מבוך
אני בת 28 ורוב חיי לא היה לי חברות . כל חיי הייתי סגורה והתקשתי ביצירת קשרים בינאישיים שלא נדבר על זוגיות שאין .
לפני פחות משנה הכרתי מישהי שבהתחלה לעגתי בתוכי לגבי איך שהיא נראית בעבודה הקודמת שלי והתביישתי להסתובב איתה אבל עם הזמן הגלגל מסתובב והיא הראתה לי מי מזלזל במי (בלי להיות מודעת לכך שאני זלזלתי בה בכלל ).
הסיבה שזלזלתי בה היא לגבי ההופעה החיצונית שלה..היא שוקלת קרוב ל100 קילו ושמה אז בזמנו עדשות כחולות שנראה לא אמיתי ורב לובשת בגדים שחורים כאילו היא לובשת את אותו הדבר כל פעם וטייץ שחור..
למרות שזלזלתי בה נתתי לקשר שלנו לפרוח ופתאום שמתי לב כמה שהיא יותר טובה ממני מבחינת הרבה דברים..
יש לה אופי פתוח והרבה גברים מתחילים איתה בכל מקום שהיא הולכת. עם הזמן היא החליפה עדשות למשהו טבעי יותר ..
בהתחלה היא ממש שכנעה אותי להכיר ידידים שלה ואני לא רציתי. אני הייתי בעד להכיר חברות ואין לי אמונה בגברים (לדעתי כולם מחפשים משהו לא רציני אז בשביל מה להכיר ).
עם הזמן השתכנעתי ...למרות שהיא רק בת 21 ורוב הידידים שלה בני אותו הגיל הסכמתי רק בשביל לתחזק את הקשר איתה.
בשלב כלשהו עוד בהתחלה גיליתי שכל הידידים בישיבה הם ערבים.
היא אמרה לי מה הטעם לשבת עם יהודי שהוא קמצן ואילו ערבים לארג'ים כלומר אין דבר כזה ישיבה בלי וודקה..
וגם יהודי ירצה לשבת עם בחורה לבד בבית קפה ואילו את הערבי אפשר לךשכנע שיביא עוד חבר..
עוד מהתחלה הייתי גזענית בניגוד אליה ואני גם כנראה משדרת זאת בהתנהגות שלי..אני באה לתת להם הרגשה שאני באה רק להעביר את הזמן ולככת הביתה רק לנצל אותם עם השתייה (שלפני שהכרתי אותם לא שתיתיתי בכלל וודקה ומצידי לא לשתות בכלל )
האופי שלי סגור ועםן הקשר לכך שהם ערבים או לא קשה לי לתת נוכחות בישיבה. אני אחת שלא יודעת לפתח שיחה..
עם הזמן כל הידים של חברה שלי אמרו במפורש שאין ישיבה אם אני באה שתביא חברה אחרת..
חברה שלי כל הזמן אומרת לי להשתנות , לצחוק לפתח שיחה. אמרתי לה אני אשתדל אבל בשלב כלשהו מגיע השלב שהם הרי באים בשביל מטרה. יש להם אינטרס להשכיב את הבחורה ומה לעשות שאני לא בחורה כזאת..אני שומרת מרחק בין אם הם ערבים ובין אם לא כי אני לא רוצה להיפגע
בהתחלה חברה שלי הייתה מכירה עוד ידידים חדשים אבל פעם אחר פעם כולם באותו המשפט אמרו אחרי ישיבה אחת להביא חברה אחרת.
חברה שלי כבר התייאשה ממני ואמרה לי שלא תכיר יותר ידידים ושלא יהיה לנו יותר ישיבות שהיא תעשה ישיבות עם חברה אחרת שלה (שעד היום היינו צמד חמד )
הצעתי לה לפני כמה ימים הצעה שנילך לפאב ביחד אבל היא שוללת..בהתחלה התירוץ שלה היה שזה עולה כסף (והיא רגילה שערבים משקיעים בישיבות ) אבל אמרתי לה את דעתי שבגלל שאני יבשה יותר מדי כמו שהיא כל הזמןו אומרת אז בגלל זה היא לא רוצה (כי אין לה בעייה אם תבוא עוד מישהי רק לא לבד איתי ). היא אמרה לי שאני צודקת שאני חסרת נוכחות והיא חושבת שאם נילך לבד נשתעמם והיא תחזור מבואסת..
