מארה"ב: זה נגד החוק לאסור על חתונת גייז
זהו זה: בית משפט פדרלי בארה"ב החליט לפני כמה דקות שלאסור על חתונת גייז זה פגיעה בזכויות הפרט. לא סתם! זה אפילו מנוגד לחוקה של ארה"ב - קודש הקודשים של החוקים בארה"ב - לא פחות ולא יותר. אבל כאן לא נגמר הסיפור. עכשיו בג"ץ של ארה"ב צריך גם להחליט בנושא, ואם הם מסכימים, אז זהו זה: בכל רחבי ארה"ב, זוגות חד מיניים יכולים להתחתן עם כל המשמעות מבחינת הגירה, מיסים, זכויות, חובות וכולי. ככה אני מבין את זה. רק כדי לפתח דיון, אולי לא קשור, אני רוצה להיות כנה ולהגיד שאני קצת לא מרוצה פה. ההיסטוריה הקצרה (ואולי לא כל כך מדויקת) של כל הסיפור הזה התחילה בקליפורניה, מדינה שבה כמעט כל נושא ששנוי במחלוקת עולה להצבעה פופלרית בבחירות. יופי להם! אז הקליפורנאים הצביעו וברוב מאוד קטן, דחו את הרעיון של חתונה חד מינית. פה אני לא מתבייש להאשים ולהצביע על השחורים שהם הסיבה לכישלון: בתור אלו שהכי סבלו מאפליה בארה"ב, הם גם הקבוצה היחידה שהייתה מאוד נגד הרעיון. מרטין לותר קינג מתהפך בקיברו לשמוע את זה. הלבנים, אסייתים, אינדיאנים ולטינים בעד, והשחורים ברובם הגדול נגד. אבל זה דמוקרטיה! הרוב קובע. כך זה צריך להיות. הגייז לא ויתרו ועירערו על זה לבית המשפט הפדרלי. את האמת הם צודקים: ממתי זכויות נתנות למיעוט ע"פי החלטת הרוב? אף פעם בהיסטוריה של ארה"ב לא ניתנו זכויות למיעוט בגלל שהרוב רצה בזה! אף פעם! (זכויות הצבעה לנשים, זכויות הצבעה לכל האזרחים, נגד אפליה של שחורים, וכולי וכולי). זכויות נתנו למיעוטים בארה"ב רק אם יש מנהיג או בית משפט שקובע שככה זה יהיה, בניגוד לרצון רוב העם. עד כאן יופי. אבל אני חושש עכשיו שעם כל הזכויות שנתנות על ימין ושמאל לכמעט כל מי שדורש, שעכשיו ידרשו גם זכויות עבור דברים שאפילו אדם עם ראש פתוח כמוני (למרות שאני די שמרני) לא יכול לקבל. רק דוגמא קטנה שאני ממש רותח לגביה בארה"ב: לפני פחות משנה החליט בית המשפט העליון בארה"ב שפירמות (חברות) הם "כמו בני אדם" ויש להם זכות להביע את דעתם, כולל לתרום כסף לפוליטיקאים. רק שתבינו: בארה"ב, הזכות להביע דיעה זה גם הזכות לתרום כסף לפוליטיקאי שייצג אותך בבחירות - עוד דבר שאני ממש לא מסכים לו. זה התחלה של הסוף של הדמוקרטיה בארה"ב. בחזרה לחתונות: ששמעה על זה אישה אחת במסצ'וסטס, היא דרשה שיתנו לה להתחתן עם החברה שבה היא גם מועסקת. סה"כ היא מאוד אוהבת את החברה, היא בקשר ממושך עם החברה, ואפילו יש לה מסמך רשמי מהחברה שהחברה גם מעוניינת להתחתן איתה. למה לא לתת לה? אני לא מנסה להשוות חתונות של גייז לחתונות מסוג אקזוטי אחר (עם פירמות, עם חיות אהובות, עם מתים - גם לאלו יש דרישה ותביעות בארה"ב). אבל הגיע הזמן לקבוע גבולות לגבי מה הם זכויות אמיתיות שמגיע לבני אדם, ומה לא. יש יותר מידי ברדק בנושא בכל העולם, שזה טוב לדברים מסויימים, ובקלות יכול להפוך רע לדברים אחרים. בפינלנד, בכל הרצינות, לאזרחי פינלד יש זכות חוקית ורשמית לגישה לאינטרנט. אי אפשר למנוע מאזרח פיני גישה לאינטרנט, אפילו אם הוא בכלא על פדופיליה. רענן
