tabula rasa
New member
מאמר של דוד בנימין על ג'יו ג'יטסו
המשולש והלוחם האם הבחנתם בעובדה שאת רוב סמלי הג'יו ג'יטסו הברזילאי מעטר המשולש? איזו משמעות מסמלת תופעה זו? האם צורה הנדסית זו מהוה רק מסגרת אסתטית לסמל או שיש לה משמעות ברובד עמוק יותר? במאמר זה אנסה להתיחס ולבחון את הקשר בין המשולש ללוחם ומתוך כך את המשמעות העמוקה הצפונה המשולש. למשולש ישנם שלושה קודקודים. שלושה כנגד שלוש תכונות המרכיבות את הלוחם. תכונות השזורות אחת בשניה ואשר על פי מידתם ביחד הם מרכיבות את מצעו הבסיסי של הלוחם. התכונה הראשונה אותה נבחן היא הגוף. הגוף הוא מכלול של יכולות פיזיות של הלוחם, תכונות כגון, כוח, גמישות, זריזות,מבנה גוף, סיבולת שריר או לב ריאה או אפילו את יכולתו של הגוף להשתקם מפציעות. התכונה השנייה אליה נתיחס היא המחשבה. המחשבה כוללת בתוכה את מכלול הטכניקות אותם יודע ויכול הלוחם לבצע בזמן הקרב ובנוסף לכך את האסטרטגיה הספציפית הנדרשת ללוחם בקרב. התכונה השלישית היא הרוח. תכונה זו כוללת מכלול תכונות אופי המלוות את הלוחם בקרב כגון,התמדה, נחישות, אומץ, הרפתקנות, אגרסיה, קור רוח ואפילו הסתגלות והשתקמות נפשית. שלושת התכונות כפי שהוזכר למעלה שזורות אחת בשניה באופן מפרה והכרחי. כיצד? להלן מס' דוגמאות המהוות את הצלעות הקושרות את קדקודי המשולש: הצלע המקשרת בין הגוף והמחשבה, מקשרת בין מכלול הטכניקות והאסטרטגיה שיודע הלוחם לכלי הביצוע של טכניקות אלו. כלי הביצוע הוא הגוף. הגוף מבצע את הטכניקות בתזמון הדורש דיוק, במהירות המתאימה ובכוח הנדרש. ישנם גם טכניקות הדורשות גמישות וזריזות מול טכניקה שתדרוש סיבולת שריר. ומבנה גוף שמאופיין ברגליים קצרות ואשר יקל על הלוחם להשתמש באסטרטגיה וטכניקות של גארד פתוח או חצי גארד מול לוחם בעל רגליים ארוכות שיכול לסגל לעצמו גארד סגור יעיל וחניקת טריאנגל בעזרת רגליו. כך גם יעדיף אדם שמשקלו גדול משל יריבו לנצל זאת ולשים את כובד משקלו על יריבו על ידי התנהלות יותר סטטית ולעומתו יעדיף יריבו הקל להשתמש באסטרטגיה הפוכה של דינאמיות והתחמקות מכובד משקלו של יריבו. דוגמא אחרת מראה את הקשר בין פציעות גופניות של הלוחם להעדפותיו בבחירת הטכניקות אותן הוא יבצע. לדוגמא, לוחם הסובל מבעיות ברכיים יתקשה לסגור גארד לאורך זמן או מאידך לשבת על ברכיו בתוך הגארד לאורך זמן. אם כן ראינו את הקשר ההכרחי בין תכונותיו הגופניות של הלוחם לבחירת האסטרטגיה והטכניקות אותם יעדיף לבצע בקרב. הצלע המקשרת בין הגוף והרוח, קיימת בשל העובדה שגוף יכול לבצע פעולות בהתאם למצב הנפשי והרגשי בו מצוי הלוחם. גוף האדם, בזמן מצוקה או הישרדות מגיב באופנים שונים. האחד, יוצף באדרנלין ויקפא ללא יכולת להזיז את איבריו והשני שנפשו מאומנת