מאתר הכנסת... קצבת נכות בגיל זקנה

[Brendan]

מאתר הכנסת... קצבת נכות בגיל זקנה

לא תקטן קצבתו של נכה שמגיע לגיל זקנה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק לפיה לא תקטן קצבתו של נכה שמגיע לגיל זקנה. תאריך: כ"ח אדר תשס"ב, (12/3/2002) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אשרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של חברי הכנסת דוד טל ושאול יהלום, לפיה נכה המגיע לגיל זקנה ימשיך לקבל קצבה בגובה קצבת הנכות אותה קבל ערב הגיעו לגיל זקנה. במצב החוקי הקיים, מפסיק מבוטח נכה המגיע לגיל זקנה לקבל קצבת נכות ומתחיל לקבל קצבת זיקנה, שבחלק מן המקרים נופלת מגובה קצבת הנכות. נוצר מצב שדווקא בגיל זקנה, בו הנכה זקוק ליותר סיוע, מקוצצת ההטבה אותה הוא מקבל מן המדינה. הצעת החוק שאושרה היום לקריאה ראשונה מתקנת עוות זה. תיקון נוסף ל”עוול הסטורי” הקשור בכך, מתקן את העובדה שנכה המגיע לגיל זקנה ומתחיל לקבל קצבת זקנה במקום קצבת נכות,מפסיק לקבל גם את כל ההטבות הנלוות להן היה זכאי כנכה. ח”כ שאול יהלום הסביר כי על פי התיקון, כל הנכים שיעברו מקצבת נכות לקצבת זקנה, ימשיכו לקבל את ההטבות הנלוות, שלהן זכאים היום רק הנכים המקבלים קצבת זקנה בתוספת השלמת הכנסה. מדובר, בין השאר, בהנחה של %50 בתרופות, בהנחה בביקור אצל רופא, בתשלום המינימלי עבור דמי ביטוח בריאות ובהנחות מוגדלות בארנונה. הוועדה לא קבלה את עמדת נציגי הנכים, מר יהודה דורון מארגון הנכים הכלליים ומר יואב קריים, דובר מטה המאבק של הנכים, לפי ה יש לעגן בחקיקה את ההסכמות שאליהן הגיעו בסיום השביתה. לדברי ח”כ שאול יהלום, הנושא מחייב דיונים נוספים ויעכב את חקיקת החוק במקום לקדמה. הוועדה לא הגיעה להחלטה בדבר תאריך החלתו של החוק: עפ”י המוסכם על האוצר, יהנו מההטבות נכים שיגיעו לגיל זקנה מכניסתו לתקפו ואילך; לדברי נציגת האוצר, הגב` נטשה כשר, עלות החלתו המיידית של החוק על כל מי שהגיע לגיל זקנה, הינה 150 מליון ₪ לשנה, ועלותו לקבוצת הנכים שמתווספת מדי שנה, כ- 15 מליון ₪. נושא זה ייבחן בהמשך ע”י יוזמי החוק, ח”כ טל וח”כ יהלום, אשר ינסו להגיע להסכמות עם האוצר בנושא.

 

[Brendan]

ייצוג עי עורך דין לחולה נפש

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב ייצוג עי עורך דין לחולה נפש, בעת הדיון על אשפוז כפוי. תאריך: כ"ט אדר תשס"ב, (13/3/2002) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אשרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח”כ אופיר פינס, המחייבת כי חולה נפש שעניינו נדון בוועדה פסיכיאטרית יהיה מיוצג ע”י עורך דין. עפ”י המצב הקיים, קיימת חובת ייצוג ע”י עורך דין בחוק, רק לחולה פסיכיאטרי המובא בפני ועדה לאשפוז כפוי מטעם בית המשפט, ואין חובה כזו למי שעניין אשפוזו הכפוי מובא להכרעת הוועדה בעקבות הוראת אשפוז. יוזם החוק, ח”כ אופיר פינס, אמר כי בישראל אושפזו בכפייה בשנת 2001, 4,600 בוגרים ועוד כ- 500 קטינים, וציין כי המספרים גדלים משנה לשנה. ח”כ פינס הוסיף כי חוק הטיפול בחולי הנפש מעניק לפסיכיאטרים עוצמה אדירה, הכרוכה בשלילת חירות וזכויות אדם בסיסיות נוספות וכי חולי הנפש זקוקים לסיוע משפטי בהליך זה, יותר מכל גורם אחר באוכלוסייה. ח”כ פינס הזכיר כי שופט בית המשפט העליון טירקל מתח לאחרונה בקורת בהחלטתו על המצב הקיים. לינק כאן

 

[Brendan]

