מאס/דס הבדיחה

mishel s

New member
מאס/דס הבדיחה

לאחרונה, בלי ששמתי לב לזה באופן מודע, התחלתי לדבר גם במאס ודס כלפי אנשים שאני מכיר הייטב (נגיד החברה)
וזה בא באופן טבעי לא רק לי אלא גם למי ששומע את זה.
אני מניח שזה השפעה בתת מודע של מה שאני שומע אבל עכשיו אחרי ששמתי לב אני יכול להבין גם למה.

בעקרון, מאס/דס זה דיבור מנומס שמביע סוג של ריחוק.
לכן למשל יש אמהות שמדברות רגיל עם הילד שלהן הקטן אבל כאשר ירצו להגיד לו "זה אסור!" יגודו לו בדיבור מנומס דאמה דס!

מה שאני התחלתי לחוות ולדבר במאס ודס זה סוג אחר של ריחוק.
מסתבר שבאופן טבעי, כאשר אתה מתבדח עם מישהו אז עוברים למאס דס. כנראה זה סוג של אינדיקציה לזה שאתה רק מתבדח.

לא יודע כל כך איך להסביר את זה אבל זה בא באופן טבעי.
אני רק יודע שתמיד הקטע הזה היה לי לא ברור, איך זה שלמשל זוגות שהם די קרובים אחד לשני ומדברים די רגיל אחד עם השני ופתאום יוצא לאחד מהם מאס דס...
לי זה היה לא ברור, אבל עכשיו זה ברור לי יותר והבאסה זה שאני לא כל כך יכול להסביר את זה.

למשל במקרה הזה, ג'וני, ברור ששום חוק דקדוקי לא יעזור :)
צריך פשוט לחוות חשיפה ולאט לאט המוח ידע באופן אוטומאטי מתי נכון ומתי לא נכון לשנות או לא לשנות לשפה מנומסת.
 

johnny d

New member
אני גם נתקלתי בזה

אבל אני לא רחוק מלהרגיש מתי אני יכול להשתמש בזה בצורה נוחה.
 

mishel s

New member
אני משתמש בזה בלי בעיה

עכשיו. אבל פעם, או יותר נכון לפני שהייתה לי חברה יפנית, לא ידעתי להשתמש בזה ולא הבנתי אפילו למה אנשים אחרים פתאום משנים למס דס.
אני דווקא כן אומר שאת הקטע הזה אי אפשר ללמוד בדקדוק כנראה וזה צריך לבוא מחשיפה ולאט לאט אתה לבד לומד מתי להשתמש בזה.
כשאני משתמש בזה היום זה לא במודע, באופן לא מודע פתאום אני אומר משהו במאס דס וזה פשוט תופס בול את המקום הנכון.
&nbsp
זה הייתרון שיש לי ולך על אנשים אחרים שלומדים יפנית לבד... בלי בן זוג יפני :)
 

herouth

New member
הסיבה לזה היא, כמובן

שהדקדוק בא רמה אחת אחרי זה. קודם כל אתה צריך לשפוט את הסיטואציה החברתית, ורק אחרי זה לבחור את הדקדוק הנכון להשתמש בו בסיטואציה הזו.
&nbsp
וסיטואציות חברתיות הן לא משהו שאפשר לנסח בכללים, למרבה הצער.
 
למעלה