מבולבל בזוגיות

[itzik177]

מבולבל בזוגיות

אני ובת זוגתי חיים ביחד בהסכם ממון 6 שנים. אוהבים לשוחח על כל מיני מטיילים המון אהבה פורחת. אבל מה לעשות שאני אדם מסודר מאורגן והיא לא. ואסביר למה הכוונה: ערמות של שקיות מלאות אחת על השניה לא רואים ריצפה רק שקיות. עד לפני כ 3 שנים היו בכל הבית ארגזים מקרטון מלא מלא כל הבית היו ויכוחים ביני לבינה על זה. עד שבאחת השבתות התארחו אצלנו ההילדים שלה ובני משפחותיהם (בן ובת) והם ללא חשש מתגובה זרקו הכל אבל הכל איזה יופי עכשיו רואים סדר. חדר שינה זה ענין אחר זה פרטיות. לא האמנתי שאגיע למצב שאני מבקש יעוץ בפורום באמת. ולמה דווקא עכשיו מה קרה? ובכן אתמול הגיעו מים עד נפש. דברתי בטון שלא משתמע אחרת שזה אומר גברת עד כאן עכשיו את מסדרת את חדר השינה די במהלך שנות חיי לא זכור לי שגרתי בכזו צפיפות ובלגן כמו שאני חי פה. כן כן אתה צודק וולה נכנסה לחדר שינה והתחילה לפרוק שקיות חלק לתרום חלק לזרוק לא משנה העיקר לסדר. בסופו של יום התוצאה: לא עשתה כלום הכל נשאר אותו הדבר. זהו כאן נשברתי. והשאלה האם בגלל זה כדאי לפרק את הזוגיות? לציין שכרגע אני שבור נפשית ואולי איבדתי את האמון כי אדם שמבטיח כל כך הרבה פעמים ולא מתחשב בבן זוג השני אולי היא חיה איתי מתוך אינטרס אישי כלכלי לך תדע. תגובתכם

 

[כוכב Venus]

היי איציק

היי איציק, בוקר טוב וחג שמח,
קראתי את המכתב שלך ואני מרגישה את הכעס שלך, את התסכול ומבינה איך הגעת למצב שבאו מים עד נפש.
עם זאת, חשוב לי לשאול אותך מספר שאלות:
הבנתי שאתם חיים ביחד בהסכם ממון. האם הבית הוא של שניכם, או רק שלך?
האם יש סיבות שבת זוגך לא סידרה את השקיות שלה בתחילת הקשר או למעשה עד עכשיו? האם יש לכם מקום אחסון? חדר ארונות?
מה מכילות אותן שקיות? מדוע חשוב לה לשמור עליהם כל כך?
מדוע היו ארגזים עד לפני שלוש שנים? מדוע היא לא פרקה אותם?
שאלה נוספת: האם חוסר הסדר שלה ניכר בעוד תחומים למעט זה? האם ישנם מקרים בהם היא כן מאורגנת ומסודרת?
ובכל זאת: האם אתה חושב שיש סיבה שהיא לא פורקת את השקיות ומסדרת את תוכנן? נניח, פחד מסוים שהקשר ביניכם יסתיים והיא שומרת על הדברים ארוזים "לכל מקרה"?
היום, כשנשברת, האם קרו מקרים נוספים שעוררו את רוגזך שהיא עשתה? אני חושבת שאדם מרגיש שבר אם יש צירוף של כמה דברים שהביאו לפיצוץ.
חשוב לי לשאול- האם יש עוד דברים שבגללם התחלת לחשוב על לפרק את הקשר, ולא רק נושא הסדר?
איך המצב ביניכם עכשיו? האם אתה עדיין מרגיש כפי שכתבת או שדברים נרגעו עכשיו?
האם יש עוד נושאים שאתם מדברים עליהם ומתווכחים עליהם? ואיך בדרך כלל אתם פותרים את הויכוחים? האם ההבטחות שלה בעוד תחומים חוזרות והיא מפרה אותן ולא משנה את הדברים?
איך אתה מבקש ממנה לסדר את הדברים? האם אתה ישר מתחיל להתווכח? האם אתם יושבים ביחד ומדברים? האם העלית את מה שכתבת בפניה בצורה נעימה ושקטה?
איך, לדעתך, אתה יכול לתרום ולעזור לה לסדר את השקיות שלה? האם, לדוגמא, אתם יכולים לפנות יום ולעשות זאת ביחד, במקום שהיא תעשה את זה לבד? וכאן גם המקום לשאול האם יכול להיות שזה עניין של חוסר זמן מצידה? דחיינות, שזה אופי?
רואים שאתה כואב מהמצב ביניכם, ועצם זה שאתה מתחיל לחשוד ואתה מרגיש כלפיה חוסר אמון מראה עד כמה קשה לך מהמצב.
אשמח אם תרצה להרחיב קצת יותר.
מכל הלב,
ונוס

