מבולבלת ולא יודעת מה לעשות

[noa0044]

מבולבלת ולא יודעת מה לעשות

שלום,
אני בת 29 ואני בזוגיות במשך שנה וחצי עם בחור בן 32 שאינו מעוניין בילדים.
כבר מלפני חצי שנה ממש לפני שעברנו לגור יחד הוא הודיע לי על זה , אך התעקש שלא ניפרד מכיוון שהוא אוהב אותי ומנסה להשתנות.
ידוע לי שמערכת הזוגית שהיתה לו לפני לא היתה טובה ויתכן שזה השפיע עליו מכיוון שהוא אמר לי שלאחר המערכת הזוגית האחרונה הוא החליט שטוב לו להישאר לבד ( ללא בת זוג וללא ילדים)
הוא אמר לי שזה השתנה כי בזוגיות שלנו הוא באמת מרגיש שטוב לו, שהוא מאושר איתי , וכייף לו איתי ושחשוב לו שאני נותת לו גם לפעמים את החופש שלו כשהוא צריך . והוא הגיע למסקנה שהוא יודע שיותר טוב לו איתי מאשר שהוא לבד
הוא כל הזמן מציג לי את זה בהשוואה לילדים. שיתכן שזה עניין של זמן גם בנוגע לילדים.
אבל אני חושבת לעצמי - איך זה יכול להשתנות? הרי אין לו התנסות עם ילדים, אין לו גם אחיינים או קרובים במשפחה שהם ילדים.. ושום דבר לא יכול להשוות את זה .גם אם הוא יחליט לעשות בייביסיטר או להתקרב לילדים מהמשפחה שלי זה לא נתון להשוואה הרי יש אנשים שלא סובלים ילדים של אחרים ואוהבים רק את הילדים שלהם.

אני מאוד מבולבלת, ומפחדת לבזבז את הזמן שלי. כבר חיכיתי מעל חצי שנה שזה ישתנה..
אני לעומתו מאוד רוצה ילדים, אני בחורה מאוד משפחתית , מאוד קרובה לאחיינים שלי ולבני דודים, אני יודעת שאני רוצה להקים משפחה.

ואני שואלת את עצמי.. האם זה אפשרי? האם להמתין?
האם הכרתם מישהו שלא רצה ילדים וזה השתנה?

אשמח לדעת מה דעתכם בנושא....

 

[רוב הזמן אני אשתו]

אי רצון בילדים

יש בתפוז פורום של אנשים שלא רוצים ילדים, אלהורים (כמוני).
שם מדי פעם יש סיפורים על כאלה שלא רצו ושינו דעתם ויש גם להיפך.
הוא לא נשמע סגור על עצמו ולכן אף אחד כולל הוא עצמו לא יכול לומר לך אם זה "יעבור לו" והוא ישנה את דעתו, או לא. העובדה שהוא פתוח למחשבה על זה היא סימן חיובי מבחינתך, אבל את צריכה לבחון האם את מאמינה לו.
חצי שנה זה לא המון זמן - גם ביחס לזוגיות שלכם וגם ביחס להחלטות על ילדים.
האם בכלל ברור לך שבלי קשר לילדים - זה האדם שאיתו היית רוצה לחיות ולהקים משפחה?
האם הוא אמר לך שזה מה שהוא רוצה איתך ? כי אם לא, כל הדיון הזה נראה לי מוקדם.
&nbsp

 

[noa0044]

תגובה

אנחנו שנה וחצי, ולא חצי שנה..
כן , לי זה די ברור שאני רוצה לחיות איתו והקים איתו משפחה, הזוגיות שלנו מאוד טובה, גם הוא תמיד אאמר לי שאם לא היו ילדים לא היתה לו בעיה להתחתן איתי עכשיו. הוא מראה לי את האהבה שלו כלפיי. והוא אומר לי שהדבר האחרון שהיה רוצה זה שנפרד ושהוא לא מוכן שאציב לו אולטימטום.
אז אני ממשיכה להמתין...
מה הכוונה באם אני מאמינה לו? , הוא אמר לי שמבחינתו הוא היה רוצה לקום בבוקר ולדעת שהוא רוצה ילדים כי הדבר האחרון שהוא רוצה זה שניפרד.
הוא אמר שהוא מוכן לעשות כל דבר בשביל לשנות את זה אבל לא קיים דבר כזה שמאפשר לך לדעת איך זה להיות הורה ( גם אימוץ לא . ילד שהוא שלך זה לא אותו הדבר כמו ילד של אחר..)

