מבולבלת וכואבת

[לורנס1]

מבולבלת וכואבת

אני אמא לילד בן 12 שהותקף מינית במשך חצי שנה ע"' נער בן 19 שאימצנו כי לא היה לו איפה לגור. השבוע זה נודע לי ע' המשטרה ומאז אני פשוט הפסקתי לתפקד. לא יודעת מה לעשות עם עצמי, איך להגיב , לא ראיתי שום שינוי בבן שלי הוא פחד לומר לנו כי ידע שלאותו נער אין איפה לגור במידה ונזרוק אותו מהבית . אני פשוט בסערת רוחות לא יודעת מה לעשות אשמח לקבל תשובות - תגובות-

 

[לב אם]

כל כך קשה ../images/Emo14.gif

מבולבלת יקרה, את נמצאת במצב הקשה ביותר, וברגע הקשה ביותר. גם תחושת הבדגידה של מי שאספת אל ביתך וליבך , גם הדאגה לילד שלך, ובכל זאת נשארת כל כך אנושית ועם הדאגה לנער המאומץ שאת לא רוצה לזרוק לרחוב. לא ברור איך נודע לך על ידי המשטרה: האם הם גילו בגלל ילדים אחרים שנפגעו על ידו, בגלל תלונה של בנך, או שעלו עליו במקרה? ומדוע אין הוא נמצא במעצר אם המשטרה כבר יודעת על תקיפה מינית של ילדים? בכל מקרה, כמי שעברה את סערת הרוחות הנוראה והקשה הזו בעבר, אם כי בנסיבות מעט שונות אני יכולה להציע לך להחליט על סדרי העדיפויות החשובים לך, לא לנסות שהכל יהיה בסדר בבת אחת, אלא לנסות להתמודד עם כל דבר לפי הסדר: הדבר הראשון הוא לטפל בבן שלך, לשוחח אתו, לתת לו להרגיש שי שלו גב ומשפחה, לנסות לחבר אותו לתמיכה מקצועית - שתעזור לו ללבן את תחושותיו, להבין שהוא לא אשם, ובפרט את החשש שלו לפגוע בנער שפגע בו. גם בנושא הזה ובכלל במה לעשות כדאי מאד להיעזר באחד מארגוני הסיוע - אל"י מאד עזרו לי בזמנו בכל ההיבטים. לגבי הנער, חשוב מאד שהוא יגיע לעזרה מקצועית, ושהוא יורחק בצורה מבוקרת מהבית - לא לרחוב. והכי חשוב, לגבי עצמך - זה הרגע להיעזר במעגלי התמיכה שלך: משפחה, חברים, יעוץ מקצועי מארגוני הסיוע, הפורום הזה - כל מה שמתאים לך, ובלבד שתשתפי ותקבלי תמיכה ממי שמבין אותך, כי עוד נכונו לך רגעים קשים והתלבטיות רבות עד שתעברי את התקופה הקשה הזאת. אנא אל תהססי להגיע לכאן ולשתף ככל שנדרש.

 

[לורנס1]

תודה על התמיכה

כן לב אם נודע לי על המקרה מהמשטרה, אותו נער שאימצנו סיפר לחבר, ואותו חבר הודיעה למשטרה, היום אותו נער נמצא בכלא וכנראה ישב לא מעט זמן, אני נלחמת בין הרגשות שלי לאותו נער שבעצם "חולה" במידה מסויימת , ולדעתי צריך לטפל בו ואני לא ממש בטוחה שכלא זה הפתרון היחידי, לבין הרגשות שיש לי לבן שלי. אותו נער כמו שהבנת התקבל בבית בזרועות פתוחות כמו בן שני וזה הכאב הרב שאני חשה "בגידה כפולה" אני משוחחת עם הבן הרבה מאוד, הוא עדיין סגור ולא ממש רוצה לספר מה בדיוק קרה אבל אני מאמינה שימים יחלפו ואולי אוכל לדעת יותר פרטים. לגבי תמיכה מקצועית אוכל רק לשוחח עם כאלה אחרי החג כבר בררתי . תודה רבה על העזרה שלכם לא ידעתי כמובן על הפורום הזה זה עוזר לי להבין שאני לא היחידה (לצערי כמובן) אשמח לשמוע עוד ממך לורי

 

[גן חיות]

לאמא המבולבלת וכואבת

מצטרפת לכל מה שכתבה לב אם. ברצוני להוסיף: התקופה מיד אחרי הגילוי היא הקשה ביותר להורים ולילד. אל תאשימי את עצמך שאולי היו סימנים שלא ראית. אל תאשימי את עצמך על כך שעשית מעשה טוב וניסית לעזור לנער במצוקה. אני אומרת את זה כי מניסיוני, אנחנו ההורים נוטים להאשים את עצמינו ולא רק את הפוגע. דבר שני, תנו לבן להרגיש שאתם איתו, אוהבים אותו, מוכנים לשמוע אך לא לוחצים. חשוב שידע שאתם יודעים,זה יכול להקל עליו לדבר. עזרה מקצועית בשבילו בהחלט רעיון שכדאי לשקול. בנוסף לכל האופציות שלב אם הציעה, אני השתתפתי בקבוצה להורים שילדיהם עברו התעללות מינית. זה עזר לי מאד להתמודד עם כל הרגשות הקשים . ומצטרפת גם להזמנה של לב אם - אנחנו פה אם את רוצה אוזן קשבת, מקום לשפוך, עצות מהורים אחרים שהיו במקום הזה. ומאחלת לכם הרבה כוח וסבלנות והצלחה.