 

[itzik177]

זוגיות בילבול

תשובות על פי הסדר:
אני גר אצלה ברשות על פי הסכם ממון שמאושר על ידי בית משפט.שאומר כל אחד רשאי לפרק את המסגרת בהודעה בכתב 30 יום.
יש חדר ארונות ומקומות לאכסון.
תוכן השקיות סתם סמרטוטים וקישקושים שאחן ולא היה צורך בהם. לא רק אני אלא גם הילדים שלה אומרים מה את צריכה את כל זה? תזרקי.
הארגזים היו עוד מתקופת בעלה המנוח שנים אף אחד לא פתח ולא ידע מה תוכנם. עד שבאחת השבתות הילדים שלה פרקו וזרקו הכל.
מבחינת אירגון לא מאורגנת בכלל כל יום מחפת היכן התיק או הארנק או המפתחות ועל זה הדרך.
הבוקר נשברתי משום שלמרות ההבטחה מאתמול בלילה שהיתה מוכנה לוותר על הקנטרי רק לסדר את החדר ואני הפעם משום מה האמנתי בכל ליבי שהנמה עכשיו הגיעה זמן הישועה. כלום כלום כלום שקית אחת לא זזה מהמקום זה מזכיר לי שביתה אטלקית כאילו עובדים ולא עושים דבר. זה בדיוק המצב אצלה. זה שבר אותי מאוכזב שעד כדי שהבוקר אפילו בוקר טוב לא אמרתי לה. באופי שלי מעולם לא צעקתי על אף אחד למרות שהיו פעמים של פגיעה בי המשכתי הלאה. ההסכם ממון זה מהלך שאני יזמתי כי ידעתי שאנחנו הולכים לגור ביחד ובכדי למנוע בעיות משפחתיות לקחתי אותה לעורכת דין לדיני משפחה וציינתי במפורש שהבית שלה ולי ולצאצאי אין שום זכות על הבית הזה. לי הסעיף הזה חשוב לי מאוד..
אני תמיד מעלה את הנושא הספיציפי הזה והבטחות מכאן עד להודעה חדשה כן כן אני אסדר וכלום. לסיום הבוקר קמה וכאילו שום דבר לא קרה אני יושב מולה לא מחייך אפילו עצוב והיא כלום מתנהגת כרגיל כאילו לא היו הבטחות הכל בסדר. זה משגע אותי אני עוד אשוחח איתה על זה זה לא יעבור לסדר היום. לא יתכן שאת רואה אותי יושב מולך לא שלום לא בוקר טוב ואת מתנהגת הכל רגיל. אנ י רוצה לציין כמה דברים חשובים שקשורים לכלכת הבית.
מיום שנכנסתי לדירה הרי לא יתכן שאגור אצלה ולא אשתתף בהוצאות הבית.
לקחתי על אצמי את כול הוצאות הבית למעט קניות כלכלה. שזה בסך הכל אנחנו משתווים. בטיול לאחת ממדינות אירופה הזמנתי אותה על חשבוני. הרכב שלי על שמי ברשותה 24 שעות ביממה כל מה שאשה רוצה יש לה. ואני שואל את עצמי רגע מה אני בקשתי ממנה? לסדר את החדר שינה זה הכל. היא מושכת אותי עם הבקשה הזו 5 שנים לא יאומן אני מרגיש שהיא מוליכה אותי שולל.
לגבי פירוק המסגרת אני לא יודע. כי אנחנו חיים נפלא למעט הבעיה הזו