מתן טפולים רפואיים בלתי מוצדקים

היצע נוסף של טיפולים רפואיים במסגרת שר”פ – יגרום למתן טפולים רפואיים בלתי מוצדקים. תאריך: ה´ ניסן תשס"ב, (18/3/2002) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בראשות ח”כ דוד טל, קיימה היום ישיבה בנושא הפעלת השר”פ (שירות רפואה פרטית) בבתי חולים ציבוריים. בישיבה אמר פרופ` גור עופר מן המחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, כי התרת שר”פ בבבתי חולים ציבוריים תגרום, לדעתו, לעלייה בבקושים ע”י הציבור; היא אמנם תביא לירידת מחירים, בשל התחרות, אך גם למתן טפולים רפואיים בלתי מוצדקים. בחירת רופא במערכת הציבורית תגרום להוצאה נוספת, גם משום שיש ניתוחים, וטפולים רפואיים מסובכים אחרים, שלא ניתן לבצע במערכת הפרטית. בפתיחת הדיון שאל ח”כ דוד טל, יו”ר הוועדה, האם ”הכשרת” השר”פ תעלה את הביקושים, והאם, אם אכן תהיה עליה בביקושים, היא תגרום להתייקרות של שרותי הבריאות. על כך הגיב ד”ר יורם בלשר, יו”ר הר”י, כי הוא מתנגד בתוקף לקישור הדיון בנושא שר”פ לשכר הרופאים. אולם מר יוסי כהן, הממונה על השכר באוצר, אמר כי יש ויש קשר, שכן 70% מן ההוצאה על בריאות הוא בתחום השכר. הוא ציין כי מתן היתר, אפילו למיעוט מן הצוותים הרפואיים, לעבודה בשר”פ בשכר נוסף, יגרור את כל שאר המערכת כלפי מעלה; הוא ציטט את דבריה של אילנה כהן, יו”ר הסתדרות האחיות, שאמרה כי אינה רוצה ליצור רפואה לעניים ולעשירים; אולם אם כן מסדירים את נושא השר”פ, גם האחיות תרצינה להנות ”מן העוגה”. מר זאב וורמברנד, סמנכ”ל כספים שירותי בריאות כללית, אמר כי בניגוד לתחשיבים המדברים על תוספת עלות לא גדולה כתוצאה מהתרת השר”פ, מדובר, לדעתו, בהוצאה של כ2-3 מיליארד ₪, שכן התרת שר”פ תוחל על כלל הרופאים, ולא רק על בחירת רופא מנתח, כלומר מדובר במערכת של כ- 2000 רופאים, ולא 150 רופאים מנתחים בלבד. מר וורמברנד ציין, עם זאת, כי כל דיון על שר”פ חייב לכלול הבהרה מפורשת כי מדובר בתשלום נוסף ובקיום מערכת פרטית בצד המערכת הצבורית. גם פרופ` גור עופר אמר כי גם אם מגיעים למסקנה שיש להתיר שר”פ, התנאי הראשון לכך הינו הסדרה קפדנית של הפיקוח עליו; על בית החולים יהיה להקים מערכת שבה הטיפול בציבור הפונה לקבלת שר”פ יהיה על פי שיקולים רפואיים; מי שקובע את התור לנתוחים לא יכול להיות מי שיבצע אחר כך את הנתוחים הללו. הוא ציין כי ישנה גם בעיה של תמריצים, שכן בשר”פ הרופא מקבל שכר על פי ניתוח, ועל כן בפירוש ישנו תמריץ להציע יותר טפולים במסגרת זו. חובה לנתק את הקשר בין השניים, ציין פרופ` עופר. הוא הציע מספר פתרונות לצמצום ההיבטים השליליים הללו, ביניהם להבטיח שרופא לא ישובץ לניתוחים בשר”פ כל עוד לא מילא מיכסת ניתוחים במערכת הציבורית לפני כן ושהתמריץ יהיה למחלקה, ולא לרופא הפרטני המבצע את הניתוח. ח”כ דוד טל הזכיר כי מסקנות ועדת החקירה הפרלמנטרית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שבראשה עמד, היו לאסור את השר”פ מכל וכל, בשל אי –השוויוניות שהוא יוצר במערכת, בין מי שיש לו לבין מי שאינו יכול להרשות לעצמו שרותי בריאות בתשלום נוסף. ח”כ דוד טל ציטט את דבריו של פרופ` גבי ברבש, לפיהם הפעלת שר”פ בבתי חולים ציבוריים כרוכה בתוספת עלות, ולכן הצעתו היא שהאוצר ישפה את בתי החולים הצבוריים בגין ההוצאה הנוספת. שיפוי כזה יאפשר לכל אזרח לבחור ברופא ללא תוספת תשלום, ובכך ימנע את הצורך בשר”פ. מר גל הרשקוביץ, רפרנט בריאות באוצר, אמר כי דרישה לתשלום נוסף תגרום לכך שמי שלא יוכל לשלם, יועבר ע”י המערכת לסוף התור; עם זאת הוא ציין כי העלות תהיה קטנה בהרבה מן הסכומים שהוזכרו, בסדר גודל של עשרות מליוני ₪. דרישה נוספת של הרופאים היא ששכר הרופאים בשר”פ יהי גבוה יותר ממה שמוצע להם כיום (פי 5 ולא פי 4 משכרם הרגיל). לסיכום הדיון הודיע ח”כ דוד טל כי יתקיים דיון נוסף בשאלת הקשר שבין התרת השר”פ לבין שכר הרופאים, וכן יעסוק בשאלת ההיבטים החברתיים, ולא רק ההשלכות הכלכליות, של השר”פ, שלא יוחד לה מקום מספיק בדיון היום.

 

[קולט45]

תודה לך

למרות שידעתי שהקצבה של תאונת עבודה מתחלפת לקצבת זקנה, אך לא חשבתי שהסכום יורד או שזב נוגע לנכות כללית בלבד?

 

[אתי אברהמי]

קולט45 , תיקון לגבי נפגעי עבודה

ובכלל. אחד מהסעיפים אותם דרש מטה המאבק היה לתת אפשרות בחירה. המשך קבלת קיצבת נכות או המרתה בקצבת זיקנה. או לתת את שניהם יחד כדי שאדם יקבל לפחות את שכר המינימום המשולם במשק. בכל מקרה מי שנפגע בתאונת עבודה מצבו טוב מזה של חבריו. הוא מקבל תגמולים מהמל"ל מהמחלקה לשיקום. השינוי בחוק עדין לא יושם כי הוועדה שאמורה הייתה לקום עדין לא קמה. מציעה לך להתקשר לארגון נפגעי עבודה ברח רינס 6 בתל-אביב טלפון 5243335 03, פקס 5299125 03, או באזור המגורים כדי לוודא זכויותייך במלואן כלשונן.