אני לא מצליחה להבין את זה.. אם הוא כל כך אוהב אותי - איך הוא לא רוצה להתפשר על משהו שהוא לא יודע אפילו מה זה?
אני מוכנה מבחינתי להתפשר על ילד אחד..ולא להביא כמה... רק בשביל להציל את הזוגיות....

 

[רוב הזמן אני אשתו]

ככה

כתבתי חצי שנה כי את כתבת "כבר חיכיתי מעל חצי שנה שזה ישתנה" אז קפצתי למסקנות.
בכל אופן, לדעתי, אם הוא אומר שהוא מוכן לעשות כל דבר בשביל לשנות את התפיסה שלו, הדבר האחד שהוא צריך להבין זה שזה לא ינחת עליו בוקר אחד מהעננים. הוא צריך לקבל החלטה, ויתכן שלא ירצה לקבל אותה עד שלא יהיה אולטימטום ממשי תלוי מעל ראשו - כן או ביי.
כמובן, שהצבת אולטימטום יש לה מחיר - את עלולה להצטרך לממש אותו...
לכן, לפני שהוא מחליט מה נסגר איתו - תחליטי את: אם זה מבחינתך יהרג ובל יעבור, ונמאס לך לחכות - תגדירי לו את הגבול - תחליט עד === , או שנפרדים, ואז תדעי האם באמת הוא מוכן לעשות כל דבר, או לא.
&nbsp

 

[noa0044]

זה בדיוק הקטע,הצבתי אולטימטום

והוא אמר לי שקשה לו לשמוע את זה ושזה לא דבר נכון לעשות.
הוא מאמין שעם הזמן זה יכול להשתנות ואני שואלת מה כבר יכול לקרות שיכול לשנות את זה.אם לא עושים משהו ??
מצד שני אין בדיוק מה לעשות כדי לדעת איך זה מרגיש להיות הורה...
הוא אמר שהוא מוכן לעשות כל דבר כדי לשנות את הדעה שלו , אבל שום דבר לא יכול להשוות מצב של ילד שהוא שלך
הרי יש הורים שלא סובלים ילדים אחרים ואוהבים רק את הילדים שלהם.. לא נראה לי שאהבה לילד מסויים יכול להמחיש אהבה לילד שהוא שלך..
אם אתה יכול להמליץ על משהו אשמח לדעת...

 

[רוב הזמן אני אשתו]

אולי

לאמץ גור כלבים?

אני אמנם צוחקת אבל ידוע שיש זוגות שזה מבחינתם שלב מבחן - האם אנחנו מסוגלים ונהנים לטפל ביצור שצריך שנאכיל אותו ונשמור עליו ונוציא אותו לטיולים, ובתמורה הוא מחרבן עלינו, הורס לנו את הבית - ואוהב אותנו בלי תנאי ?
&nbsp
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

נשמע שהוא לא סגור על עצמו במיוחד

אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך האם את יכולה לראות את עצמך כאלהורית לטובת החיים לצידו.
מקריאה בפורום אלהורות נתקלתי בהרבה הודעות על אנשים שרצו ילדים והצטערו ואנשים שלא רצו ילדים והתחרטו והיה כבר מאוחר מידי.
&nbsp

 

[noa0044]

לא

אני לא מסוגלת לראות את עצמי כאלהורית...

 

[anesthesi]

המלצה שלי - אל תבזבזי את הזמן

ת'כלס - אם את עוזבת אותו, אז יקח לך קצת זמן למצוא גבר, ולהרות, ולתקתק עוד איזה שניים אח"כ... וכל אחת מהפעולות האלה עשויה לקחת שנים (למצוא בחור מתאים, להצליח להכנס להריון, וכו').
&nbsp
אם הכיוון שלך זה משפחה, והכיוון שלו הוא משהו אחר, חבל על כל דקה, את כבר בגיל גבולי.

 

[אמון בקשר1]

עבודה זוגית

שלום
אני חושב שהשאלה כבדה ורצינית כדי לידון בפורום כמו שלנו.
אני חושב שנכון לכם לחפש באזור המגורים שלכם מישהו מקצועי
שיישב אתכם ותלמדו אתו יחד מה באמת החסמים של בן זוגך, האם הם פתירים,
או שאת מחכה לשווא. אהבה כמו שאת מתארת, שווה לדעתי עוד מאמץ קטן
לפני שנפרדים. כל תשובה שתגיעו אליה יחד, תאפשר לכם או להשאר באהבה
או להפרד באהבה. בהצלחה.

