מבוך

[אופס...]

מבוך

אני פוסע הלוך ושוב בין הפרחים על שערייך למצוא היכן את מסתתרת עברתי בשער הפרח - והיו שמיים חלפתי בשער השמיים - היתה רוח חמקתי בשער הרוח - והיה גשם הלכתי בשער הגשם - והיתה קשת חציתי את שער הקשת - והיה אור רצתי אל שער האור - ועלה ריח הפרח שוב ואני כל הזמן מעבר לשער שאת נחבאת אחריו צוחקת למבוכתי. (מחווה למשורר הקוריאני או-סה-יונג)

 

[סופגניה*]

משחק מחבואים

כשהיינו ילדים, התחבאתי בין עצים. כעת,בורחת מסתתרת בשערי הזמן תמיד שניה לפנייך, משיגה פעמייך. מצפה שתשיגני במרוצך, צוחקת למשוגתך. מחכה לפרח שבידך. יפה עד מאד המבוך שלך. מעגלי.