לאיום ישתמש באדרנלין לאזור כוחות ולהתמודד. מקור מעניין לקשר זה ניתן למצוא בין דיני המלחמה שמקבלים עליהם בני ישראל בספר דברים, פרשת שופטים פר' יט' פס' ח', "ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו.........". רוח רפה אינה מתאימה לקרב, הגוף לא יוכל לתפקד ברגע האמת. דוגמא אחרת ממחישה את מחשבותיו של הלוחם בזמן הקרב כאשר הוא עייף ופצוע והוא אינו מספיק נחוש הוא מרגיש לפתע ששריריו אינם עומדים במעמסה הוא מאבד את האמונה ביכולתו לנצח ומוותר אם בכניעה ואם בפתיחת קוי ההגנה שלו. הצלע המקשרת בין הרוח למחשבה, מקשרת בין הטכניקות והאסטרטגיה שיבחר בה הלוחם בהתאם לאישיותו ונסיונו הנפשי. כך ניתן לראות לוחמים המעדיפים לקחת סיכונים עם טכניקות וירטאוזיות שמתאימות לאופיים ההרפתקני או לוחמים אשר מאידך יעדיפו להיות שמרנים יותר בלחימתם. דוגמא נוספת ממחישה את אופיו האגרסיבי של הלוחם שישתמש בטכניקות כוחניות או ניתן לומר אפילו פראיות ואשר יוכלו אולי לפרוץ את קו ההגנה של הלוחם, כאשר מאידך יאופיין הלוחם הסבלני בבניית אסטרטגיה לטווח ארוך, בניסיון לפרוץ את קו ההגנה של היריב ברגע של טעות. דוגמא אחרת קשורה בפציעות גופניות שנחרתו ברוחו של הלוחם. לוחם שנפצע, לדוגמא כתוצאה מהטלה כלשהי יחשוש לבצע אותה בקרב. באותו ענין, לוחם שהפסיד או נפצע ממהלך של יריבו בעבר יאתר את המהלך במאגר נסיונו ורוחו היא שתקבע בין פאניקה לתפקוד. לאחר שראינו את הקשר ההכרחי בין שלושת התכונות ברצוני להציג מדרג לתכונות אלו כפי שאני רואה אותו ממבט על של מורה מול תלמיד. במהלך 16 שנות עבודתי כמדריך אומניות לחימה נחשפתי לתלמידים שונים ומגוונים. שונים באופיים, שונים ביכולתם הפיזית או המחשבתית, ולמעשה, כפי שהדגמנו את הקשר למעלה, במכלול התכונות המגבש אותם כתלמיד או כלוחם. היום, מתוך נסיון, אני יודע בוודאות שישנם שתי תכונות אותם לרוב אוכל לפתח והם התכונה הגופנית והתכונה המחשבתית. תמיד אוכל להוסיף לכושרו הגופני של תלמיד, לגמישותו או למהירותו. עד גבול מסוים ישנם כלים רבים אשר בעזרתם אפתח יכולות אלו. כמו כן ביכולתי ללמד את התלמיד טכניקות רבות ואסטרטגיה המתאימה למבנה גופו או אישיותו. אולם קשה שבעתיים לשנות את תכונות אופיו הבסיסיות. יאמר מי שיאמר ששמע על מישהו שהשתנה או חווה שינוי בעצמו, על כך אין חולק, ראוי להזכיר שהפסיכולוגיה המערבית מבקרת היום את התיאוריה על פי פרוייד שאישיותו של האדם מתעצבת בגיל הרך ואחר כך היא חדלה מכך. על פי אריקסון מתנסה האדם במשימות מפתחות עד זקנה. ישנם תיאוריות הגורסות למשל שישנה תושיה נרכשת. אולם מפאת אופיו של האימון שהוא ברובו תרגול גופני. אין למורה את הזמן והכלים האולטימטיביים לתרום לשינוי מהפכני ברוחו של