riki yot levi
New member
מבחנו של האשכנזי...
כבר בימים ראשונים של אהבה בוערת... זורמת... מתוקה...., ימים שאת רוצה שלא יגמרו לעד... שאת לא דורכת אלה מרחפת... כל נגיעה שלו בגופך כמו מכות חשמל מענגות... מטרפות...
הבנתי את גודל האחריות שהיה עלי... ואני לא צלחתי... לא היה ברור לי למה... אלה שהעובדה עובדה... 'ככה זה יא בינתי' אמרה לי אמא שלי...
והוסיפה 'מכאן ריקי מבחנו של האשכנזי'...
למדתי מאמא לא לאהוב מידי אשכנזים... או נכון יותר אשכנזיות...
שבגללן הייתי עומדת מאחור ומתחרפנת איך אמא שלי... אשה שהחיים לא העניקו לה לילה אחד של חיוך... בוקר של חיוך... שעה של... רגע. אשה צדיקה. אשה שמעולם לא חלמה ליגנוב לחמניה... מעולם מעולם מעולם לא הרהרה לעשירית שניה לגעת במה שלא שייך לה - אישית...
עומדת בוקר בוקר ומדקלמת את צרוף מילים הראשון בארץ ישראל
'גברת, לא גונבת... לא גונבת גברת'...
התביישתי בה. התביישתי וכעסתי על הסיטואציה... שנאתי את הנשים שבזכותן היה לנו מעט לקנות מעט... שנאתי להיכנס לחדרי הילדים... את ההיא שהיתה מבקשת את אמא בכל יום רביעי בבוקר... בית שיש בו נערה בגילי... פסנתר בסלון... וגיטרה בחדר...
שנאתי את הילדה ואת אחיה ואת האם... והכלב.
אמא לא היתה צריכה לספר לי מה מגיע לנערה/אשה שפוגעת בכבוד המשפחה... אחרי השלב הראשון... טוב לה לגברת הסוררת לעמוד מהר ככל שניתן תחת לחופה... אלה שלב א' לא מתבטל באם הנ"ל יגיד, יבקש...
'פנס' בעין או 'פנסים' בשתי העיינים, שיער קצוץ כתמים בשלל צבעים בכל הגוף סימן לטירוף הזכרי כנגד הבוגדת... הטירוף שמכה בפוגעת...
השלמתי.
אמא אמרה לי, תמיד מחוץ לבית, שמותר יהיה לי לבכות... אבל לא שאלה לגבי האהוב שלי... אבי העובר שבי... הבוס שלי..., היה לה ברור כמו השמש שתזרח למחרת היום... שהבחור לא רואה אותי... כמו אותן שכנזיות... שאומרת היתה להם 'גברת, לא גונבת'...
הבחור שלי לא כ"כ נתן דעתו למצב רוחה של אהובתו... היה מאוד עסוק בעבודה של לילות ארוכים ומעט מאוד שעות שינה... אבל לבסוף ראה... ושאל.
התשובה היתה בבכי. בכי שלא השאיר ספק מה עובר בי באותם ימים קשים...
הבטיח לי שאין בעולם אדם שירים עלי יד...
למחרת דיבר עם אמא. הבטיח לה...
כך יצאתי את תל אביב למקום מקלט... לתכנן לנו את החתונה שנחגוג ברב עם...
יצאנו לאחר יום עבודה. הוא בדק שמן ומים הניע ויצאנו לסעוד ב'תקוה', משם יצאנו לפגוש אמא שלי... שעמדה ליד המכולת של העירקי... מזוודה מרופטת... קצת בגדים בה... תמונות ואיזו מזכרת...
'את יוצאת לדרך טובה' אמרה לי אמא שחיבקה אותי ונישקה אותי... ודמעות שלא פסקו לזרום על פניה
'אמא' בכיתי.
ליבי יצא אליה... כל הכעס שלי עליה נמוג באחת... שניים מבניה ברחו מהארץ... עבריינים נמלטים... הבכירה בבנות ברחה מהבית ונעלמה לתמיד...
אחות שנישאה לגבר אלים מאוד... בן שלה שיושב בכלא באופן כמעט קבוע... בת שלה שנפטרה ממנת יתר...
והנה עוד בת שנעלמת לה מהבית...
בכיתי על עצמי... הרי כבר אמרו מה הם חושבים...
מקלט.
מקלט זה מקום של חוסר ברירה... עדיף על הכי נמוך שיכולתי להגיע...
נפרדנו מאמא... העמיס את המזוודה ויצאנו לדרך... צפונה. שותקים.
לא אמרנו מילה. תחושה נוראה... להיכנס למקלט... לבוא למקום זר, מנוכר... אחר... ובעיקר מקום שאת יודעת שהיו מעדיפים שלא היו מכירים אותך... אשכנזים... האם אני צריכה להגיד לאמא שלו... 'גברת, לא גונבת גברת'???
ככל שהתקרבנו לבית הוריו... הלב הלם ביתר חוזקה... הנשימה היתה יותר ויותר קשה... עד שהניח ידו על כתפי - ושתק.
אמא שלו ידעה היטב מה שאני הכי אוהבת לאכול מאותם המאכלים שהיא מבשלת...
מאחר וכבר סעדנו אמרה לי 'בואי ריקי... בואי לפחות מרק תנסי'. לא סרבתי למרק העוף מעשה ידיה להתפאר...
את המקלט פתחתי במקלחת חמה חמה... אחרי מרק עוף משובח... מטושטשת מעייפות... נכנסתי לחדר שהיה למקלט שלי... מקלט פרטי שלי...
פעם ראשונה שיש לי מיטה 100% שלי... סדין נקי מריח נהדר סמיכת פוך משובח... וכר פוך מפנק... מפנק מאוד.