 

[כוכב Venus]

תודה רבה

היי איציק,
תודה רבה לך על תשובתך המפורטת, קצת יותר מבהיר את התמונה, ועם זאת- מעלה עוד שאלות ועוד תהיות.
אם כך, אני מבינה שהבית הוא שלה. האם מאז שעברת לגור אצלה הארגזים והשקיות היו קיימים? כלומר, כך היא חיה עם בעלה המנוח? זה מצב שלתוכו הגעת, או מצב שנוצר, שהיא, לדוגמא, ארזה חפצים שהיו קשורים לה ולבעלה, כדי "לפנות" עבורך את המרחב כדי שתחיו ביחד?
אינני בטוחה במה שאני כותבת, אבל אולי יש לה קשר רגשי מאד חזק למה שנמצא בפנים, וממש- אבל ממש- קשה לה לוותר על אותם חפצים? היא מתחילה לסדר, נתקפת בעומס רגשי ומחזירה את הדברים למקומם, ובעצם הבלאגן נותר בעינו?
כוונתי היא שמבחוץ זה נראה כמו דחיינות, כמו אדישות- אבל אלה התנהגויות שנובעות מקושי מסוים שיש לה, להיפטר מאותם דברים.
הרי נדמה שהכי קל להוריד את כל השקיות לפח שלמטה, אולם משהו מונע ממנה את זה..
כאן זה מתנגש עם הצורך שלך, שהבית שבו אתם גרים יהיה נעים ומסודר למגורים ולמחיה. בנוסף, כתבת קודם שאתה בנאדם מאד מסודר בעוד היא בדיוק ההפך.
עכשיו אתה מוסיף על הכעס הקודם שלך גם את הכעס מכך שהיא לא התעניינה במצב הרוח הקשה שהיה לך בבוקר, דבר שהרתיח אותך עוד יותר. האם כשאתה כועס היא בדרך כלל שואלת אותך לפשר העניין, או שזה כל הזמן חוזר על עצמו? אולי היא יודעת שכשאתה במצב רוח "קרבי", מוטב שהיא לא תטריד אותך כדי לתת לדברים לחזור לנורמה (ובהמשך לדבר?)? או שהיא רגילה למצבי הרוח האלה שלך, אם הם תכופים יותר?
אשמח לנסות לברר איתך האם יש מבחינתך דרך להבין אותה ולעשות זאת מתוך אמפטיה? לדוגמא- מחר ליל הסדר, אין לה זמן לזרוק את הדברים משום שהיא מוטרדת מכל הניקיונות האחרים וכו'? אתה כועס משום שהיא בסוף העדיפה ללכת לקאנטרי ולדחות את הסידור של השקיות?
האם יש עוד דברים שחשובים לך שאתה מבקש אותם ממנה, וגם לגביהם היא מתנהגת אותו הדבר?
איך אתם רבים? ואיך אתם משלימים? האם יש נושאים שדיברתם עליהם והיא פתרה באופן מיידי (לעומת הדחיינות שלה במקרה הספציפי הזה)?