התלמיד. כמובן, הייתי נוכח לשינויים בקרב תלמידים שפחדו מתחרות ולבסוף שברו את מעגל הפחד אחרי השתדלות משותפת שלי ושלהם, אולם לרוב שינויים מהותיים מתרחשים גם בהשפעתם של גורמים פסיכולוגיים חיצוניים. לכן אסכם ענין זה ואומר שקל יותר להביא תלמיד לאליפות כשהוא בא אליך עם מטען נפשי ורוחני משובח וכל שנותר הוא לאמן את התלמיד מבחינה פיזית וטכנית. ובהקשר התחרות, נקודה מענינת שברצוני להציג היא העובדה המדרגית שהרוח תוביל את המתחרה לפני התחרות עוד בשלב האימונים לתחרות, למשל, ההתמדה לנוכח קושי האימון. לאחר מכן, הרוח היא שתוביל את הלוחם בקרב, מתחילתו ועד סופו. ללא אומץ, הלוחם כלל לא יעלה לקרב. וללא נחישות, הוא כלל לא יסיים אותו. הפילוסופיה המזרחית ולא רק היא תמיד טענה שהרוח היא מעל הכל. הגוף מתכלה והרוח היא נצחית. האם ישנו מיצויי רוחני? או שיש צורך באיזון של התכונות ולא במיצויים האבסולוטי? מיהו הלוחם המושלם? בריאיון מתועד שנותן מאסטר הליו גרייסי, ניתן להבין מדבריו שריקסון גרייסי נמצא באיזון הטוב ביותר של שלושת התכונות ולכן כרגע הוא הלוחם הטוב ביותר במשפחה. מי יהיה הלוחם המושלם הבא? אולי אתם? גוף מחשבה ורוח. מה מהם בולט אצליכם יותר ואת מה צריך לפתח יותר. *כל הזכויות שמורות לדוד בנימין, אין להשתמש במאמר זה ולא בחלקים ממנו לשום עניין או צורך ללא קבלת רשות מדוד בנימין עצמו. דוד בנימין, יו"ר rgjjn
המשולש והלוחם האם הבחנתם בעובדה שאת רוב סמלי הג'יו ג'יטסו הברזילאי מעטר המשולש? איזו משמעות מסמלת תופעה זו? האם צורה הנדסית זו מהוה רק מסגרת אסתטית לסמל או שיש לה משמעות ברובד עמוק יותר? במאמר זה אנסה להתיחס ולבחון את הקשר בין המשולש ללוחם ומתוך כך את המשמעות העמוקה הצפונה המשולש. למשולש ישנם שלושה קודקודים. שלושה כנגד שלוש תכונות המרכיבות את הלוחם. תכונות השזורות אחת בשניה ואשר על פי מידתם ביחד הם מרכיבות את מצעו הבסיסי של הלוחם. התכונה הראשונה אותה נבחן היא הגוף. הגוף הוא מכלול של יכולות פיזיות של הלוחם, תכונות כגון, כוח, גמישות, זריזות,מבנה גוף, סיבולת שריר או לב ריאה או אפילו את יכולתו של הגוף להשתקם מפציעות. התכונה השנייה אליה נתיחס היא המחשבה. המחשבה כוללת בתוכה את מכלול הטכניקות אותם יודע ויכול הלוחם לבצע בזמן הקרב ובנוסף לכך את האסטרטגיה הספציפית הנדרשת ללוחם בקרב. התכונה השלישית היא הרוח. תכונה זו כוללת מכלול תכונות אופי המלוות את הלוחם בקרב כגון,התמדה, נחישות, אומץ, הרפתקנות, אגרסיה, קור רוח ואפילו הסתגלות והשתקמות נפשית. שלושת התכונות כפי שהוזכר למעלה שזורות אחת בשניה באופן מפרה והכרחי. כיצד? להלן מס' דוגמאות המהוות את הצלעות הקושרות את קדקודי המשולש: הצלע המקשרת בין הגוף והמחשבה, מקשרת בין מכלול