מבחינה מדעית - לא ידוע לנו על בטיחות החיסונים

מבחינה מדעית - לא ידוע לנו על בטיחות החיסונים

בינואר 2013 פורסם דו"ח מטעם ועדת מומחים אשר מונתה ע"י המכון לרפואה בארה"ב לבחינת היבטים מדעיים בבטיחות תכנית החיסונים. כותרת הדו"ח :
The Childhood Immunization Schedule and Safety: Stakeholder Concerns, Scientific Evidence, and Future Studies

הועדה מסבירה ששני השלבים הראשונים בבדיקת חיסון חדש (מחקרים שלב I + II) המבוצעים על אוכלוסיות קטנות (עד 1,000 נבדקים), מיועדים לבדיקת מרכיבי החיסון, מינון, דרכי מתן החיסון, צורך במנות דחף ותופעות לוואי שכיחות. מחקרים בשלב III מבוצעים על אוכלוסייה גדולה יותר (אלפי עד עשרות אלפים נבדקים) "ומיועדים לבדיקת יעילות החיסון". באשר לבדיקת בטיחות החיסון החדש, נכתב בדו"ח: "מאחר ומחקרים בשלב III מתוכננים לבדיקת יעילות, מסקנות באשר לבטיחות החיסון ממחקרים אלה מוגבלות ועשויות, לכל היותר, להצביע על תופעות לוואי שכיחות".

טוב. זה לא חדש, דנו על זה בעבר, אבל "שוחרי המדע" כאן הביאו הסברים מלומדים ומפותלים מדוע המדע כן בודק לבטיחות וכו'. מקווה שהדיון הזה נגמר עכשיו סופית.

ומה באשר לתכנית החיסונים?
הדו"ח מסכם את חסרונם של מחקרי בטיחות:

- בריאותם של אוכלוסיות מחוסנות לפי התכנית המומלצת מעולם לא השוותה לבריאותם של אוכלוסיות בלתי מחוסנות באף מחקר
- הועדה מאמינה שלמרות העדויות המרגיעות, מחקרים לבחינת תופעות הלוואי של כמות החיסונים המצטברת בטווח הארוך, או היבטים אחרים בתכנית החיסונים, מעולם לא בוצעו
- מרכיבי מפתח בתכנית החיסונים המומלצת: מספר החיסונים, תדירותם, תזמונם, סדר החיסונים וגילאי מתן החיסונים - לא נבדקו באופן שיטתי במחקרים מדעיים
- עדויות מדעיות על תופעות לוואי בקבוצות ילדים עם פוטנציאל רגישות (כגון ילדים במשפחות עם היסטוריה של מחלות אוטו-אימוניות, אלרגיות או פגים) מוגבלות ומאופיינות באי-בהירות באשר להגדרת קבוצות אלו, חשיפה [לחיסון] ותוצאותיה
- למרות היעדר עדויות מדעיות ומחקרים אודות בטיחותה של תכנית החיסונים בכללותה, הועדה הגיעה למסקנה הבאה: תכנית החיסונים המומלצת נחשבת על ידי רופאים, פקידי בריאות הציבור וקובעי המדיניות לאחד המכשירים היעילים והבטוחים בהגנה מפני מחלות רציניות ומוות

טוב. גם דיון על זה היה לנו כאן, ושוחרי המדע הסבירו שדווקא נבדקים שילובי חיסונים (ואף הביאו רפרנסים למחקרים שלכאורה בדקו זאת) או שהסבירו שאין טעם לבדוק את כלל תכנית החיסונים, או שאי אפשר או עוד מיני שמיניות באוויר - העיקר לא להודות בעובדה הבסיסית, העולה עכשיו גם מדו"ח זה, שפשוט - אין לנו מידע מדעי על בטיחות תכנית החיסונים.

