מבולבלת...

Apikachu L

New member
מבולבלת...

אחרי שמכרה מהפייסבוק תפסה כזה אומץ והחליטה ללכת עם הזהות שלה (מביג'נדרית לטרנסקסואלית), אני תוהה לפעמים האם אני לא מזדהה כג'נדרקוויר מתוך פחדנות, ובעצם הייתי רוצה לשנות את הגוף שלי על אמת.
יחסית, אין לי הרבה דיספוריה ביחס לגוף שלי כנראה, אבל כאשר אני חושבת על זין... טוב, יש כאן ערגה מסויימת שיהיה לי אחד, לפעמים.
אני תוהה לפעמים, מה יהיה אחרי שאביא את מספר הילדים שרציתי להביא לעולם, האם אז יהיה לי אומץ, או שפשוט אני אמצא מקום טוב באמת להיות ג'נדרקוויר. אני כבר לא יודעת יותר אם אני רוצה להיות גבר, או אישה, או ג'נדרקוויר. די מבולבלת...
 

lily kane

New member
אלו נראה לי

חששות שיש לכולם
זה כמו שיש א/נשים שעבורם להיות ביסקסואל
זה שלב לפי קבלה את היותם חד מינים
זה לא אומר שכל ביסקסואל הוא חד מיני בתחפשות
ולא שולל את כך שביסקסואליות היא זהות בפני עצמה

כך גם טרנסגנדריות FTM או MTF לא שולל את מגון המגדרים שקיים ואת היחידיות והסבירות של כל אחד מהם

אז בנתיים הנה חיבוק
 

Apikachu L

New member
דברים נעשו מבלבלים פתאום

הזהות הג'נדרקווירית שלי שמרה אותי במקום טוב ויציב, מקום בו יכולתי לקבל את עצמי ומקום בו הפסקתי להאבק עם עצמי על זה שאני לא מספיק נשית. אבל לפעמים אני תוהה, איך דברים היו זורמים אם לא הייתי רוצה ילדים, למשל, או לא נכנסת לזוגיות.
 

Melusine

New member
A few things.

First of all - you can still be genderqueer even if you do chose to go through a certain transition.

Second, starting a physical transition is something you need to do after you've considered all possible outcomes. It's true that you can stop after a few weeks/months and most things will change back, but there's a lot to consider before starting anything.
If you don't have a dysphoria, it doesn't mean a change won't be good for you. People can feel comfortable before and after starting a hormonal treatment for example.
About having a penis - you won't find any surgeon, I think, that will agree to give you one without you being "100% man by the book" and after being on hormones for a while [because it's easier to have the surgery then].
Hormones only will not give you the satisfaction you might gain from having a penis, and it can even strengthen your temporal dysphoria due to not having a penis.

Third, about children, you can start transitioning of course and still have kids, and obviously can start after having them. After pregnancy you might feel different about your body that may or may not cause dysphoria. But I can say the same about anything, from seeing someone on the street to watching a movie.

If what you're wondering about is only gender - whether you should start talking in male only and not both in male and female, I don't think it needs to worry you. Usually genderqueers don't chose to talk in a specific gender, it's what they feel like is best at the time. People pass years referring to themselves as males and still be genderqueer.

The important thing is that you will think about what's good for you, and not what's good for others. It may be hard at first, and people will say you're selfish, but it's your life essentially. Time can always help to decide on things, and even reading about things and talking to people who went through similar issues.

I hope I was helpful, and will gladly talk with you about it *especially if we end up seeing each other at Icon and I won't be super busy with organizing the con*.
 

Apikachu L

New member
תודה

אני לא יודעת בדיוק מה אני רוצה...למעשה. הדיספוריה שלי באה והולכת, אבל רובה נעה סביב מגדר הרבה פעמים. בעיקר קשה לי עם התייחסויות כאישה...
אני לא לגמריי יודעת תמיד סביב מה היא נעה, פשוט לפעמים היא שם ולפעמים לא.

thanks for your kind words.
 

Melusine

New member
I can relate to that.

I'm trying to distance myself from people that may see me as female, and when I have the slightest doubt my dysphoria grows more.
But that's a topic for a really long conversation.
 

lily kane

New member
אני חושב שזה

ממש עוזר

ואני גם אהיה באיקון (אפילו אהיה חלק מפנאל)
אני אשמח לראות אותך גם אם תרצה :)
 

Melusine

New member
Which Panel?

If it's one of the gender ones, I might attend.