כבר בימים ראשונים של אהבה בוערת... זורמת... מתוקה...., ימים שאת רוצה שלא יגמרו לעד... שאת לא דורכת אלה מרחפת... כל נגיעה שלו בגופך כמו מכות חשמל מענגות... מטרפות...
הבנתי את גודל האחריות שהיה עלי... ואני לא צלחתי... לא היה ברור לי למה... אלה שהעובדה עובדה... 'ככה זה יא בינתי' אמרה לי אמא שלי...
והוסיפה 'מכאן ריקי מבחנו של האשכנזי'...
למדתי מאמא לא לאהוב מידי אשכנזים... או נכון יותר אשכנזיות...
שבגללן הייתי עומדת מאחור ומתחרפנת איך אמא שלי... אשה שהחיים לא העניקו לה לילה אחד של חיוך... בוקר של חיוך... שעה של... רגע. אשה צדיקה. אשה שמעולם לא חלמה ליגנוב לחמניה... מעולם מעולם מעולם לא הרהרה לעשירית שניה לגעת במה שלא שייך לה - אישית...
עומדת בוקר בוקר ומדקלמת את צרוף מילים הראשון בארץ ישראל
'גברת, לא גונבת... לא גונבת גברת'...
התביישתי בה. התביישתי וכעסתי על הסיטואציה... שנאתי את הנשים שבזכותן היה לנו מעט לקנות מעט... שנאתי להיכנס לחדרי הילדים... את ההיא שהיתה מבקשת את אמא בכל יום רביעי בבוקר... בית שיש בו נערה בגילי... פסנתר בסלון... וגיטרה בחדר...
שנאתי את הילדה ואת אחיה ואת האם... והכלב.
אמא לא היתה צריכה לספר לי מה מגיע לנערה/אשה שפוגעת בכבוד המשפחה... אחרי השלב הראשון... טוב לה לגברת הסוררת לעמוד מהר ככל שניתן תחת לחופה... אלה שלב א' לא מתבטל באם הנ"ל יגיד, יבקש...
'פנס' בעין או 'פנסים' בשתי העיינים, שיער קצוץ כתמים בשלל צבעים בכל הגוף סימן לטירוף הזכרי כנגד הבוגדת... הטירוף שמכה בפוגעת...
השלמתי.
אמא אמרה לי, תמיד מחוץ לבית, שמותר יהיה לי לבכות... אבל לא שאלה לגבי האהוב שלי... אבי העובר שבי... הבוס שלי..., היה לה ברור כמו השמש שתזרח למחרת היום... שהבחור לא רואה אותי... כמו אותן שכנזיות... שאומרת היתה להם 'גברת, לא גונבת'...
הבחור שלי לא כ"כ נתן דעתו למצב רוחה של אהובתו... היה מאוד עסוק בעבודה של לילות ארוכים ומעט מאוד שעות שינה... אבל לבסוף ראה... ושאל.
התשובה היתה בבכי. בכי שלא השאיר ספק מה עובר בי באותם ימים קשים...
הבטיח לי שאין בעולם אדם שירים עלי יד...
למחרת דיבר עם אמא. הבטיח לה...
כך יצאתי את תל אביב למקום מקלט... לתכנן לנו את החתונה שנחגוג ברב עם...
יצאנו לאחר יום עבודה. הוא בדק שמן ומים הניע ויצאנו לסעוד ב'תקוה', משם יצאנו לפגוש אמא שלי... שעמדה ליד המכולת של העירקי... מזוודה מרופטת... קצת בגדים בה... תמונות ואיזו מזכרת...
'את יוצאת לדרך טובה' אמרה לי אמא שחיבקה אותי ונישקה אותי... ודמעות שלא פסקו לזרום על פניה
'אמא' בכיתי.
ליבי יצא אליה... כל הכעס שלי עליה נמוג באחת... שניים מבניה ברחו מהארץ... עבריינים נמלטים... הבכירה בבנות ברחה מהבית ונעלמה לתמיד...
אחות שנישאה לגבר אלים מאוד... בן שלה שיושב בכלא באופן כמעט קבוע... בת שלה שנפטרה ממנת יתר...
והנה עוד בת שנעלמת לה מהבית...
בכיתי על עצמי... הרי כבר אמרו מה הם חושבים...
מקלט.
מקלט זה מקום של חוסר ברירה... עדיף על הכי נמוך שיכולתי להגיע...
נפרדנו מאמא... העמיס את המזוודה ויצאנו לדרך... צפונה. שותקים.
לא אמרנו מילה. תחושה נוראה... להיכנס למקלט... לבוא למקום זר, מנוכר... אחר... ובעיקר מקום שאת יודעת שהיו מעדיפים שלא היו מכירים אותך... אשכנזים... האם אני צריכה להגיד לאמא שלו... 'גברת, לא גונבת גברת'???
ככל שהתקרבנו לבית הוריו... הלב הלם ביתר חוזקה... הנשימה היתה יותר ויותר קשה... עד שהניח ידו על כתפי - ושתק.
אמא שלו ידעה היטב מה שאני הכי אוהבת לאכול מאותם המאכלים שהיא מבשלת...
מאחר וכבר סעדנו אמרה לי 'בואי ריקי... בואי לפחות מרק תנסי'. לא סרבתי למרק העוף מעשה ידיה להתפאר...
את המקלט פתחתי במקלחת חמה חמה... אחרי מרק עוף משובח... מטושטשת מעייפות... נכנסתי לחדר שהיה למקלט שלי... מקלט פרטי שלי...
פעם ראשונה שיש לי מיטה 100% שלי... סדין נקי מריח נהדר סמיכת פוך משובח... וכר פוך מפנק... מפנק מאוד.