דו"ח זה מסביר את הצעת החוק 1757 שהונחה בארה"ב בעיקבותיו באפריל 2013:
הצעת החוק קוראת למזכיר שירותי הבריאות והרווחה, באמצעות הנהלת המכון הלאומי לבריאות, לבצע או לממן מחקר שיענה על השאלות הבאות:

1. השוואת תוצאת בריאות כוללת, לרבות העראות וסיכון לאוטיזם, בין אוכלוסיית מחוסנים לאוכלוסיית בלתי מחוסנים בארה"ב;
2. לקבוע האם חשיפה לחיסונים או למרכיבי החיסונים קשורה עם אוטיזם, תחלואה כרונית או הפרעות נוירולוגיות אחרות

מבצע המחקר יעמוד בתנאים הבאים:

יהיה אובייקטיבי
יהיה בעל הכישורים לבצע מחקר שכזה
אינו מועסק ע"י סוכנות ממשלתית
אינו חבר בשום ועדה האחראית לניסוח מדיניות חיסונים
נטול היסטוריה של דיעות מוצקות לגבי תימרוסל בחיסונים או מחלוקת בטיחות החיסונים
אינו מועסק ואינו נהנה ממימון, ישיר או עקיף, על ידי תעשיית התרופות או המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC)
-------------------

אז יש לנו 200 שנות חיסונים, מהם עשרות שנים בהם נותנים עשרות מנות חיסון למיליוני ילדים - שמעולם לא נבדקו לבטיחות מבחינה מדעית (קוראים לזה ניסויים בבני אדם). כפר שמריהו סיכם את המצב הזה טוב מאד: "הרי שיש מי שניזוק בטווח הזמן של פער הידע המדעי".
עכשיו רק נותר לקוות שפער הידע הזה יצומצם מתישהו...
 

nightriders

New member
אתה נוגע בבעיה אינהרנטית של חיסון

באופן ברור ניסוי קליני שנעשה על 10,000 איש יוכל לגלות בעיות בטיחות רק בשכיחות מסוימת בהתאם לגודל המדגם (או יותר נכון ההסתברות שלו לגלות תופעת לואי שאינה שכיחה הוא קלוש). השאלה מה אפשר לעשות?

על מנת לגלות תופעות לואי נדירות יש לקחת מדגם גדול יותר, וזה לפני שהזכרנו הטייה מובנית בכל ניסוי קליני שנקרית "הטיית מתנדב" (אוכלוסיית המתנדבים לבצע ניסוי קליני, הם לאו דוקא מדגם מייצג של האוכלוסיה, מה שפוגע בתוקף החיצוני של המחקר).

השאלה כמה זה גדול מספיק, 50,000 ? 100,000? מעבר לבעיה המעשית יש בעיה קונספטואלית. למעשה רק כאשר החיסון יהפוך המוני נוכל לעלות על תופעות לואי נדירות.
יש דברים שנוכל לדעת רק לאחר מעשה, ולכן יש חשיבות למערכת ניטור ודיווח איכותית (מה שאני לא בטוח שקיים), וביצוע מחקרים לאחר שיווק החיסון.
 
הלוואי וזו הייתה הבעיה היחידה

וכבר דשנו בזה בהרחבה כאן:
- גם לאחר שיווק החיסונים לא מתבצעים מחקרים קליניים נאותים
- השיטה המדעית כלל אינה מייושמת בבדיקת בטיחות חיסונית (מדגם לא מייצג, פלסבו רעיל, תקופה קצרצרה, הוצאת נבדקים מהמחקר במהלכו, ביטול תופעות לוואי כלא קשורות לחיסון במשיכת קולמוס)
- תכנית החיסונים כלל לא נבדקה מדעית

הבעיה האינהרנטית אינה של החיסון, אלא של המערכת הפוליטית האופפת את השחקנים המשמעותיים במגרש החיסונים: התעשייה, רשויות הבריאות, התקשורת והמדענים (וגם על כל אלה דנו כאן בהרחבה והבאנו ראיות לתופעה נרחבת של השפעה בלתי עניינית).
 
למעלה