הוועדה לפניות הציבור דנה היום בפניו
הוועדה לפניות הציבור דנה היום בפניות ציבור בנושא הביטוח הלאומי תאריך: כ"ז אדר תשס"ב, (11/3/2002) בוועדה נכחו מספר פונים שבעיותיהם מאפיינות ומעידות על כלל הפונים. לפונה אחד היתה דרגת אי כושר (נכות כללית) שהורדה מ-100% ל60%, וערעור שהגיש נדחה ללא הסבר. פונה נוספת הנה עולה בודדה, שעברה מנתניה לחדרה, והופסקה לה הבטחת ההכנסה. הפונה ביקשה לקבל אחוזי נכות ולעבור ועדה רפואית, אולם לטענתה הפקידה בסניף המוסד התנכלה לה והכניסה סעיף ”סירוב לעבוד”. עקב כך, הפונה לא מקבלת כל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי כבר 10 חודשים. לפונה נוסף ולאשתו יש אפוטרופסות על הנכד שלהם. הזוג ביקש קצבה עבורו. בפעם הראשונה אבדו בסניף המוסד את מסמכיהם, אח”כ במשך 6 חודשים פנה הפונה 10 פעמים לסניף ביטוח לאומי ונסע 3 פעמים מערד לב”ש ועדיין לא קיבל תשובה וכסף עבור הנכד. פונה נוסף הוכר כנכה 45% לצמיתות עקב תאונת עבודה וקיבל קצבה זו כ – 4 שנים. כשפנה הפונה ביקש (וקיבל) טופס הלוואה לרכישת רכב, זכה ליחס מזלזל מצד הביטוח הלאומי ובנוסף הורידו לו את הנכות ל-0% נכות, למרות שבעבר הוכרה לו כנכות לצמיתות. פונה נוספת הגישה בקשה לשרותים מיוחדים ולא קיבלה תשובה במשך 3 חודשים. כעת, הפונה צריכה להגיש בקשתה בפעם החמישית. בנוסף ביקשה הפונה העלאת אחוזי נכות. לטענתה, יש לה 75% נכות רפואית ומצבה מחמיר אך בכל מקרה המוסד מסרב לאשר לה קצבה לשירותים מיוחדים. יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בישיבה כי הוועדה מוצפת בפניות בנושא, וזהו הנושא השני מבחינת מספר הפניות שעליו פונים לוועדה (הנושא הראשון הנו בתחום השיכון). יו”ר הוועדה ציינה כי המטרה של הדיון אינה להטיל האשמות על המוסד לביטוח לאומי שמטפל ביום יום באוכלוסיה קשה מאוד, אלא להסביר, להדגיש ולהבהיר את הזכויות של המבוטחים, זכויות שרבים מהם לא יודעים עליהן ואף אחד לא אומר להם אותן באף הזדמנות. יו”ר הוועדה ציינה כי מתוך הפניות שהגיעו לוועדה עולה כי אין מודעות מספקת אצל הציבור על הזכויות המגיעות לו, וגם אנשי הביטוח הלאומי לא תמיד מספרים להם על כל הזכויות המגיעות לזכאים. כלומר, לפעמים אנשים לא מקבלים דברים שמגיעים להם כי הם בכלל לא יודעים שמגיע להם. אנשי הביטוח הלאומי לא דואגים ליידע אותם וככה רק מי שיודע מה מגיע לו ודורש את זה - מקבל, ומי שלא דורש – לא מקבל. יו”ר הוועדה ציינה כי אין התאמה בין מבחני הנכות הרפואיים הקובעים את דרגת הנכות למצבו בפועל של הפונה. כמו כן יו”ר הוועדה ציינה כי מהפניות שהגיעו לוועדה עולה כי המוסד אינו משנה אחוזי נכות למרות שחלה החמרה במצב הפונים. בנוסף, לא פעם דוחים את התביעה או הערעור מבלי קבלת הסבר לכך מצד המוסד. כמו כן ציינה כי לפעמים נוצר רושם אצל הפונים שיש תלות של הרופאים ומזכירי הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי ושתלות זו משפיעה על ההחלטות המתקבלות בוועדה. הרופאים מקבלים את משכורתם מהמוסד ולכן לפעמים נראה כי הם לא מחליטים על בסיס שיקולים מקצועיים אלא שיש שיקולים זרים שמעורבים בהחלטה. כמו כן ציינה את היחס הבלתי הולם מצד עובדי המוסד כלפי הפונים אליו – יחס של זלזול והתנשאות. עוד ציינה את הזמן הארוך שצריך לחכות מזמן הגשת התביעה ועד קבלת התשובה. לדוגמא – קצבת נכות כללית וקצבה לשירותים מיוחדים: צריך לחכות בממוצע כ – 4 חודשים, לקצבת ילד נכה צריך לחכות כ – 2.5 חודשים, לקצבת ניידות – 2.5 חודשים. כמו-כן, ציינה את הזמן הארוך שמחכים מזמן הגשת הערעור ועד קבלת התשובה הוועדה לא הצליחה לקבל נתונים בנושא זה. לדברי המוסד אין בידם נתונים על מס` הערעורים שהוגשו וכמה מתוכם התקבלו / נדחו. יו”ר הוועדה ציינה כי החוקים והנוהלים שלפיהם פועלים בביטוח הלאומי הם מסורבלים