מאת פורשה נלסון.

מאת פורשה נלסון. ../images/Emo91.gif

I אני הולכת ברחוב. יש בור גדול במדרכה. אני נופלת פנימה. אני אבודה. אני חסרת אונים. אין זו אשמתי. נצח עובר עד שאני מצליחה לצאת. II אני הולכת ברחוב. יש בור גדול במדרכה. אני מעמידה פנים שאיני רואה אותו. אני נופלת פנימה. קשה להאמין שאני באותו מקום. אבל אין זו אשמתי. זמן רב עובר עד שאני מצליחה לצאת. III אני הולכת באותו הרחוב. יש בור גדול במדרכה. אני רואה אותו שם. בכל זאת אני נופלת פנימה. זה כבר הרגל. עדיין עובר זמן רב עד שאני מצליחה לצאת. IV אני הולכת באותו הרחוב. יש בור גדול במדרכה. אני עוקפת אותו. V אני הולכת ברחוב אחר. ..... פשוט נופלת פנימה, ונופלת, ונופלת... עד שלומדת להתרחק. לעקוף. לעבור מדרכה. ללכת ברחוב אחר.
 
להבה...

מיותר להגיד כמה הסיפור הזה מדהים. וחכם. ונכון. הלוואי שכולנו נצליח ליישם. אני כבר מחכה ללכת ברחוב האחר שלי.. :) ואת, אם אפשר לשאול.. את מרגישה שאת ברחוב אחר..?? (((ו...גאד. הסיפור הזה מזכיר לי מישהי מקסימה.)))
 
לא. עדיין לא.

קודם כל, אני בטוח עדיין באותה שכונה
לא רחוקה מהרחוב, גם כשלא בתוכו ממש. והרבה הרבה פעמים, אני עדיין ברחוב - ומצליחה לעקוף את הבור. ישנן עדיין פעמים שאני יודעת שהוא שם - ונופלת בכ"ז.
 
חחח. גם אני בשכונה. אבל

תחשבי על כברת הדרך שכן עשית. תחשבי על איפה שהיית קודם ואיפה את עכשיו. כולם נופלים לפעמים. אבל אני בטוחה שהיום את נופלת הרבה פחות מבעבר.. ולעקוף את הבור... זה מדהים. זה דורש כאלה כוחות... ואת מצליחה לעשות את זה הרבה פעמים. למשל, הצלחת ביום ראשון, אם אני זוכרת נכון. ועל זה מגיע לך צל"ש.
 

Neora Barak

New member
בוקר טוף חמודים, ../images/Emo42.gif../images/Emo25.gif

יאללללה.. לקום... השמש מצייצת.. והציפור מחממת..הקפה מהביל בכוס.. והכייף כבר בראש.. .. ולפעמים כשהשביל כבר משומש, עם מהמורות, ומשובש, .. והשביל השני גם הוא לא נראה מי יודע מה.. .. כדאי לחשוב לעבור לשכונה אחרת.. .. כדי שלא תהיה יותר נפילה !! ביי חבר'ה הולכת לכבוש ת'עולם
 
השמש מצייצת ../images/Emo6.gif אהבתי

ובאמת מומלץ לכולנו לעבור שכונה. שיהיה לך יום מקסים
 
לא כזה פשוט.

לעבור לשכונה אחרת
אבל אפשרי הולכת לכבוש את העולם - נשמע אחלה של אחלה של אנרגיות על הבוקר
 

bad girl201

New member
מזדהה בעיקר עם בתים 2 ו-3...

מי שקרא בבלוג שלי את הרשומה מאתמול כבר יודע מה קרה עם האקס ושהחלטתי על ניתוק סופי של הקשר איתו: החל ממחיקה שלו מהאיי סי ומהפלאפון ועד התנתקות נפשית ממנו (שזה החלק הכי קשה). ולמה אני מזדהה עם כל כך עם 2 הבתים האלה בשיר? כי זה כל כך אני- כמו בבית 2 שוב ושוב העמדתי פנים שאני לא רואה את המציאות, מתכחשת לכך שהבן אדם הזה הוא "רעל" בשבילי (כמו שהגדירה חברה שלי), שזה קשר הרסני בשבילי ושמגיע לי הרבה יותר טוב מזה. שאסור לי להתפשר על פחות ממה שמגיע לי ולכל אחת- בחור שיתייחס אליי טוב. אנשים סביבי כבר התייאשו ממני כשראו ששום דבר לא עוזר, אני ממשיכה שוב ושוב ליפול לאותו הבור ומודעת לכך... וכמו בבית 3, זה כבר הפך להרגל- כי זה נוח, כי זה הכי קל להיות עם הבחור הזה וזה מה שעשיתי כי פחדתי מהלבד, פחדתי להישאר לבד עד שאני אמצא את מה שמגיע לי באמת. עכשיו אני לבד. אתמול המציאות נכנסה מהדלת האחורית והתפוצצה ישר בפרצוף שלי. אבל אני מבינה שעדיף ככה. נכון, בטח יהיו עוד הרבה רגעים שאני אתגעגע אליו בלי שום סיבה מוצדקת אבל אני חייבת להמשיך בחיי. ולא להיתקע על בחור שלא שווה את זה בכלל. מודה שעכשיו קשה לי, אבל אני חייבת להמשיך ולמצוא בעצמי את הכוחות להתגבר. מצורף קישור לבלוג שלי, כולם מוזמנים לקרוא ולהגיב.
 

*g99

New member
מצחיק .. אני מאלו

של הבית האחרון.. הרגע רשמתי פה את זה בקצרה. נפלתי כ"כ הרבה עד שהחלטתי להתרחק ולעוף למקום אחר. מאחלת את זה לכולם
תודה להבה
 

רננהלי

New member
אני

הפסקתי ללכת נכון לעכשו רוצה כבר להמשיך ללכת אבל זה בדיוק מה שאני מפחדת ליפול לאותו הבור אם הייתי יודעת מהו הבור האם הוא דבר זה או בדיוק ההיפך שלו? אז אולי הייתי יודעת להיזהר הצרה היא שגם אחרי שנפלתי וקמתי לא ברור לי מה הפיל אותי, האם זה או ההיפך ואז מה אני צריכה לעשות כך או ההיפך?? אתם מבינים למה אני מתכוונת?
 

רננהלי

New member
אוי זה נוראי

אתם קולטים?? הפסקתי ללכת כדי לא ליפול לבור העדפתי להפסיק ללכת ולא להסתכן בנפילה מרוב פחד השתתקתי זה נוראי
וכל התאוריות היפות על כמה שצריך לקחת סיכונים בחיים וכו וכו (שאני בטוחה שמישהו יגיד לי את זה כאן) לא משנות דבר. זה כמו שקורה לך משהו עצוב ואומרים לך: יכול להיות יותר גרוע. אבל אם אתה לא מרגיש את זה בעצמך ולא מגיע למסקנה הזו מתוכך, אז לא יעזור שיגידו לך.
 
אז הפסקת ללכת.

אז הפסקת. קורה. ואת כבר כתבת בעצמך את ההמשך (צריל לקחת סיכונים וכו וכו). ובגלל שאת כתבת את זה, אז אני בטוחה שמתישהו, בהמשכו של הטיפול, כשתתאוששי, כשתתחזקי, את תקומי שוב לצעדה, ותעקפי את הבור.
 
למעלה