מאחר ואתה עומד לעשות איתה שיחה מאד קשה, כפי הנראה, אני מבקשת ממך לעשות זאת בדרך הבאה:
להגיע לשיחה ביניכם רגוע יותר, קודם כל!!!
לשאול אותה אם היא יכולה לדבר איתך כמה דקות על נושא שמפריע לך.
כשהיא מסכימה- מתי שהיא יכולה- אתה מפנה גם כמה דקות ואתם יושבים ביחד.
אתה אומר לה שיש משהו שחשוב לך מאד לשתף אותה, כי אתה מרגיש רע, ואתה מבקש שתקשיב לכל מה שאתה רוצה לומר מבלי להיכנס לך בדברים.
כשהיא מסכימה ומקשיבה לך- ספר לה בקצרה, בצורה פשוטה ועניינית מה קרה. לא להכניס שום דבר שלא קשור לעניין!!!
קודם כל לומר לה שאתה יודע עד כמה התוכן של השקיות חשוב לה, ולגלות הבנה לנושא ולגלות כלפיה הבנה שהיא לא מצאה את הזמן לסדר. עם זאת, לשתף אותה שהבלאגן מפריע לך מאד ושהגעת למצב שאתה מרגיש שהיא לא קשובה אליך בנושא הזה ושאתה מבקש את עזרתה הדחופה כי אתה חש מצוקה גדולה. (לא בטוחה אם כדאי לציין את חוסר האמון שלך בה, נדמה לי שזה יכול להוביל למשהו לא טוב).
לאחר מכן אתה נותן לה להגיב לדבריך עד הסוף ובכבוד, ואתה לא נכנס לדבריה.
הייתי מציעה לך גם לבקש ממנה שיתוף פעולה בנושא, לבדוק אם היא יכולה ורוצה לעזור לשניכם במציאת הפתרון.
אם אתם מעלים רעיונות לפתרונות, לרשום אותם ולדון בהם ולחפש משהו ששניכם תוכלו להתפשר עליו בנוגע לזה, אם זה לעוד פרק זמן שהיא תסדר, אם זה להזזת השקיות החוצה מחדר השינה (פתרון זמני, אבל זה גם מפריע לה שהן נמצאות שם) או כל פתרון אחר שנראה לשניכם. אפשר גם לדון בשאלה האם זה בסדר מבחינתה שאתה תעזור לה, וכך תהיה לה יותר מוטיבציה? או משהו אחר?

בהנחה שהיא רוצה לשמור את כל השקיות הללו, אם אני מבינה נכון- לא אכפת לך שהיא תשמור אותן, העיקר שלא בבית, כדי שיהיה לכם בית מסודר:

אילו אפשרויות אתה יכול להעלות בדעתך כדי לקדם את הנושא? אם יש לך פתרונות משלך, אתה מוזמן להעלות אותם בפניה ולראות אם יש הסכמה על כך.

הנה דוגמא משלי: מה אם תנסו לחפש פתרון של העברת השקיות למקום אחר, כמו להשכיר מחסן / חלק ממחסן / כל יחידת אחסון אחרת- נניח לתקופה מוגבלת (וכפרה על דמי השכירות, שאולי גם ייתנו לה עוד זמן מרווח נשימה, ועם זאת- דד ליין, אחרת תצטרכו לשלם שוב).

אני חושבת שהשיחה שלכם הזו מספיקה ולא צריך להוסיף את הנושא שכעסת עליה כי היא לא הגיבה לכעס שלך היום בבוקר ו"התעלמה" ממך (אינך יודע אם זה מכוון או לא).

בגדול, אני מציעה לך קודם כל להראות לה הרבה אמפטיה כלפי הנושא הזה של השקיות, גם אם אתה לא מרגיש בדיוק ככה, אבל חשוב מאד לתת לה את ההרגשה שאתה מבין שהן חשובות לה, ולך לא משנה, רק העניין של הסדר של חדר השינה / הבית ולנסות להגיע משם למציאת פתרונות אפשריים ביחד, עם כל הקושי.

אשמח אם תרצה לעדכן ונמשיך לחשוב על עוד אפשרויות.

חג שמח ובהצלחה!

