גם אני
מסכים, דוגמא טובה
לא הבנתי איך 431 עוזר להגיע מראשון לנתניה בלי לעבור בתל אביב
יש כמה הבדלים הבדל ראשון הוא שרובעי העסקים בלונדון משלמים מסים לכל לונדון לעומת הרובע שאנחנו מדברים עליו שמשלם מסים רק לרמת גן.
כמו כן לונדון היא עגול (פחות או יותר) היכולת לנוע בפריפריה היא יותר גדולה ותקן אותי אם אני טועה אבל יש יותר קווים ישירים מקצה לונדון לקצה השני.
עוד דבר לגבי הארץ שהתכנון פה מאוד איטי לגבי בתים נמוכים לכן אתה מוצא צפיפות מאוד נמוכה במרכז גוש דן ומצד שני מגדלים ענקיים.
טוב להסכים על מספר נקודות.
במקור אמרת "קווים עוקפים לתל אביב", לא הדוגמה הספציפית של ראשון - נתניה, שאפשר לנסוע אותה ברכבת בהחלפה פשוטה באיילון. לטעמי הבעיה היא כפ"ס- ראשון, או בקעת אונו מכל מקום שמצפון או מדרום לה, או מה שקורה בבר אילן / שיבא / תל השומר שבמקום מספר מצומצם של קווים חזקים על כל ציר ותדירות משולבת של 2-4 דקות - יש בהם עשרות קווים לכל מקום שצריך להמתין להם חצי שעה עד שעה. כשהייתי צריך להגיע מרעננה לנתב"ג וכל האופציות שלי היו שעתיות לקחתי בסוף מונית כי זה איפשר לי להשאר עוד שעה עם מארחיי. הנהג התפלא שאפשר לטוס עם תיק יד קטן.
לגבי לונדון:
מס המועצה (הארנונה) של הדוקלנדס הולך למועצת Tower Hamlets. כמו בכל חשבון בלונדון רבתי יש מרכיב קטן שהולך לעיריית הגג, אבל הסיכוי שיקחו יותר ממועצת טאוור האמלטס שווה ערך לסיכוי שיקחו יותר מעיריית בני ברק על מגדלי ז'בוטינסקי. המועצה מורכבת ברובה מאזורי שיכונים עניים, מיעוטים אתניים, וסטטיסטיקות עוני ואבטלה שיביאו תקציבים נוספים לחיקה אם רק ינסו לקחת ממנה כסף. הנה קליפ של רובי וויליאמס וראפר מהאזור, 2002. רכבות ה DLR משוטטות מעל לשיכונים כסמל אולטימטיבי לפיתוח שלא פתר את בעיות האזור מסביב למובלעת העסקית העשירה.
לגבי המבנה הרכבתי והתחבורתי בלונדון:
מרכז העיר רחב יחסית, 11 ק"מ בגירסה המקסימליסטית (קו מזרח לונדון עד קו מערב לונדון) או 7 ק"מ בגרסה המינימליסטית של אזור אגרת הגודש.
בעיר יש שתי מערכות רכבתיות עיקריות, התחתית והארצית. שניהם מגיעים לפרברים, אך התחתית חוצה את מרכז העיר והארצית מסתיימת בדרך כלל בתחנות טרמינל על סף מרכז העיר, יש רק 2 קווי רכבת ארצית חוצים במרכז העיר ואחד מהם הוא קו האליזבת' החדש שנפתח ב 2022.
מנקודת מבט פרברית הנסיעה לפרברים אחרים יכולה להתבצע במספר אופנים, תלוי במרחק ובקווים הקיימים אליהם.
לפרבר שכן שאינו על קו הרכבת שלך - יתכן שיהיה אוטובוס.
אם התמזל מזלך ויעדך הוא על קו או ענף שמתפצל מתחנת צומת על הקו הרכבתי שלך - הכי קל לנסוע לשם ולעשות החלפה יחידה
לפרבר 3-5 ק"מ ממך על קו רכבתי אחר - אפשר לנסוע או פנימה לטבעת ההיקפית של קווי האוברגראונד ולעשות שם החלפה, אך במקרים רבים תחנות האוברגראונד נמצאות כמה מאות מטר הליכה מתחנות התחתית או הרכבת הפרברית. הרשת נמצאת בעיקר באזור 2. תדירות האוברגראונד הוכפלה פי 3 בעשור האחרון.
