידים שבאחריותן. ואז נשלח לאוויר: כשנגמור? כשתגמרו! בטון ציני.

 

[חייכנית2]

חמודה וחכמה