מוכנה לתרגיל ביצירתיות ?
שלום, בוקר טוב ! אני מקווה שאת יכולה לצורך השיחה שלנו להניח בצד את התסכול ואולי אפילו את הכעס על העבודה מכורח. זה לא קל, אני משוכנע שהזמזום הזה מלווה אותך כשיחה פנימית די מתישה אבל אני רוצה להציע לך חלון הצצה חדש, וכדי לפתוח את החלון הזה לרווחה צריך לנקות את האווירה הפנימית. תארי לעצמך שקיבלת משימה להגדיר מחדש, ולעצמך בלבד, את המטרות של העבודה הנוכחית שלך. יש לך חופש להביא ערכים, גישה, יעדים, כלים, ומה שאת מגדירה, אבל - רק את יודעת עליהם. את, מתוך המקום הפנימי החדש , תגדירי את העבודה שלך. את איכות התקשורת, את קצב העבודה, את הכלים שלרשותך, את כל מה שאת מגדירה "תהליך העבודה". אם אני לא ברור בקריאה ראשונה, תחזרי לזה עוד שעתיים. אני נמנע מלתת דוגמא כדי לא להכניס רעיונות בשלב חשיבה ראשוני, גם אם זה עושה לך עבודת חשיבה יותר קשה, זה לא נורא, שווה את המאמץ. תני לעצמך כמה ימים לחשוב על העניין, אל תמהרי. אם את שומעת בתוכך קולות שאומרים "עזבי אותך . . . מה כבר יכול להשתנות . . . זאת העבודה ואין מה לעשות . . או כל שיחה פנימית אחרת, דעי לך שתורן השמירה קפץ מתוך עמדת הש.ג ויוצא להגן על המוכר. ממהר לפני שהוא, ואת, בכלל תספיקו להרהר בעניין, ממהר לומר לך שחבל לנסות ותשכחי מהאפשרות לשנות. ברגע שאת קולטת את הש.ג אל תתווכחי איתו, תאמרי לו מאד ברור שתחזרי לשמוע את שיקוליו, רעיונותיו ונימוקיו עוד קצת זמן, עכשיו את רוצה להרהר קצת עם עצמך. תבטיחי לו שלא תקבלי שום החלטה לפני שתוועצי בו. באמת ! קחי זמן לעצמך. ממש עשי זמן בדרך הכי רצינית. לא זמן במקרה, ולא זמן שאריות, אלא ממש בראש צלול ועם כל היצירתיות והחופש. אל תבהלי אם פתאום יבוא רעיון משוגע, תמשיכי לייצר עוד רעיונות ורק אחרי שיבואו כמה, ממש כמה רעיונות תעצרי להעריך ולשפוט. אל תמהרי להתייחס להודעתי, לכי לעבוד בשקט לפחות 3 ימים. בהצלחה לכי על כל הקופה אמיר
