WindsOfWar
New member
מאמר של הרגע האחרון.
כתיבה של 1 בלילה. גבולות כל חיו בן אדם נמצא בתוך מסגרת מסויימת שמגבילה אותו. כבר מרגע היוולדותו התינוק הקטן נמצא בטוח מסגרת, והיא המסגרת הביתית שהורים קבעו. לאחר מכן התינוק גדל ומגיע למסגרת שהיא היותר משמעותית בחיו, שהיא המסגרת הבית ספרית. המסגרת הבית ספרית היא אחת המסגרות העיקריות, מאחר וממנה לרוב, צומחות המסגרות החברתיות נוספות והבן אדם מתחיל להשתנות על פי מקרים שקורים לו בזמן שהוא נמצא באותו המסגרות ובקפוף לנורמות החברתיות. ילד שרק נחשף לנורמה החברתית, שהחברה שנמצאת שם -כבר יצרה, לא יבחין בהבדל שהוא כבר נמצא בשליטת הנורמה. המסגרת שנחשף בן אדם, בלי בכלל לדעת מזה, מגבילה אותו. ההגבלות יוצרות אצל האדם מחסומים רבים, בין היתר מחסומי אמונה(כמובן שזה תלוי בחברה שאליה הבן אדם נחשף). לא האמונה בתחום הדתי, אלא יותר אמונה עצמית. המסגרת החינוכית העוקפת את האדם, יוצר סביבו מערכת של מה מותר ומה אסור לעשות. בעצם מערכת ההגבלה הזאת פוגעת באדם כל רגע ורגע, החוקים פשוט נופלים משום מקום. לא תמיד יוצא לחשוב על "למה דווקא את זה אסור לעשות?" ו"למה זה רע?". כי לדבר אלו אין תשובה ממשית. עם ההגבלות הקיימות, שהמסגרות והחברה מכניסים לאנשים אחרים, די קשה להיפתח לתחום רוחני/מאגי עקב החוקים שהינו צריכים להתנהג לפי טבעם, והם היוו חלק שלם מחיינו, ומהשקפת עולמיינו. מהווים גם כעת. הדרך שאני למדתי(ולומד כעת) מנסיוני האישי, היא פשוט להתחיל בהריסת הגבולות הקיימים שהחברה הכתיבה עד פה. להתעמק על כל הגדרה שהכרונו, ולשנות אותה לפעמים גם למחוק. לפעמים הגבול הוא דבר חשוב, דווקא בשביל להחזיק אותנו במסגרת מסיימת. לפעמים יש חשיבות מאוד גדולה גם לצאת ממערכת אותן הגבולות, ולתת לעצמך לחיות בלי גבולות, עד כמה שזה אפשרי. ההגבלות קיימות גם בתחום המאגי. כל פעם שפותחים ספר או מאמר, תמיד נתקלים במה אסור ומה מותר לבצע. את זה גם שומעים מדיונים של אחד על אחד. חשוב מאוד לא לערבב בין זה לבין שיטת עבודה. ההגבלות האלו לא קיימות בשביל כולם, ואנשים שאין להם מסגרת אמונתית מסויימת, יכולים להיתקל בבעיה. לפחות לפי דעתי, יש צורך בהורדת ההגבלות הקימות מאז, ולעבוד רק על פי ההגבלות שאישיות שכבר התגבשו. "גבול היכולת" צריך להתבטל. כל הגבלה היא הגבלה, וצריך למחוק הגבלות בשביל להגיע "רחוק יותר" או בשביל להגיע לסוף גבול אישי. אבל בראש ובראשונה צריך לגרום ולהאמין שהגבולות אינם קיימים ושהיכולת היא אינסופית. לא קל לגרום לעצמך להאמין שביכולתך לעשות כל מה שתרצה, לאחר שכל חייך חייתה במסגרת שגם את האמונה בעצמך וביכולת אישית, הגבילו. לסיכום. כל גבול שקיים, צריך לעבור אותו ולמחוק אותו בשביל להבין באמת אם הגבול אמור להיות שם או לא. כלומר כשיוצאים מעבר לגבול או המסגרת, לומדים איפה הוא צריכה להיות, לפי איך שזה צריך להתאים לנו, ולא לאנשים אחרים שנמצאים מסביב. מחיקת הגבול ויצירת גבול חדש, גורמת להבין את הגבול עצמו, ולמה צריך אותו. לכן הגבול הפוך להיות בעל חשיבות מסויימת עבוריינו. המאמר נכתב על פי דעתי האישית, רבים יכולים לא להסכים עם הכתוב, ולכן תזכרו שזאת רק דעה. המאמר נכתוב בשביל להעביר נקודה מסיימת, בשביל אנשים שלא חשבו עדין על הנקודה הזאת.