ונוס

 

[itzik177]

בילבול בזוגיות

נתחיל בזה שאני לא כעסן בכלל. ואם כבר אני כועס אני לא מתפרץ.
כל מה שכתבת על הענין הרגשי זה נכון. כלומר לפחות כך נראה לי שהארגזים והבלגן היה גם כשבעלה היה בחיים. כך שאני נכנסתי באמת לתוך זה כשנקודת ההנחה שהסתמכתי על ההבטחות שלה. כל השיחות שהיו לי איתה על הנושא הזה תמיד אבל תמיד היו ברוגע. למעט אתמול אגב גם היום שוחחתי איתה על זה גם מתוך ההאכזבה שלי ממנה. תתפלאי אין שום תגובה לא חיובית ולא שלילית. אני מבין שהיא לא מעוניננת לסדר טוב לה עם זה לא חושב שיש כאן בעיה רגשית מהעבר. אני חושב שיש כאן כאילו מה אתה בא להשתלט לי על הבית? משהו כזה.
אנחנו לא רבים בכלל ההפך יש בננו אהבה גדולה לפחות מצידי מצידה אני כן חושד שהכל אינטרס אישי. בכל אופן יש כאן רכב שמשרת אותה יש כאן עזרה כלכלית לא קטנה ואני לא מדבר על העזרה בבית. בעיה שלי שאני מתמודד איתה שנים. אין לי יכולת לפגוע באף אדם בתבל. ואני מתכוון אין לי אומץ לומר לה תשמעי גברת בואי נסיים את מערכת היחסים בננו. אני מציין את זה כי אני חושב שאולי מיצינו. לסיום אני אדם פתוח נוגע בנקודות הכואבות ומדבר עליהן. ככה שאת יכולה לכתוב ולשאול אותי כל שאלה.
חג שמח

 

[A לוןA]

תקשיב, חביבי

אתה בפלונטר רציני, אבל הפיתרון אליו פשוט מאוד.
אישתך כנראה אגרנית כפייתית, וזו הפרעת אישיות מוכרת.
אנשים כאלו לא יכולים להיפטר מדברים, וגם לא יודעים לסדר אותם.
כנראה שהיתה ככה מאז ומתמיד או שהיא היתה "סתם" בלגניסטית ובעקבות טראומה (נניח התאלמנותה) החמיר.
לא יעזור לך שום דיבור, שום הבטחה, שום איום ושום סנקציות. לא על סדר, לא על אמון ולא על יחסינו לאן.
גם לשכור מחסן כדי שהבלגן יהיה שם ולא פה לא יעזור. המחסן יתמלא והבית עד מהרה יחזור לאותו מצב.
הדבר היחיד שיכול לעזור הוא טיפול כפי שמטפלים בכל הפרעת OCD אחרת.
אם היא מסכימה ללכת לטיפול- מצויין. זה יפתור, קרוב לוודאי, את הבעיה.
אם לא- תחליט אם אתה יכול או לא יכול לסבול את זה.
לשוחח, לקבל הבטחות, להאמין וכל היתר- יעזור בדיוק כמו שיעזור שתקבל הבטחות מחולה שפעת שלא יתעטש. הוא יבטיח מה שתרצה וגם יתכוון לזה- אבל יתעטש בסוף. זה חלק מהעניין.

 

[kisslali]

מסכימה שיש פה בעיית אגירה

מתוך: maane.co.il
"אספנות כפייתית
יש כל מיני סוגים של אנשים – ניתן למיין אנשים לפי המידה בה הם שומרים על חפצים ומזכרות. ישנם אנשים שזורקים כל מה שלא צריך, הם לא שומרים מזכרות מטיולים ואירועים, אין להם חפצים ששמרו מילדותם ומגירותיהם ריקות מניירת מיותרת.
לעומתם, יש אנשים ששומרים הכל, כי חבל לזרוק, או שאולי פעם נצטרך. כל מסמך מתויק ונשמר וכל מזכרת נכנסת לאלבום או לארגז מיוחד.
שני המצבים המתוארים (הנמצאים, כמובן, על רצף) הם נורמאליים, ופשוט מאפיינים אנשים שונים. בטווח נמצאים אנשים ששומרים קצת וזורקים קצת, אוספים דברים מסויימים ונפטרים במהירות מאחרים.
לעיתים שמירה, אגירה ואספנות יכולים להיות קיצוניים, כפייתיים ובלתי נורמאליים. במצב של אספנות כפייתית, החולים אינם מסוגלים לזרוק שום דבר. ביתם הופך למחסן של עיתונים, ניירת, מגזינים, אריזות של מזון ועוד פריטים שאין מקום להכילם."