אוטובוסי הסופרלופ עושים שירות טבעתי דומה באזורים 4-5. כתושב לשעבר של אזור 3 אני חודב שהייתי מעדיף לנסוע פנימה ברכבת ולקחת את האוברגראונד מאשר לנסוע החוצה ולקחת את האוברגראונד.
לנסיעה ליעד בתחתית שנמצא 10 קמ ומעלה ממך כבר עדיף להכנס למרכז העיר ולהחליף שם. אם יש לך מזל גדול ומדובר ביעד בקצה השני של קו התחתית שלך - תוכל לנסוע בלי להחליף.
לנסיעה ליעד בצד השני של העיר, על קו רכבת ארצית / פרברית תצטרך בדרך כלל לנסוע לתחנת הטרמינל או תחנת צומת של הקו הפרברי ולהחליף שם. זה כולל לעלות מהתחתית לתחנת טרמינל ארצית מספר רציפים דו ספרתי ולמצוא את הנכון. תצטרך לעבור את המסחר של התחנה ולהתגודד מול השלטים האלקטרונים כדי לקבל את מספר הרציף הנכון, רק להגיע לרציף ולראות שכל הקבועים יודעים מה הרציף שלהם. תחנות הטרמינל עומדות בראש עץ שלם של קווים שתפצל מהקו הראשי שיוצא מהן. יש תחנות עיקריות באזורים 2 ו 3 שבהן התחתית משיקה לתחנת צומת חשובה של המערכת הארצית כמו סטראטפורד, פינסברי פארק, או ווילסדן ג'אנקשן. בדרום העיר יש את תחנת קלאפהאם ג'אנקשן שבה שני קווים ראשיים מתחנות ויקטוריה ו-ווטרלו מצטלבים בתחנת ענק בת 17 רציפים המאפשרת החלפה בין רכבות פרבריות מבלי להכנס למרכז העיר.
שני הקווים החוצים העיקריים ברכבת הארצית הם קו הטמזלינק (1988) וקו האליזבת' (2022). השיטה שלהם שונה משיטת הטרמינל ומזכירה יותר את שיטת האיילון. בלונדון הם היוצאים מן הכלל שמוכיחים את הכלל. הטרמינלים הם הנורמה ונוסע שצריך למשל מקו שמסתיים בוווטרלו לקו שנוסע מליברפול סטריט צריך לחצות את מרכז העיר בנסיעת רכבת תחתית המחייבת החלפה. כשגרתי בצפון לונדון היה לי מזל גדול שקו הטמזלינק הבינעירוני לברייטון התמשק לקו הצפוני בתחנת קינגס קרוס סט פנקרס שהיתה 6 תחנות ממני על הקו שלי ולעיתים 3 תחנות ממני אם הרכבת הבינעירונית היתה עוצרת הקנטיש טאון בלוחות זמנים של יום א'.
שני קווי הצפון דרום של המערכת הארצית מאד חלקיים - קו מזרח לונדון של האוברגראונד נוסע עד לפרברים באזור 5 בדרום העיר, אך מסתיים בפרבר באזור 2. אפשר להחליף ממנו לקו האוברגראונד מליברפול סטריט צפונה לאנפילד שבאזור5 בצפון מזרח העיר בהחלפה שמחייבת הליכה של כמה מאות מטרים ברחוב ברובע האקני, אזור שעובר ג'נטריפיקציה מסויימת אך לא הגיע למצב של עושר ובטיחות מלאים. הקו הנוסף הוא שירות רכבתי אחד לשעה מברייטון, דרך קנזינגטון אולימפיה שעל קו מערב לונדון, ווילסדן ג'אנקשן ואז על הקו הראשי של החוף המערבי לוווטפורד שמצפון לעיר ועד עיר הלווין מילטון קינס שנמצאת בחצי הדרך שבין לונדון לברמינגהאם. כאופציות חוצות הם די בעייתיים ואזוטריים.
יש גם הבדל גאוגרפי מעניין בין לונדון לגוש דן: לונדון דומה יותר לירושלים שבה יש דרכים היוצרות משולשים ומחומשים. מחוץ למרכז העיר הדרכים הן חיבורים בין כל הכפרים והעיירות במחוזות הסובבים את מרכז העיר. מערבית למרכז לונדון יש אזור של גרידים, אבל זה נדיר יחסית. גוש דן בנוי בעיקר על גרידים של דרכים ראשיות, נדיר שיש בו צירים אלכסוניים או היקפיים.