כתיבה של 1 בלילה. גבולות כל חיו בן אדם נמצא בתוך מסגרת מסויימת שמגבילה אותו. כבר מרגע היוולדותו התינוק הקטן נמצא בטוח מסגרת, והיא המסגרת הביתית שהורים קבעו. לאחר מכן התינוק גדל ומגיע למסגרת שהיא היותר משמעותית בחיו, שהיא המסגרת הבית ספרית. המסגרת הבית ספרית היא אחת המסגרות העיקריות, מאחר וממנה לרוב, צומחות המסגרות החברתיות נוספות והבן אדם מתחיל להשתנות על פי מקרים שקורים לו בזמן שהוא נמצא באותו המסגרות ובקפוף לנורמות החברתיות. ילד שרק נחשף לנורמה החברתית, שהחברה שנמצאת שם -כבר יצרה, לא יבחין בהבדל שהוא כבר נמצא בשליטת הנורמה. המסגרת שנחשף בן אדם, בלי בכלל לדעת מזה, מגבילה אותו. ההגבלות יוצרות אצל האדם מחסומים רבים, בין היתר מחסומי אמונה(כמובן שזה תלוי בחברה שאליה הבן אדם נחשף). לא האמונה בתחום הדתי, אלא יותר אמונה עצמית. המסגרת החינוכית העוקפת את האדם, יוצר סביבו מערכת של מה מותר ומה אסור לעשות. בעצם מערכת ההגבלה הזאת פוגעת באדם כל רגע ורגע, החוקים פשוט נופלים משום מקום. לא תמיד יוצא לחשוב על "למה דווקא את זה אסור לעשות?" ו"למה זה רע?". כי לדבר אלו אין תשובה ממשית. עם ההגבלות הקיימות, שהמסגרות והחברה מכניסים לאנשים אחרים, די קשה להיפתח לתחום רוחני/מאגי עקב החוקים שהינו צריכים להתנהג לפי טבעם, והם היוו חלק שלם מחיינו, ומהשקפת עולמיינו. מהווים גם כעת. הדרך שאני למדתי(ולומד כעת) מנסיוני האישי, היא פשוט להתחיל בהריסת הגבולות הקיימים שהחברה הכתיבה עד פה. להתעמק על כל הגדרה שהכרונו, ולשנות אותה לפעמים גם למחוק. לפעמים הגבול הוא דבר חשוב, דווקא בשביל להחזיק אותנו במסגרת מסיימת. לפעמים יש חשיבות מאוד גדולה גם לצאת ממערכת אותן הגבולות, ולתת לעצמך לחיות בלי גבולות, עד כמה שזה אפשרי. ההגבלות קיימות גם בתחום המאגי. כל פעם שפותחים ספר או מאמר, תמיד נתקלים במה אסור ומה מותר לבצע. את זה גם שומעים מדיונים של אחד על אחד. חשוב מאוד לא לערבב בין זה לבין שיטת עבודה. ההגבלות האלו לא קיימות בשביל כולם, ואנשים שאין להם מסגרת אמונתית מסויימת, יכולים להיתקל בבעיה. לפחות לפי דעתי, יש צורך בהורדת ההגבלות הקימות מאז, ולעבוד רק על פי ההגבלות שאישיות שכבר התגבשו. "גבול היכולת" צריך להתבטל. כל הגבלה היא הגבלה, וצריך למחוק הגבלות בשביל להגיע "רחוק יותר" או בשביל להגיע לסוף גבול אישי. אבל בראש ובראשונה צריך לגרום ולהאמין שהגבולות אינם קיימים ושהיכולת היא אינסופית. לא קל לגרום לעצמך להאמין שביכולתך לעשות כל מה שתרצה, לאחר שכל חייך חייתה במסגרת שגם את האמונה בעצמך וביכולת אישית, הגבילו. לסיכום. כל גבול שקיים, צריך לעבור אותו ולמחוק אותו בשביל להבין באמת אם הגבול אמור להיות שם או לא. כלומר כשיוצאים מעבר לגבול או המסגרת, לומדים איפה הוא צריכה להיות, לפי איך שזה צריך להתאים לנו, ולא לאנשים אחרים שנמצאים מסביב. מחיקת הגבול ויצירת גבול חדש, גורמת להבין את הגבול עצמו, ולמה צריך אותו. לכן הגבול הפוך להיות בעל חשיבות מסויימת עבוריינו. המאמר נכתב על פי דעתי האישית, רבים יכולים לא להסכים עם הכתוב, ולכן תזכרו שזאת רק דעה. המאמר נכתוב בשביל להעביר נקודה מסיימת, בשביל אנשים שלא חשבו עדין על הנקודה הזאת.