זה תיאור מקצועי של הפרעת אגירה - כמו כל תכונה אחרת, כשהיא במינון סביר זה נורמלי, אצל זוגתך זה יותר בעייתי ועדיין לא ממש קיצוני.
אנשים רבים מפתחים נטיה לאגירה בגלל אובדן פתאומי - כאילו שהחפצים ימלאו את החסך שנוצר כשאדם אהוב מת.
העובדה שבת זוגך אינה משתפת פעולה עם הצורך/בקשות שלך לא בהכרח נובע מזלזול - היא צריכה עזרה וטיפול.
לדעתי הדרך לעזור לה היא קודם לשוחח עם הקרובים לה (הילדים, אחים, אחיות, חברות) נשמע כאילו גם הם מבינים שיש בעיה. תמצאו מסגרת טיפולית, ואז שבו איתה ותנסו להסביר שהיא צריכה עזרה, לדעתי יש סיכוי שהיא תשתף פעולה וגם אם לא, ניסיתם.

ועוד משהו שלא קשור, נשמע לי שיש משהו בעייתי שלא קשור לאספנות. אתה מאד מתחשבן, סופר מה אתה נותן ומה אתה מקבל, מציין שכל דבר מעוגן בהסכם חתום וכו'.
האם זה לא משהו שמעיק בקשר שלכם?
יש מצב שאתה מרגיש שאתה נותן יותר מדי? עד כמה חלוקת הנטל ביניכם שווה? מי מנקה? מי מכבס? מי עורך קניות? מי מבשל?

וזה נכון שאיומים והבטחות לא יועילו, צריך טיפול נקודתי בבעיה אבל לדעתי צריך גם לפתוח כמה דברים מול גורם מקצועי שיעשה תיאום ציפיות גם מהצד שלך.

בהצלחה, ללי

 

[ליהיאל]

אלון

יש פה עוד אפשרות.
כמו שאמרת, או שהיא אגרנית כפייתית או שאיציק מסודר בצורה אובססיבית וננעל על ההפרעה הזאת.
אם אוהבים באמת... מה זה קצת זבל?? הטיפול לדעתי דרוש לאיציק.
וגם העובדה שכתב בפורום פוסט שכזה, מראה על כך שאינו מסוגל להתמודד עם המצב.
כך או כך, איציק זקוק לעזרה רצינית.
אני לא מדמיינת כיצד חיה בת זוגו איתו, ממש מרחמת עליה...

 

[A לוןA]

זו לא האפשרות היחידה

יש גם אפשרות שכל הפוסט הזה מצוץ מהאצבע
יש אפשרות שזה בכלל לא של איציק, אלא הוא כותב בשביל חבר והרבה פרטים חסרים וכו' וכו'
העובדות שתוארו הן שלאיציק זה מפריע, ולא תואר שגם בעבר או עם בנות זוג אחרות זה הפריע לו
ושילדיה של האישה מסכימים איתו שיש כאן בעיה והכריחו אותה להיפטר מחלק מהדברים.
&nbsp
האם יתכן שגם איציק זקוק לטיפול? האפ יתכן שבבית יש ארגז אחד קטן שמונח בפינה והוא עושה מזה פיל?
אולי
אבל זה לא מה שתואר. ולפי מה שתואר- הבעיה אצלה, ולא אצלו.

 

[חובטת שטיחים]

מסכימה שמדובר בבעיה אישית/רגשית/נפשית

אתה יכול להפוך את זה למאבק כח ולדרוש ממנה להשתנות ולשנות את המצב, או להחליט שעל הפן הזה בחייכם (סדר), אתה אחראי.
תרכוש ארונות, תמיין ציוד, תדלל "סטוקים", תזרוק מה שלדעתך לא שימושי (היא לא תשים לב...) ותסדר הכל בעצמך.
אני חוששת שניסיון "לחנך" אותה בגילה המופלג כנראה לא יצליח.

