מאמר שפורסם ב-M.S.N
אלטרנטיבי דיאטומט אלוהים אוהב נשים שמנות הביאה לדפוס: נעמי שוורץ בתרבויות רבות ובתקופות היסטוריות שונות, התגאו נשים בממדי גופן הגדולים. שומן העיד על פוריות, הצלחה, יכולת קיום. אפילו כיום, בארה"ב, בה החשש מפני שומן בולט, קיימות קבוצות אתניות האוהבות ומעדיפות נשים שמנות. בהוואי סבורים שנשים מאד שמנות הן יפהפיות, וגם בקרב נשים אפרו-אמריקאיות רבות, נושא הדיאטה פחות מטריד. אך בנושא הרזון, לתעשיית הפירסום, היופי והרפואה, יש השפעה אדירה על נשים, השפעה החוצה את גבולות האתניות. תעשיות אלה קובעות שלבן ורזה הם היפה, וכי שומן הינו מסוכן ויש להתפטר ממנו. נשים שמנות סובלות מאפלייה ועויינות. הרופאים תולים את כל הסיבות למחלות ותלונות שונות של הפציינטיות בעודף משקלן, דוחים טיפולים וניתוחים שונים עד לאובדן המשקל הרצוי, גורמים לנשים להתבייש בגופן, ומניחים הנחות שונות לגבי מצבן הפסיכולוגי והרגשי. לאחרונה חל שינוי בתפישה הקובעת שרזון הוא ערובה לבריאות. ברור יותר מתמיד כי חיוני שתהיה מערכת לב ריאה וכלי דם תקינה. נראה שנשים שמנות סובלות מבריאות לקויה לא בשל עודף משקל, אלא כתוצאה מהסטרס המופעל עליהן, מאפלייה בתחום המקצועי והחברתי, כתוצאה מאי פעילות גופנית, ובשל דיאטות חוזרות ונישנות שהפכו לאובססיה הלאומית. רבים סבורים כי החשש מפני השמנת-יתר יוצר בקרה חברתית המשפיעה לטובה על משקל גופן של נשים. אך מסתבר שדווקא החשש מפני ההשמנה גורמת לנשים לאובדן אנרגיה וגאווה, לשנאה עצמית, ולבעיות פסיכולוגיות נוספות, אשר משפיעות בסופו של דבר על בריאותן. לאורה פרייזר, פמיניסטית ואקטיביסטית כותבת: "הגיעה עת המרד! נמאס לנו לדאוג לגבי משקל גופנו איזו זו בעיית בריאות אלא נשק שתרבות מפעילה נגדנו על מנת שנחוש עלובות וקטנות ערך. עלינו לומר "עד כאן" לסטנדרטי הרזון המגוחכים ולבטוח בעצמנו ובערך העצמי שלנו כבני אדם, גם אם מידת הבגדים שלנו עולה על המקובל. הדבר מצריך שינוי בגישה ובדרך בה אנו מציגים עצמנו, במילים אחרות, להפגין את גופנו לראווה! דימוי גוף משופר אינו משלם את שכר הדירה, אינו מבשל ארוחת צהריים ואינו מונע מלחמה גרעינית. תחושת ערך עצמי גבוהה אינה משנה את העולם, אך היא עשויה לתרום למרץ שלנו ולגרום לנו לעשות את הדרוש לשינוי. ללמוד לקבל ולאהוב את גופנו ועצמנו, הינו מאבק קשה אך חיוני! אך על מנת לשנות את ערכי החברה בנוגע לדימוי הגוף הנשיי, מצריך יותר מאשר אהבה עצמית. עלינו למקד את תשומת הלב בכוחות התוקעים טריז ביננו הנשים: גזענות, סקסיזם, אפלייה והאובססיה הלאומית לגבי צורה וגודל. על מנת ליצור שינוי של ממש, יש ליצור עולם בו נשים תוכלנה לבחור את המראה המועדף. על כל הנשים להתאגד וללמוד לקבל את גופן, להעריך עצמן, להבין את המניפולציות המופעלות עליהן כפרט וכקבוצה. להפסיק ללעוג לנשים אשר אינן מתאימות לדימוי האופנתי. להפסיק לשנוא את גופן!" מתוך "פמיניסט.קום". הכתבה ב"פמיניסט קום היא סיכום אחד הפרקים מתוך הספר: "גופינו, עצמיותנו במאה החדשה".