גם לגבי בתי קפה היא אחת שלפי מה שהספקתי להכיר אותה בן אדם נורא חסכן על גבול קמצן והיא לא תבזבז את הכסף שלהב לשטויות האלה. בהתחלה היא הציעה לי שנילך רק להסתצובב בקניון אבל גם לזה אין לה סבלנןות אלי כי אני אחת שיכולה להיות מלא זמן באותה החנות ואין לה כוח אלי
אתמול כזה היא סיפרה לי שביום שישי אחרי ארוחת פסח עם המשפחה היא כנראה תישב עם חברה אחרת שלה אצלה בדירה .
לפני כמה ימים היא אמרה לי שאי אפשר כי עד שהארוחה תסיים כבר יהיה 11 בלילה ומי ירצה לשבת פתאום אבל בשביל חברה הזאת שהיא השלימה איתה היא כן מוכנה להכיר ידידים חדשים ולשבת אצלה..
אמרתי לה סבבה תשבי איתה אבל מה הבעיה שלך שאני ישב אתכם..
פתאום היא זרקה לי הערה שאין טעם שאני ישב עם חברה שלה וידידים שהיא תכיר כי מה אני יועיל לישיבה ? שאני כאילו לא קיימת...מילחא אם הייתי שמחה וזורמת המצב אחרת ושאני ישתנה שאני יוכיח לה ואז נראה..
לפי מה שאני מכירה את עצמי 28 שנים השינוי לא יקרה בקרוב אם בכלל יקרה הרי אני בן אדם מופנם בתוך בועה משלי
אני מרגישה מנוצלת..שעד היום היא הייתה משתמשת בי לישיבות כי לבד היאר לא תישב איתם ואני הייתי הבן אדם היחיד שהיתה תמיד זמינה בשבילה אבל ברגע שהיא ראתה שאף אחד לא מוכן להתגמש פתאום אני מחוץ לתמונה..
אני בטוחה שאם היא תכיר ידידים חדשים היא כן תרצה שאני ישב איתה אבל לשבת עם חברה שהיא השלימה איתה בתוך הביתה שלה ממש לא..
אני כועסת אבל עדיין מרגישה שאין ביכולתי איך לשנות את המצב
גם בעבודה חברה שלי מצליחה בקלות להשתלב חברתית בעוד היא מספרת לי איך קופאיות פונות אליה ואומרות לה למה אני כזאת קשוחה ואני ממש לא..אני פשוט לא יודעת לפתח שיחה
אני בת 28 ורוב חיי לא היה לי חברות . כל חיי הייתי סגורה והתקשתי ביצירת קשרים בינאישיים שלא נדבר על זוגיות שאין .
לפני פחות משנה הכרתי מישהי שבהתחלה לעגתי בתוכי לגבי איך שהיא נראית בעבודה הקודמת שלי והתביישתי להסתובב איתה אבל עם הזמן הגלגל מסתובב והיא הראתה לי מי מזלזל במי (בלי להיות מודעת לכך שאני זלזלתי בה בכלל ).
הסיבה שזלזלתי בה היא לגבי ההופעה החיצונית שלה..היא שוקלת קרוב ל100 קילו ושמה אז בזמנו עדשות כחולות שנראה לא אמיתי ורב לובשת בגדים שחורים כאילו היא לובשת את אותו הדבר כל פעם וטייץ שחור..
למרות שזלזלתי בה נתתי לקשר שלנו לפרוח ופתאום שמתי לב כמה שהיא יותר טובה ממני מבחינת הרבה דברים..
יש לה אופי פתוח והרבה גברים מתחילים איתה בכל מקום שהיא הולכת. עם הזמן היא החליפה עדשות למשהו טבעי יותר ..
בהתחלה היא ממש שכנעה אותי להכיר ידידים שלה ואני לא רציתי. אני הייתי בעד להכיר חברות ואין לי אמונה בגברים (לדעתי כולם מחפשים משהו לא רציני אז בשביל מה להכיר ).
עם הזמן השתכנעתי ...למרות שהיא רק בת 21 ורוב הידידים שלה בני אותו הגיל הסכמתי רק בשביל לתחזק את הקשר איתה.
בשלב כלשהו עוד בהתחלה גיליתי שכל הידידים בישיבה הם ערבים.
היא אמרה לי מה הטעם לשבת עם יהודי שהוא קמצן ואילו ערבים לארג'ים כלומר אין דבר כזה ישיבה בלי וודקה..
וגם יהודי ירצה לשבת עם בחורה לבד בבית קפה ואילו את הערבי אפשר לךשכנע שיביא עוד חבר..