 

[GeJuFan]

הגעתי מהראשי

כאדם לא לגמרי מסודר בעצמי (לא ברמה של בת זוגתך אבל קרוב מספיק) אני יכולה להגיד לך שיש המון סיבות לכך.
אצלי הסיבה היא כי יש לי ADD- אנשים עם ADD נוטים להיות אנשים הרבה פחות מאורגנים כי הראש שלהם הרבה פחות מאורגן, מעבר לזה תוסיף לזה עומס ולחץ של לימודים ועבודה ואני לא מצליחה להגיע למצב של סדר בדירה שלי.
זה מלחיץ ומאד לא כיפי, אבל זה יותר מלחיץ כשאנשים באים ואומרים לי למה את לא מסדרת? תזרקי הכל! למה את צריכה את זה? וכו׳ וכו׳.
&nbsp
אני מצטערת להגיד אבל מכל הסיפור הזה אתה יוצא לא טוב. במקום לנסות ולהבין למה היא שומרת על הדברים, למה הבית מבולגאן אתה כועס וצועק עליה. זה מובן- אף אחד לא אוהב לחיות בבלאגן, אני מאמינה שגם היא לא נהנית מזה במיוחד אם יש סיבה פסיכולוגית או רפואית לכך.
יכול להיות שהיא אגרנית כפייתית, יכול להיות שהיא באמת פשוט בן אדם לא מסודר, יכול להיות שיש בעיה אחרת כמו add שמקשה עליה להגיע למצב של ריכוז.
כתבת שהיא שכחנית, שהיא מבולגאנת.. האם גם לוקח לה המון זמן לסיים משימות כי היא קופצת מדבר לדבר?
&nbsp
נראה שהפתרון הוא לא לעשות כמו שעשו הילדים שלה! אלא לשבת איתה, לא להאשים אותה בכלום אלא לשאול אותה מדוע לדעתה זה ככה, האם היא מרגישה שיש לה קשר לדברים שבשקיות, האם יש סיבה אחרת.
אולי יהיה שווה להכניס איש מקצוע לתמונה, לדעתי שווה לעשות איבחון להפרעת קשב וריכוז ולראות אם אולי זו אכן הבעיה, אם כן יש תרופות שאפשר לקחת שיעזרו לה להתרכז יותר טוב.
יכול להיות ששיחות עם פסיכולוג לבד או/ו מטפל זוגי ביחד יעזרו לשניכם.
&nbsp
בקיצר מה שאני אומרת זה: אל תילחם בה, אלא תילחם איתה!
אתם במערכת היחסים הזו ביחד, שווים. אתה אמור להיות לה משענת תמיכה ולא עוד תחנת רוח שהיא צריכה להילחם בה.
&nbsp
זה שאתה תעזוב אותה בגלל השקיות לא יגרום לה להיות פתאום מסודרת והיא לא תרוץ אלייך פתאום בתחנונים שתחזור, להפך זה עלול רק להחמיר את המצב שלה. בהחלט יש סיכוי שזו הסיבה למה היא שומרת אותם, כי במקום לעזור לה היא מרגישה ששופטים אותה והאגירה עוזרת לה להתמודד עם זה. (זה כמו קניינים כפייתים שקונים עוד ועוד דברים בשביל למלא חוסר רגשי).
היא זקוקה לתמיכה שלך ושאתה תעמוד לצידה, לא נגדה.

 

[פנתרית סגולה]

אין מה לעשות. תסדר אחריה.

ברצוני ליידע אותך שהמוני נשים, כל ההיסטוריה וגם עכשיו, סידרו ומסדרות אחרי גברים שלא נוקפים אצבע לסדר ולנקות - אבל מלכלכים וגורמים אי סדר.