 

[פילפולה]

למה להמתין?

הוא לא רוצה ילדים.
הוא כן רוצה אותך.
ולכן הוא גם שוקל את נושא הילדים... אבל זה לא באמת בא ממנו.
&nbsp
אז יש הרבה אהבה-אבל את רוצה משפחה. זה אולי לא קל להפרד ממישהו שאוהבים-אבל בשורה התחתונה... את באמת מוכנה להמשיך ולהמתין עם זה?
אני לא הייתי מחכה.
אם הוא כבר הגיע למצב שהוא מודה בפני העולם שהוא לא רוצה ילדים [שבחברה הישראלית זה הרבה יותר קשה ממה שאת חושבת]-אז הוא כנראה כבר "התבשל" על זה. ואם לא את... אז הוא לא היה שוקל בכלל.
&nbsp
פיל
החלטות קשות זה מתיש

 

[אורטל זיו]

החלטה גדולה

היי נועה,

מה נשמע?
נכון, את מתארת פער משמעותי ברצונות של שניכם.
פער כזה יכול לעלות בכל שלב בדרך, ראיתי אותו עולה גם אחרי 20 שנה (כשבן זוג אחד רצה פתאום יחסים פתוחים או חזר בתשובה).
בשורה התחתונה, את יודעת שאף אחד לא יכול להבטיח לנו כלום.
בהחלט יש סיכוי שהוא ישנה את דעתו, זה הרי קורה ושמענו על מקרים כאלה.
אבל יש סיכוי שגם לא.
נשמע לי שאתם מאד אוהבים וזה מרגש.

את יודעת מה הסיבה שהוא לא מעוניין בילדים?
לא ברור לי בעצם מה קורה מתחת לפני השטח.
הרי יש סיבה, והיא משמעותית, יש משהו שיושב לו בראש לגבי תפיסה של "מה זה ילדים".
ומעניין שלא הזכרת את זה פה

אשמח לשמוע.

שלך, אורטל זיו

 

[noa0044]

הסיבה

כן, הוא חושב שברגע שיש ילדים כל החיים משתנים, ( לא מתפנים לתחביבים וכל החיים סובבים אחר ה"ילד".)
הוא שמע הרבה סיפורים מאנשים שטוענים שהם פחות מאושרים כשיש להם ילדים כי אין להם זמן לכלום..
בנוסף, לא היתה לו אינטרקציה כל כך עם ילדים ולכן הוא לא מתלהב מילדים/ לא מרגש אותו לשמוע ילדים / לראות ילדים מחייכים... הוא די אדיש כלפיהם.. למרות שבזמן האחרון הוא משתדל כן להראות חיבה לילדים מהמשפחה שלי..
הוא טוען שזה משהו שהוא לא יכול להשתלט עליו, הוא כן היה רוצה לשנות את זה אבל לא יודע איך..
לטענתו זה כמו לשכנע מישהו שאוהב את הצבע כחול, לאהוב את הצבע ורוד..
מצד שני הוא לא רוצה לוותר על הזוגיות שלנו ואמר לי שחשב מספר פעמים להגיד לי כן רק בשביל שינשאר יחד ולא אעזוב.
הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יגיד לי כן ולא יהיה שלם עם עצמו. . כי בדרך הזו שנינו נסבול.
הוא טוען שזמן אולי יכול לשנות את זה.. בדיוק כמו שהוא נפרד מהאקסית שלו וחשב שהוא יחייה לבד כל החיים וכשהכיר אותי זה השתנה, אז הוא טוען שאותו דבר יכול לקרות לגבי ילדים.
ואני שואלת את עצמי אם זה באמת יכול להשתנות ככה בלי לעשות שום דבר?

 

[אורטל זיו]

איך להחליט החלטה כזו?

היי יקרה.

תודה על התשובה המפורטת.
שניכם בעצם לא יודעים באמת איך זה לגדל ילדים.
את, בעקבות דברים שראית/חווית/שמעת, מאמינה כנראה שזו שמחה (יותר מאשר בעסה).
הוא, כנראה, בעקבות דברים ששמע/לא חווה/חווה, מאמין שזה בעסה (יותר מאשר שמחה).
בואי נסכים קודם, שזה שכולם מביאים ילדים - לא אומר שאתם צריכים להביא ילדים.