זהו זה: בית משפט פדרלי בארה"ב החליט לפני כמה דקות שלאסור על חתונת גייז זה פגיעה בזכויות הפרט. לא סתם! זה אפילו מנוגד לחוקה של ארה"ב - קודש הקודשים של החוקים בארה"ב - לא פחות ולא יותר. אבל כאן לא נגמר הסיפור. עכשיו בג"ץ של ארה"ב צריך גם להחליט בנושא, ואם הם מסכימים, אז זהו זה: בכל רחבי ארה"ב, זוגות חד מיניים יכולים להתחתן עם כל המשמעות מבחינת הגירה, מיסים, זכויות, חובות וכולי. ככה אני מבין את זה. רק כדי לפתח דיון, אולי לא קשור, אני רוצה להיות כנה ולהגיד שאני קצת לא מרוצה פה. ההיסטוריה הקצרה (ואולי לא כל כך מדויקת) של כל הסיפור הזה התחילה בקליפורניה, מדינה שבה כמעט כל נושא ששנוי במחלוקת עולה להצבעה פופלרית בבחירות. יופי להם! אז הקליפורנאים הצביעו וברוב מאוד קטן, דחו את הרעיון של חתונה חד מינית. פה אני לא מתבייש להאשים ולהצביע על השחורים שהם הסיבה לכישלון: בתור אלו שהכי סבלו מאפליה בארה"ב, הם גם הקבוצה היחידה שהייתה מאוד נגד הרעיון. מרטין לותר קינג מתהפך בקיברו לשמוע את זה. הלבנים, אסייתים, אינדיאנים ולטינים בעד, והשחורים ברובם הגדול נגד. אבל זה דמוקרטיה! הרוב קובע. כך זה צריך להיות. הגייז לא ויתרו ועירערו על זה לבית המשפט הפדרלי. את האמת הם צודקים: ממתי זכויות נתנות למיעוט ע"פי החלטת הרוב? אף פעם בהיסטוריה של ארה"ב לא ניתנו זכויות למיעוט בגלל שהרוב רצה בזה! אף פעם! (זכויות הצבעה לנשים, זכויות הצבעה לכל האזרחים, נגד אפליה של שחורים, וכולי וכולי). זכויות נתנו למיעוטים בארה"ב רק אם יש מנהיג או בית משפט שקובע שככה זה יהיה, בניגוד לרצון רוב העם. עד כאן יופי. אבל אני חושש עכשיו שעם כל הזכויות שנתנות על ימין ושמאל לכמעט כל מי שדורש, שעכשיו ידרשו גם זכויות עבור דברים שאפילו אדם עם ראש פתוח כמוני (למרות שאני די שמרני) לא יכול לקבל. רק דוגמא קטנה שאני ממש רותח לגביה בארה"ב: לפני פחות משנה החליט בית המשפט העליון בארה"ב שפירמות (חברות) הם "כמו בני אדם" ויש להם זכות להביע את דעתם, כולל לתרום כסף לפוליטיקאים. רק שתבינו: בארה"ב, הזכות להביע דיעה זה גם הזכות לתרום כסף לפוליטיקאי שייצג אותך בבחירות - עוד דבר שאני ממש לא מסכים לו. זה התחלה של הסוף של הדמוקרטיה בארה"ב. בחזרה לחתונות: ששמעה על זה אישה אחת במסצ'וסטס, היא דרשה שיתנו לה להתחתן עם החברה שבה היא גם מועסקת. סה"כ היא מאוד אוהבת את החברה, היא בקשר ממושך עם החברה, ואפילו יש לה מסמך רשמי מהחברה שהחברה גם מעוניינת להתחתן איתה. למה לא לתת לה? אני לא מנסה להשוות חתונות של גייז לחתונות מסוג אקזוטי אחר (עם פירמות, עם חיות אהובות, עם מתים - גם לאלו יש דרישה ותביעות בארה"ב). אבל הגיע הזמן לקבוע גבולות לגבי מה הם זכויות אמיתיות שמגיע לבני אדם, ומה לא. יש יותר מידי ברדק בנושא בכל העולם, שזה טוב לדברים מסויימים, ובקלות יכול להפוך רע לדברים אחרים. בפינלנד, בכל הרצינות, לאזרחי פינלד יש זכות חוקית ורשמית לגישה לאינטרנט. אי אפשר למנוע מאזרח פיני גישה לאינטרנט, אפילו אם הוא בכלא על פדופיליה. רענן