הטכניקות והאסטרטגיה שיודע הלוחם לכלי הביצוע של טכניקות אלו. כלי הביצוע הוא הגוף. הגוף מבצע את הטכניקות בתזמון הדורש דיוק, במהירות המתאימה ובכוח הנדרש. ישנם גם טכניקות הדורשות גמישות וזריזות מול טכניקה שתדרוש סיבולת שריר. ומבנה גוף שמאופיין ברגליים קצרות ואשר יקל על הלוחם להשתמש באסטרטגיה וטכניקות של גארד פתוח או חצי גארד מול לוחם בעל רגליים ארוכות שיכול לסגל לעצמו גארד סגור יעיל וחניקת טריאנגל בעזרת רגליו. כך גם יעדיף אדם שמשקלו גדול משל יריבו לנצל זאת ולשים את כובד משקלו על יריבו על ידי התנהלות יותר סטטית ולעומתו יעדיף יריבו הקל להשתמש באסטרטגיה הפוכה של דינאמיות והתחמקות מכובד משקלו של יריבו. דוגמא אחרת מראה את הקשר בין פציעות גופניות של הלוחם להעדפותיו בבחירת הטכניקות אותן הוא יבצע. לדוגמא, לוחם הסובל מבעיות ברכיים יתקשה לסגור גארד לאורך זמן או מאידך לשבת על ברכיו בתוך הגארד לאורך זמן. אם כן ראינו את הקשר ההכרחי בין תכונותיו הגופניות של הלוחם לבחירת האסטרטגיה והטכניקות אותם יעדיף לבצע בקרב. הצלע המקשרת בין הגוף והרוח, קיימת בשל העובדה שגוף יכול לבצע פעולות בהתאם למצב הנפשי והרגשי בו מצוי הלוחם. גוף האדם, בזמן מצוקה או הישרדות מגיב באופנים שונים. האחד, יוצף באדרנלין ויקפא ללא יכולת להזיז את איבריו והשני שנפשו מאומנת לאיום ישתמש באדרנלין לאזור כוחות ולהתמודד. מקור מעניין לקשר זה ניתן למצוא בין דיני המלחמה שמקבלים עליהם בני ישראל בספר דברים, פרשת שופטים פר' יט' פס' ח', "ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו.........". רוח רפה אינה מתאימה לקרב, הגוף לא יוכל לתפקד ברגע האמת. דוגמא אחרת ממחישה את מחשבותיו של הלוחם בזמן הקרב כאשר הוא עייף ופצוע והוא אינו מספיק נחוש הוא מרגיש לפתע ששריריו אינם עומדים במעמסה הוא מאבד את האמונה ביכולתו לנצח ומוותר אם בכניעה ואם בפתיחת קוי ההגנה שלו. הצלע המקשרת בין הרוח למחשבה, מקשרת בין הטכניקות והאסטרטגיה שיבחר בה הלוחם בהתאם לאישיותו ונסיונו הנפשי. כך ניתן לראות לוחמים המעדיפים לקחת סיכונים עם טכניקות וירטאוזיות שמתאימות לאופיים ההרפתקני או לוחמים אשר מאידך יעדיפו להיות שמרנים יותר בלחימתם. דוגמא נוספת ממחישה את אופיו האגרסיבי של הלוחם שישתמש בטכניקות כוחניות או ניתן לומר אפילו פראיות ואשר יוכלו אולי לפרוץ את קו ההגנה של הלוחם, כאשר מאידך יאופיין הלוחם הסבלני בבניית אסטרטגיה לטווח ארוך, בניסיון לפרוץ את קו ההגנה של היריב ברגע של טעות. דוגמא אחרת קשורה בפציעות גופניות שנחרתו ברוחו של הלוחם. לוחם שנפצע, לדוגמא כתוצאה מהטלה כלשהי יחשוש לבצע אותה בקרב. באותו ענין, לוחם שהפסיד או נפצע ממהלך של יריבו בעבר יאתר את המהלך במאגר נסיונו ורוחו