ומסובכים מאוד, אדם ממוצע לא יכול להבין מהם שום דבר, וטענה כי זה נעשה בכוונה כדי להקשות על המסכנים. עו”ד לאה דקל, יו”ר הוועדה לענייני ביטוח לאומי ויועצת משפטית של ארגון נפגעי איבה שנכחה בישיבה מטעם לשכת עורכי הדין ציינה בישיבה כי פונים רבים אליה מתלוננים על היחס של עובדי המוסד לביטוח לאומי. ”מתייחסים אלינו כפושעים”, מציינים רבים מהפונים אליה. עוד ציינה דקל את ”הרוח החדשה” שזורמת מהמוסד שבה המוסד מזמין נכים לבדיקות חוזרות ללא כל נימוק והצדקה ומבלי שזכות זו של המוסד תהיה כתובה בקביעה הסופית של הנכות, שנשלחת למבוטחי המוסד. ”כנראה שהמגמה היא להקטין את הגמלאות של המוסד”, ציינה עו”ד דקל. ד”ר זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הכללי תל השומר, אחראי על ועדות הניידות במוסד לביטוח לאומי ציין בישיבה כי חברה נבחנת לפי יחסה לטיפול בחריג ובנכה. הבעיה בכל הנושא היא חוסר יכולת להסביר בגלל קשיים שונים מה מגיע למי, חסר מידע רב על זכויות הציבור. ד”ר רוטשטיין הודיע כי משרד הבריאות פועל תקופה ארוכה ביחד עם המוסד לביטוח לאומי להקמת מוקד שירות שייתן הכוונה ופירוט לגבי ועדות הניידות. מוקד שירות כזה יפתור ויחסוך בעיות וקשיים רבים ויהווה מענה למרבית הפניות של היעדר מידע וחוסר הבנה. בעיה נוספת היא היעדר מחשוב של ועדות הניידות, שפועלות כיום באופן ידני ללא כל יכולת מעקב ובקרה. ד”ר רוטשטיין ציין כי בגלל שכרם הנמוך של הרופאים היושבים בוועדות, הוא נאלץ להתגמש באיכות הרופאים, ”קיים קושי למצוא רופאים לוועדות הרפואיות ולפיכך מקבלים רופאים פחות טובים ומגמישים את הקריטריונים לרופאים שיושבים בוועדות הרפואיות”, ציין ד”ר רוטשטיין. במידה ויוותרו על שירותי אותם רופאים, שזהו מיעוט שמכתים את רוב ציבור הרופאים, התור שממילא ארוך, יתארך עוד יותר. ”הוועדות הרפואיות מחזירות החזרי נסיעות ומסדרות הסעות אליהן לנכים שאינם יכולים להגיע אליהן באופן עצמאי, וזכותו של הציבור לדעת זאת”, ציין ד”ר רוטשטיין. נציגי המוסד לביטוח לאומי שנכחו בישיבה ציינו כי העובדים עוברים סדנאות לשיפור השירות. העובדים ציינו שהם מטפלים בהמון פניות. הנציגים הכחישו את המדיניות של ”הרוח החדשה” של זימון מבוטחים במגמה להוריד את הקצבאות של המוסד. לגבי החזר 13-15 מיליון ₪, שנגבו כחוק ע”י המוסד וצריכים להיות מוחזרים למבוטחים, ציינו נציגי המוסד כי העניין תקוע באוצר שמתנגד למתן החזרים רטרואקטיביים למבוטחים. בסיכום הישיבה הודיעה יו”ר הוועדה כי: יו”ר הוועדה תפנה למנכ”ל המוסד לביטוח לאומי בבקשה: 1. לקצר את זמני המתנה לתשובות מזמן הגשת התביעה למוסד לבטוח לאומי ועד קבלתה לבית הפונה. 2. לקצר זמני המתנה לתשובות מוועדות ערר. בתשובות לערעורים לתת פרוט למה הערעור נדחה. לתת תשובה מנומקת ולא תשובה סטנדרטית וקצרה. 3. לדאוג לנוכחותם של דוברי רוסית וערבית בכל ועדות הערר ובכל בצוע של מבחן תלות, בהתאם לצרכי הפונים. 4. לגלות רגישות לנכים ולמוגבלים כשמבצעים את מבחן התלות, בשאלות וביחס לאנשים עצמם. 5. לחייב עובדי המוסד לביטוח לאומי להודיע בעל- פה על זכותם של האנשים לקבל החזרים כספיים שונים, דבר שמהפניות שהגיעו אלינו לא היה ידוע לפונים. 6. לשלוח לכל נכה ו/או נתמך המוסד לביטוח לאומי לביתו את החוברת שמפרטת את ההטבות שמגיעות לו ממשרדי הממשלה השונים. מרבית המבוטחים לא יודעים את זכויותיהם ואף אחד לא טורח להגיד להם אותם. לדוברי רוסית וערבית יש לשלוח חוברת הטבות בשפתם. 7. יו”ר הוועדה הודיעה כי תפנה לשר העבודה והרווחה וכן למנכ”ל המוסד לביטוח לאומי בבקשה לדאוג לזירוז מחשוב ועדות הניידות, שעדיין לא ממוחשבות וכל הטיפול בהן נעשה באופן ידני. כמו כן הודיעה כי תבקש בפניתה לזרז את הקמתו של מוקד טלפוני שיענה לשאלות הרבות של המבוטחים. כל הזכויות שמורות לכנסת ישראל.