מבולבלת

[נועה27594]

מבולבלת

שלום קוראים לי נועה ואני בת 15 וחצי אני מתעמלת בהתעמלות קרקע כבר כמעט מעל 9 שנים השאלה שלי או יותר נכון הייתי רוצה להתייעץ בעניין של האם לפרוש כי בשנים האחרונות אני מרגישה שאני לא מתקדמת אני לא מרגישה את ההתלהבות לפני האימון אני מרגישה עייפות וחוסר חשק בזמן האימון אני מרגישה ממש גרוע (אני ברמה של פליפלקים,סלטוט קדימה עם קפצית אני לומדת עכשיו בקרקע סלטה אחורה אני עדיין לא יודעת לבד אני לא יודעת ברגים והדברים היותר מסובכים אחרי ברגים בנוסף בשנתים שלוש שנים האחרונת אני מרגישה שאני בקושי מתקדמת אני מרגישה תקועה באותו מצב אני גם הכי גדולה בקבוצה בכיתה י ואני מתעמלת עם בנות בכיתה ב עד ח ואני מבאס אותי לראות כיצד הן מתקדמות ואני תקועה באותה רמה המאמנות אמרות שזה לא נכון אבל אלה המאמנות הן לא אוביקטיביות וסתם רוצות להינטרסים שלהן החוג הוא לא תחרותי וחשבתי לעבור לרמה יותר גבוה אבל אני מרגישה שאני לא מספיק ולא יכולה להגיע לרמה הזאת כבר והשארלה שלי היא האם לוותר האם הגיע זמני לעזוב, המחשבה הזאת מעציבה אותי ואפילו עכשיו שאני כותבת אני מזילה דמעות אבל מצד שני קשה לי (עם כל מה שציינתי למעלה) הייתי מאוד שמחה לייעוץ ולתשובה מחכה נועה

 

[נועה חורש]

את לא לבד!

את עוברת כעת משבר. כל מתעמלת מגיעה למשבר כזה במהלך הקריירה שלה. יש כאלה שמצליחות להתגבר על המשבר, ויש כאלה שלא, שנשברות ופורשות. נוסף על כך, את כבר נערה ואני בטוחה שאת מתמודדת עם משברים אחרים בחייך מלבד מה שקורה לך בהתעמלות. הרוב הגדול של המתעמלות לא מתקדמות בצורה לינארית (ביחס ישר) ובאופן ישיר. הרבה פעמים "נתקעים" במקום מסויים עד ש"נופל האסימון". אם מישהו מסתכל מהצד על מתעמלת שבדיוק "נפל לה האסימן" והיא קלטה והצליחה והתקדמה, אז זה נראה שהדשא של השכן ירוק יותר. אני בטוחה שגם לך היו תקופות של הצלחה ותקופות של אי-הצלחה, וככה זה. אני מציעה לך לא להסתכל כל הזמן על מתעמלות אחרות ולהשוות את ההתקדמות שלך אליהן, כי זה לא אומר שום דבר. לגבי ההתקדמות שלך, יכול להיות שכעת את באמת בתקופה לא נעימה, אבל התקופה הזאת תעבור ואת תתקדמי! על בטוח! ההתקדמות בהתעמלות חשובה, אבל לא רק. יש עוד דברים טובים בהתעמלות חוץ מהתקדמות: את קופצת, את זזה, מתהפכת, את עפה באוויר, את נהנית, את שומרת על משקל הגוף ועל הגיזרה, את מחזקת ומגמישה את השרירים, מתמודדת עם אתגרים... ועוד. כל אלה ייעלמו מחייך אם תפרשי מההתעמלות.

 

[אמא לה3]

סליחה על האיחור בתשובה

מסכימה עם כל מה שנועה ענתה לך, אני עובדת כמאמנת עם המון בנות בגיל ההתבגרות, אצל כולן (ובמיוחד הרציניות שבהן) יש תקופה כזאת של "תקיעות", הדבר מאוד טבעי וקשה. העצה שלי לכל המתעמלות בגילאים שציינת (14-15+-) היא פשוט להמשיך, לחזור על אותם אלמנטים שוב ושוב ולהמשיך לשפר את הכושר הגופני, הרבה פעמים ה"תקיעה" הזאת נגרמת כשמתעמלת מגיעה לרמה מסויימת ואז חסר לה כושר גופני (בדרך כלל כוח או גמישות) כדי להמשיך ולהתקדם. אל תתיאשי, זה קורה וזה זמני. בהצלחה