אלטרנטיבי דיאטומט אלוהים אוהב נשים שמנות הביאה לדפוס: נעמי שוורץ בתרבויות רבות ובתקופות היסטוריות שונות, התגאו נשים בממדי גופן הגדולים. שומן העיד על פוריות, הצלחה, יכולת קיום. אפילו כיום, בארה"ב, בה החשש מפני שומן בולט, קיימות קבוצות אתניות האוהבות ומעדיפות נשים שמנות. בהוואי סבורים שנשים מאד שמנות הן יפהפיות, וגם בקרב נשים אפרו-אמריקאיות רבות, נושא הדיאטה פחות מטריד. אך בנושא הרזון, לתעשיית הפירסום, היופי והרפואה, יש השפעה אדירה על נשים, השפעה החוצה את גבולות האתניות. תעשיות אלה קובעות שלבן ורזה הם היפה, וכי שומן הינו מסוכן ויש להתפטר ממנו. נשים שמנות סובלות מאפלייה ועויינות. הרופאים תולים את כל הסיבות למחלות ותלונות שונות של הפציינטיות בעודף משקלן, דוחים טיפולים וניתוחים שונים עד לאובדן המשקל הרצוי, גורמים לנשים להתבייש בגופן, ומניחים הנחות שונות לגבי מצבן הפסיכולוגי והרגשי. לאחרונה חל שינוי בתפישה הקובעת שרזון הוא ערובה לבריאות. ברור יותר מתמיד כי חיוני שתהיה מערכת לב ריאה וכלי דם תקינה. נראה שנשים שמנות סובלות מבריאות לקויה לא בשל עודף משקל, אלא כתוצאה מהסטרס המופעל עליהן, מאפלייה בתחום המקצועי והחברתי, כתוצאה מאי פעילות גופנית, ובשל דיאטות חוזרות ונישנות שהפכו לאובססיה הלאומית. רבים סבורים כי החשש מפני השמנת-יתר יוצר בקרה חברתית המשפיעה לטובה על משקל גופן של נשים. אך מסתבר שדווקא החשש מפני ההשמנה גורמת לנשים לאובדן אנרגיה וגאווה, לשנאה עצמית, ולבעיות פסיכולוגיות נוספות, אשר משפיעות בסופו של דבר על בריאותן. לאורה פרייזר, פמיניסטית ואקטיביסטית כותבת: "הגיעה עת המרד! נמאס לנו לדאוג לגבי משקל גופנו איזו זו בעיית בריאות אלא נשק שתרבות מפעילה נגדנו על מנת שנחוש עלובות וקטנות ערך. עלינו לומר "עד כאן" לסטנדרטי הרזון המגוחכים ולבטוח בעצמנו ובערך העצמי שלנו כבני אדם, גם אם מידת הבגדים שלנו עולה על המקובל. הדבר מצריך שינוי בגישה ובדרך בה אנו מציגים עצמנו, במילים אחרות, להפגין את גופנו לראווה! דימוי גוף משופר אינו משלם את שכר הדירה, אינו מבשל ארוחת צהריים ואינו מונע מלחמה גרעינית. תחושת ערך עצמי גבוהה אינה משנה את העולם, אך היא עשויה לתרום למרץ שלנו ולגרום לנו לעשות את הדרוש לשינוי. ללמוד לקבל ולאהוב את גופנו ועצמנו, הינו מאבק קשה אך חיוני! אך על מנת לשנות את ערכי החברה בנוגע לדימוי הגוף הנשיי, מצריך יותר מאשר אהבה עצמית. עלינו למקד את תשומת הלב בכוחות התוקעים טריז ביננו הנשים: גזענות, סקסיזם, אפלייה והאובססיה הלאומית לגבי צורה וגודל. על מנת ליצור שינוי של ממש, יש ליצור עולם בו נשים תוכלנה לבחור את המראה המועדף. על כל הנשים להתאגד וללמוד לקבל את גופן, להעריך עצמן, להבין את המניפולציות המופעלות עליהן כפרט וכקבוצה. להפסיק ללעוג לנשים אשר אינן מתאימות לדימוי האופנתי. להפסיק לשנוא את גופן!" מתוך "פמיניסט.קום". הכתבה ב"פמיניסט קום היא סיכום אחד הפרקים מתוך הספר: "גופינו, עצמיותנו במאה החדשה".