Yeah, it'll be great to meet there, I always prefer to see new people in cons rather than the usual ones [for me, of course].
 

both

New member
מבין בדיוק את ההרגשה

אני אתייחס אליך בלשון זכר בהודעה הזו, מכיוון שמדברים על שינוי פיסי וכדו', מקווה שזה בסדר:
אני הייתי בדיוק במקום בו אתה נמצא ויודע כמה זה מבלבל, אבל כמו שנאמר פה כבר- גם אם תעבור שינוי עדיין אתה יכול להיות ג'נדרקוויר. אולי אתה פשוט יותר גבר ג'נדרקוויר מאשר אישה ג'נדרקווירית?!
יתכן ואחרי שיהיו לך ילדים תרגיש טוב עם תפקיד האמא בחייהם ובכלל עם הג'נדרקוויריות ויתכן שבכל זאת תווצר דיספוריה- איש לא יכול לדעת לפני כן.
אצלי היתה דיספוריה חלקית ובצורה די קלה (רק לחלק העליון) במשך שנים לפני שילדתי את ילדיי, ועד ההריונות די הסתדרתי עם תפקיד הבחורה הטום-בוי שהיה לי בחיים. אחרי שנולדו ילדיי, הדיספוריה שלי לגבי הגוף שלי החמירה מאד וגם התחלתי לשנוא את זה שרואים אותי כאישה וכאמא כי בתוך תוכי הרגשתי גבר וראיתי את עצמי יותר כאבא אמהי מאשר כאמא. מה שכן אני יכול להעיד מחיי שלי לפחות, זה שברגע שהיו לי כבר ילדים היה לי הרבה יותר קשה להתייחס לבעית המגדר שלי, כי לא רציתי להפוך את חייהם על פיהם ולקחת מהם את האמא שלהם, ובמשך שנים החזקתי את עצמי במעין "כלא" בתוך תוכי כדי להסתדר עם התפקיד שלי בחייהם ועם זה שאנשים התייחסו אלי תמיד כאל אישה, למרות שכולם ידעו שאני ממש לא נשי באופי.
בשנתיים האחרונות עברתי תהליך רציני מאד וסוף סוף הבנתי וקיבלתי את עצמי כפי שאני. אני בטוח שגם אתה תגיע למקום הזה בעתיד.
לגבי זין- אתה יכיול לקנות packer ולראות איך אתה מרגיש עם זה. כשאני רציתי לדעת אם באמת אני רוצה אחד ולדעת אם זה לא סתם רצון זמני וארגיש אחרת כשיהיה לי, קניתי packer ובדקתי את הרגשות שלי בזמן שלבשתי אותו ואת הביינדר תחת הבגדים. רק אז בעצם ראיתי עד כמה אני רוצה אחד באמת. התחושה שלי היתה כאילו זה הדבר הכי טבעי לי שיש לי אחד..כאילו תמיד היה שם. באותם רגעים בהם החזה היה שטוח והיה לי packer בתחתונים, הדיספוריה שלי נעלמה. אולי גם אתה זקוק למשהו מוחשי כזה כדי לראות מה באמת אתה מרגיש כלפי הגוף שלך?!
לגבי התפקיד הנשי והגברי- תמיד ניתן להציג עצמנו בדרך שונה ולקחת על עצמנו את התפקיד שמנגד לתקופה ולראות אם זה מרגיש לנו טבעי יותר או שמא זקוקים לאפשרות להיות גם נשי וגם גברי לחילופין. כשאני חייתי כאישה לכל דבר תמיד היתה בי ערגה לקחת על עצמי את תפקיד הגבר ולא יכולתי לעשות זאת. כשבסופו של דבר יכולתי ובאמת לקחתי את זה על עצמי, ראיתי שזה התפקיד הנכון עבורי. הרבה מהבלבול עבר ויצא ממני צד שתמיד חשתי שהיה תחת פני השטח ואהבתי אבל לא ממש ראו אותו מבחוץ. כך גם היה עם הנסיון לדבר בלשון זכר, שהתחיל פה אם זכור לך. ההתנסות בשני התפקידים בחברה וגם במערכות היחסים שהיו לי בחיי, עזרה מאד להבהיר לי מי אני ולמה אני זקוק בכל הנוגע להתנהלות חיי, מה שהביא אותי בסופו של דבר להבנה שאני גבר ורוצה שינוי פיסי.
אם בא לך לדבר עוד על זה, כתוב לי בפרטי.
 
למעלה