עוד מהתחלה הייתי גזענית בניגוד אליה ואני גם כנראה משדרת זאת בהתנהגות שלי..אני באה לתת להם הרגשה שאני באה רק להעביר את הזמן ולככת הביתה רק לנצל אותם עם השתייה (שלפני שהכרתי אותם לא שתיתיתי בכלל וודקה ומצידי לא לשתות בכלל )
האופי שלי סגור ועםן הקשר לכך שהם ערבים או לא קשה לי לתת נוכחות בישיבה. אני אחת שלא יודעת לפתח שיחה..
עם הזמן כל הידים של חברה שלי אמרו במפורש שאין ישיבה אם אני באה שתביא חברה אחרת..
חברה שלי כל הזמן אומרת לי להשתנות , לצחוק לפתח שיחה. אמרתי לה אני אשתדל אבל בשלב כלשהו מגיע השלב שהם הרי באים בשביל מטרה. יש להם אינטרס להשכיב את הבחורה ומה לעשות שאני לא בחורה כזאת..אני שומרת מרחק בין אם הם ערבים ובין אם לא כי אני לא רוצה להיפגע
בהתחלה חברה שלי הייתה מכירה עוד ידידים חדשים אבל פעם אחר פעם כולם באותו המשפט אמרו אחרי ישיבה אחת להביא חברה אחרת.
חברה שלי כבר התייאשה ממני ואמרה לי שלא תכיר יותר ידידים ושלא יהיה לנו יותר ישיבות שהיא תעשה ישיבות עם חברה אחרת שלה (שעד היום היינו צמד חמד )
הצעתי לה לפני כמה ימים הצעה שנילך לפאב ביחד אבל היא שוללת..בהתחלה התירוץ שלה היה שזה עולה כסף (והיא רגילה שערבים משקיעים בישיבות ) אבל אמרתי לה את דעתי שבגלל שאני יבשה יותר מדי כמו שהיא כל הזמןו אומרת אז בגלל זה היא לא רוצה (כי אין לה בעייה אם תבוא עוד מישהי רק לא לבד איתי ). היא אמרה לי שאני צודקת שאני חסרת נוכחות והיא חושבת שאם נילך לבד נשתעמם והיא תחזור מבואסת..
גם לגבי בתי קפה היא אחת שלפי מה שהספקתי להכיר אותה בן אדם נורא חסכן על גבול קמצן והיא לא תבזבז את הכסף שלהב לשטויות האלה. בהתחלה היא הציעה לי שנילך רק להסתצובב בקניון אבל גם לזה אין לה סבלנןות אלי כי אני אחת שיכולה להיות מלא זמן באותה החנות ואין לה כוח אלי
אתמול כזה היא סיפרה לי שביום שישי אחרי ארוחת פסח עם המשפחה היא כנראה תישב עם חברה אחרת שלה אצלה בדירה .
לפני כמה ימים היא אמרה לי שאי אפשר כי עד שהארוחה תסיים כבר יהיה 11 בלילה ומי ירצה לשבת פתאום אבל בשביל חברה הזאת שהיא השלימה איתה היא כן מוכנה להכיר ידידים חדשים ולשבת אצלה..
אמרתי לה סבבה תשבי איתה אבל מה הבעיה שלך שאני ישב אתכם..
פתאום היא זרקה לי הערה שאין טעם שאני ישב עם חברה שלה וידידים שהיא תכיר כי מה אני יועיל לישיבה ? שאני כאילו לא קיימת...מילחא אם הייתי שמחה וזורמת המצב אחרת ושאני ישתנה שאני יוכיח לה ואז נראה..
לפי מה שאני מכירה את עצמי 28 שנים השינוי לא יקרה בקרוב אם בכלל יקרה הרי אני בן אדם מופנם בתוך בועה משלי
אני מרגישה מנוצלת..שעד היום היא הייתה משתמשת בי לישיבות כי לבד היאר לא תישב איתם ואני הייתי הבן אדם היחיד שהיתה תמיד זמינה בשבילה אבל ברגע שהיא ראתה שאף אחד לא מוכן להתגמש פתאום אני מחוץ לתמונה..
אני בטוחה שאם היא תכיר ידידים חדשים היא כן תרצה שאני ישב איתה אבל לשבת עם חברה שהיא השלימה איתה בתוך הביתה שלה ממש לא..
אני כועסת אבל עדיין מרגישה שאין ביכולתי איך לשנות את המצב
גם בעבודה חברה שלי מצליחה בקלות להשתלב חברתית בעוד היא מספרת לי איך קופאיות פונות אליה ואומרות לה למה אני כזאת קשוחה ואני ממש לא..אני פשוט לא יודעת לפתח שיחה