 

[לורנס1]

תודה רבה

תודה רבה על התגובה המהירה, זה מוזר אבל כל מה שכתבת זה כאילו שאת קראת אותי, בדיוק מרגישה כפי שאת כתבת. יודעת שאני לא צריכה להאשים את עצמי, אבל לא מצליחה לשלוט בזה, אנחנו ההורים צריכים להגן על הילדים שלנו, ומרגישה שבעצם שם בחדר ממול הבן הקטן שלי סבל ואני לא ידעתי, לא הייתי לידו ברגעים הקשים ביותר שלו, זה מה שקשה לי בעצם. לא ממש יודעת איך להתבטאות אבל את בטוח מבינה את כוונתי, ובקשר לנער הזה הוא בכלא עכשיו למשך תקופה ארוכה מאוד , מסתבר שהבן שלי לא היחידי והכאב הוא כפול , כי הוא בגד באימון שלנו בעצם, קבלנו אותו בבית כמו בן גדול נתנו לו בית חם ואוהב, אין לי שום קרבת משפחה איתו, סתם נער שלא ממש היה לו איפה לגור, המצב פה בבית הוא לא קל מבחינה כלכלית, אבל תמיד אמרנו איפה שיש ל4 אנשים יהיה גם ל-5 לא פעם אכלתי חביתה והשארתי לו את השניצל , וזה בעצם התודה שקבלנו. זה פשוט קשה להאמין ולהבין זאת . תודה לך שוב על האוזן הקשבת וחבל שאנחנו נפגשות פה בפורום בנסיבות אלה, אשמח לשמוע ממך שוב לורי

 

[לב אם]

../images/Emo24.gif

 

[גן חיות]

קבוצת תמיכה

הפורום הזה בעצם מין סוג של קבוצת תמיכה. אני מביהנ שרוב שכותבות(יש מעט כותבים משום מה) היו במצב דומה לשלך. לכן אנחנו מבינות ו "קוראות אותך". אני רוצה גם לעודד אותך בכמה דברים: 1) את לא אשמה!!! אם היה לך שמץ של מושג שזה ייתכן, היית עושה הכל כדי למנוע את הפגיעה בבנך, ולפי דברים, אני מעריכה שגם היית דואגת שאותו נער יקבל טיפול. העולם לא מושלם, וגם אנחנו, ההורים , לא מושלמים ולא תמיד יכולים/מצליחים להגן על ילדינו כפי שהיינו רוצים. מה שחשוב, שעכשו אתם עושים כל מה שאפשר. 2)גם לגבי תחושת הבגידה - כנראה שהנער הזה פגוע מאד ולכן לא כבד גם את הטוב שהוא קבל מכם. עצוב מאד. אבל מבחינתך, נסי להבין שרק עוד סימן כמה הוא היה זקוק למה שנתתם. חבל בשביל כולם שהוא לא ידע להפיק מכך תועלת. 3)למרות שהפגיעה משאירה צלקת, ובתקופות מסויימות בעתיד אולי יצטרך שוב טיפול - עם אהבה וטיפול, הילדים האלה עוברים את הטראומה ולפעמים אפילו יוצאים מחוזקים במובנים מסויימים. יש עתיד טוב בהמשך. לא לשכוח את זה!!!! 4)אנחנו פה בשביל מי שצריך. אם יש דברים אישיים יותר ותרצי לשתף באופן אישי יותר, את מוזמנת לפנות אלי במסרים. ואם לא, גם טוב. 5)תשמרי על כוחותיך כדי שתוכלי לעזור לבנך.

 

[לורנס1]

תודה

תודה אך לא יודעת איך אני יכולה להגיע למסרים שלך אשמח להעזר בך .

 

[גן חיות]

כדי לכתוב מסר אישי

תרדי לסוף ההודעה ובפס הכחול שם תחפשי איפה כתוב "מסר למחבר". אני אשלח לך מסר, כאשר מהבהב לך בחלק העליון של עמוד הפורום "יש לך מסר" תקליקי ותוכלי לקרוא את המסר.

 

[מממאיה35]

הי

כנפגעת ילדות שלא סיפרה ואמא לא שמה לב (עד היום), לא נותר לי אלא לחזק אותך ולהודות לך בשם בנך על שיש לו אותך

.

 

[מממאיה35]

לסעיף 3 ../images/Emo7.gif

אני תמיד נזכרת בשיר המדהים, שמבטא יותר מכל את האמונה שלי בעצמי ובדרך הכואבת שאני עושה: היי שקטה, עכשיו הכל בסדר אפילו המחנק עומד להשתחרר זה לא הגיהנום ובטח לא גן עדן זה העולם שיש ואין עולם אחר. היי שקטה כאילו אין בך דופי כאילו האוויר נותן לה הגנה כאילו הצרות כבר מתגבשות ליופי כאילו מעפר פורחת שושנה. היי שקטה כמו לא עברת אף פעם כמו לא היית צרימה בנוף המטופח כמו ראית כף יד בתוך אגרוף הזעם כמו אלומת האור הנה מצאה אותך. היי שקטה כאילו אין בך דופי... היי שקטה, כמה אפשר לשטוח את הפגיעות מבלי לחשוש מהשפלה כאילו הפגיעות עצמה היא סוג של כח כאילו השלווה היא חוף הבהלה. סליחה שהתפרצתי..

 

[לורנס1]

תודה על התמיכה

תודה לגן חיות ולמאייה 35 על התמיכה תמיד כייף לדעת שיש לאן לפנות . שיש אוזן קשבת ותמיד תמיד מילה טובה . אתן עוזרות לי המון.