ניגש שנייה לשאלה שלך - האם בלי לעשות שומדבר דעתו יכולה להשתנות?
התשובה היא, בוודאי שכן. לא צריך לעשות משהו אקטיבי כדי שנשתנה. לא תמיד.
"אי אפשר לעבור באותו נהר פעמיים", בכל רגע אנחנו כבר לא האדם שהיינו ברגע הקודם.
בכל רגע אנחנו פוגשים מציאות חדשה ועוברים תהליכים פנימיים. ככה זה.
בן הזוג שלך חווה בעבר שינויים משמעותיים בתפיסת העולם שלו והוא בהחלט מבין את זה.
אבל כמובן שיש אפשרות שדעתו לא תשתנה עוד שנים רבות, אם בכלל.

בואי נתחיל מהסוף - את מצביעה ברגליים.
יום עובר ועוד יום עובר, ואת עדיין בתוך מערכת היחסים הזו.
זה אומר שכרגע, נכון להיום, את מוכנה לחיות באי הוודאות הזו.
יש מחיר לאי הוודאות והוא הפחד שלא ירצה ילדים, אבל כרגע את בוחרת בו על פני הכאב בלאבד את הזוגיות הזו.

אני רוצה להתייחס למשפט ש"הדבר האחרון שאני רוצה שהוא יגיד לי כן ולא יהיה שלם עם עצמו".
אפשר לאמר שעל זה בנוייה זוגיות.
הרבה פעמים אחד יאמר כן כדי לאפשר לשני להיות במקום שבו הוא רוצה.


את יכולה להחליט שלא להחליט החלטה רשמית וגדולה, והרגש שלך כבר יספר לך עם הזמן מה לעשות.
באיזשהו מקום, אני כאילו מבקשת ממך להשאר קצת בתוך הרגשות הלא נעימים, לא לברוח מהם, עד שתקבלי החלטה "שלווה" יותר.
בינתיים, יש לך את האפשרות לעבור תהליך עם עצמך, אולי עם איש מקצוע, ולבדוק מה את מרגישה ומה את רוצה לעשות.
אם יגיע רגע שבו תחליטי שהמחיר שאת משלמת רגשית הוא כבד מדיי, תוכלי לעשות החלטה ולסיים את הקשר.
ואם זה יקרה, תהיי יותר שלמה, ואם הקשר הזה צריך לקרות בחיים שלך - הוא יקרה.

כמו שאת מבינה, אין תשובה אחת, כמו לכל שאלה.
העיקרון הוא להבין שזה תהליך, לחוות אותו, לסמוך על עצמך שכשיגיע הרגע הנכון לך - את תדעי.

באהבה, אורטל זיו

 

[supersonic777]

חד משמעי,תפרדו!לא מבין מה את עושה עם אחד כזה!

הרי ידעת שהוא לא רוצה ילדים,למה להתחיל קשר?!
&nbsp

 

[noa0044]

אם היית קורא את זה מההתחלה..

היית מבין של-א ידעתי את זה בתחילת הקשר
רק אחרי חצי שנה כשעברנו לגור יחד הוא חשף בפניי את זה.

 

[supersonic777]

ומה עשית כאשר התגלה לך העניין?

 

[sivi19881]

נכון מאוד.
אם לא תדאגי לעצמך אף אחד לא ידאג לך. תהיי אמיצה זה משתלם.

 

[לילי ריצקר]

שלום וחג שמח

אני חושבת שבגילאים שלכם אם אתם שנה וחצי יחד זה למטרת מחוייבות או סתם? למה מלתחילה להיכנס לקשר כזה אם יודעים מראש שהבנאדם לא רוצה ילדים? אני אישית חושבת שאסור להביא ילדים בכוח או רוצה או לא רוצה
ולא משנה אם צריך לא או לא בעצם אין דבר כזה...
לפני שבכלל חושבים על זוגיות לדעתי כל אחד אמור להיות אם הוא רוצה להיות הורה אחר כך השאלה הנשאלת היא עם מי יקים משפחה. אני לא מאמינה בלשנות דעה של גבר או אישה בעניין של הבאת ילדים וחלילה לא שופטת אף אחד בכיוון ההחלטה.
אני זוכרת שהכרתי את בעלי דבר ראשון בדייט שאלתי "האם אתה בעניין של ילדים חתונה וים" ? חחח הוא צוחק על זה אבל גבר שכן בעד יענה בחיוב השאלה האם אתה עניין של היא לא אומרת דווקא איתי כלומר רוצה להתחתן איתי וילדים איתי אלא בכללי אם אתה בעניין של זה"?
מי שפוחד מזה או לא בעניין לא יענה ויכעס אולי.
אני חושבת שצריך היום לדבר באמת ולא לחכות ולבזבז זמן...