 

[קליספרה]

כן - זה לא קטע של התחשבות זה קטע של אופי

בלאגן זה משהו שמוטבע באופי ואתה נשמע לי בדיוק מהאחרים מהמסודרים בלחץ.
בזוגיות בין בלגניסט למסודר - רוב עבודת הסדר תיפול על זה שאכפת לו יותר - כי מה שבשבילך בלאגן היא פשוט לא רואה - וזה שאתה מבקש ממנה רק מוציא אותך נודניק בעיניה. אם אתה לא מוכן לקחת על עצמך את עניין הסדר - ונראה לי שאתה לא, זה יהיה כאסח אינסופי. בשורה אחרונה - לא שווה את זה
חפש לך מישהי כמוך.

 

[בוטן ישראלי]

תסדר בעצמך.

 

[ליהיאל]

ייס! בדיוק.

 

[oneofus]

בגיל הזה (69) ????

הפוסט הזה נראה כמו של ילד בן 20
אין מצב שאתה כמה שנים עם מישהי וכותב כך.
לדעתי הפוסט הזה הןא ניסיון להעלות בעיה אחרת, שאחרץ מה ענין כסף שחוזר אצלך ו סדר?
תסדר אתה !

 

[פנינה21]

אלא אם מדובר בבלגן היסטרי -אז זאת דעתי

שמע אני מניחה שהיא לא אוגרת דברים באופן כפייתי ושדברים שברור שצריך לזרוק לפח הולכים לשם.
&nbsp
אז יש לכם חילוקי דעות :
אם אתה המאורגן יותר תסדר ! ברצינות אני אומרת - בכל מערכות היחסים שהיו לי אני הייתי הצד הפעיל יותר בסדר וארגון כי אני מכירה את עצמי אם אני אחפש באמצע הלילה עט מסוים או כבל מסוים ואני לא מוצאת את לא ארדם עד שאני אדע איפה זה ..
&nbsp
תעשה הערכת מצב אמיתית עד כמה הבעיה חמורה אולי היא צריכה עזרה בעיות כאלה הרבה פעמים מסתירות בעיות הרבה אנשים שאוגרים דברים סובלים מחרדות שונות וזה שווה בדיקה .
&nbsp
בקיצור אם אתה אוהב אותה וחוץ מהבלגן הכל בסדר אז תפשיל שרוולים ותסתדר ותשב לשיחה על זה מכל הלב תנסה לבחון את התגובה שלה לפעמים יש סיבה - אני חושבת שהיא מבינה שיש בעיה עובדה שהיא נסתה אתמול לסדר ולא הצליחה.

 

[Surrealistical]

היא צריכה טיפול

לא אומרת את זה בקטע רע. פשוט אם היא מודעת לבעיה, לא מצליחה להתגבר עלייה, אז היא צריכה עזרה מקצועית. אין שום סיבה שתיחיה בבלאגן כזה. הציעו לך לסדר אחריה, למה מי מת? היא אדם בוגר ושתלמד להתנהג בהתאם. אתה לא העוזרת בית שלה. אני חיה עם אדם כזה, שאם זה היה תלוי רק בו הינו הולכים על שטיח שעשוי מהבגדים המלוכלכים שלו. זה מהאנשים שאם אתה מתחיל לסדר אחריהם אתה תעשה זאת כל חייך. אין להם הרגלי ניקיון ואיך שמסדרים ומגיעים לנקיון אחרי שבוע/שבועיים זה חוזר לאי סדר כי פשוט ההרגלים לא קיימים. אם בעצמה היא לא מצליחה לפתח הרגלי ניקיון בסיסיים אז זה מחזיר אותנו לחלק של העזרה המקצועית.

 

[חרדון מחאה]

חוץ ממה שנאמר

מעבר לאגרנות כפייתית יתכן שגדלה בבית לא מסודר או שלא הקנו לה בו מיומנויות חיים.

יש הבדל בין לדעת שאתה "מבולגן" לבין להבין את זה. האם אתה חושב שהיא מוכנה לחיות כך במחיר שאפילו ילדיה לא מרוצים מזה? מה לגבי אובדן הארנק והמפתחות-היא ודאי לא נהנית ורוצה להקשות על חייה.

שווה לנסות להציג את מהזווית הזו ולראות אם היא תהיה מוכנה ללכת לטיפול יעודי ולהקניית כישורי חיים לפני הכל.