היא שתקבע בין פאניקה לתפקוד. לאחר שראינו את הקשר ההכרחי בין שלושת התכונות ברצוני להציג מדרג לתכונות אלו כפי שאני רואה אותו ממבט על של מורה מול תלמיד. במהלך 16 שנות עבודתי כמדריך אומניות לחימה נחשפתי לתלמידים שונים ומגוונים. שונים באופיים, שונים ביכולתם הפיזית או המחשבתית, ולמעשה, כפי שהדגמנו את הקשר למעלה, במכלול התכונות המגבש אותם כתלמיד או כלוחם. היום, מתוך נסיון, אני יודע בוודאות שישנם שתי תכונות אותם לרוב אוכל לפתח והם התכונה הגופנית והתכונה המחשבתית. תמיד אוכל להוסיף לכושרו הגופני של תלמיד, לגמישותו או למהירותו. עד גבול מסוים ישנם כלים רבים אשר בעזרתם אפתח יכולות אלו. כמו כן ביכולתי ללמד את התלמיד טכניקות רבות ואסטרטגיה המתאימה למבנה גופו או אישיותו. אולם קשה שבעתיים לשנות את תכונות אופיו הבסיסיות. יאמר מי שיאמר ששמע על מישהו שהשתנה או חווה שינוי בעצמו, על כך אין חולק, ראוי להזכיר שהפסיכולוגיה המערבית מבקרת היום את התיאוריה על פי פרוייד שאישיותו של האדם מתעצבת בגיל הרך ואחר כך היא חדלה מכך. על פי אריקסון מתנסה האדם במשימות מפתחות עד זקנה. ישנם תיאוריות הגורסות למשל שישנה תושיה נרכשת. אולם מפאת אופיו של האימון שהוא ברובו תרגול גופני. אין למורה את הזמן והכלים האולטימטיביים לתרום לשינוי מהפכני ברוחו של התלמיד. כמובן, הייתי נוכח לשינויים בקרב תלמידים שפחדו מתחרות ולבסוף שברו את מעגל הפחד אחרי השתדלות משותפת שלי ושלהם, אולם לרוב שינויים מהותיים מתרחשים גם בהשפעתם של גורמים פסיכולוגיים חיצוניים. לכן אסכם ענין זה ואומר שקל יותר להביא תלמיד לאליפות כשהוא בא אליך עם מטען נפשי ורוחני משובח וכל שנותר הוא לאמן את התלמיד מבחינה פיזית וטכנית. ובהקשר התחרות, נקודה מענינת שברצוני להציג היא העובדה המדרגית שהרוח תוביל את המתחרה לפני התחרות עוד בשלב האימונים לתחרות, למשל, ההתמדה לנוכח קושי האימון. לאחר מכן, הרוח היא שתוביל את הלוחם בקרב, מתחילתו ועד סופו. ללא אומץ, הלוחם כלל לא יעלה לקרב. וללא נחישות, הוא כלל לא יסיים אותו. הפילוסופיה המזרחית ולא רק היא תמיד טענה שהרוח היא מעל הכל. הגוף מתכלה והרוח היא נצחית. האם ישנו מיצויי רוחני? או שיש צורך באיזון של התכונות ולא במיצויים האבסולוטי? מיהו הלוחם המושלם? בריאיון מתועד שנותן מאסטר הליו גרייסי, ניתן להבין מדבריו שריקסון גרייסי נמצא באיזון הטוב ביותר של שלושת התכונות ולכן כרגע הוא הלוחם הטוב ביותר במשפחה. מי יהיה הלוחם המושלם הבא? אולי אתם? גוף מחשבה ורוח. מה מהם בולט אצליכם יותר ואת מה צריך לפתח יותר. *כל הזכויות שמורות לדוד בנימין, אין להשתמש במאמר זה ולא בחלקים ממנו לשום עניין או צורך ללא קבלת רשות מדוד בנימין עצמו. דוד בנימין, יו"ר rgjjn